Page 9 - etmol 66
P. 9
i
_ ____ IfeS
;ביב ותלוש ביניהם
ובכן ,לפני חמש שנים נשאתי לאשה ציפורי בארץ-ישראל ,מספר תלוש על ז׳ורנאל״ .ביום 1.4.1919שלח מז׳נבה
נערה ששמה היה סוניה ראסקין .ילדים קשיי החיים בארצות-הברית ,על
אין לי עדיין .הנה כך מסתובבים בעו קדחת-השחת שלו ,על מחלה שפקדה גלויה אל יוסף ברנר -על פי הכתובת:
לם .אני בריא ועדיין אוהב מפעם לפעם את אשתו ,על ספר שירים שקיבל מאת ״מר ברנר ,יפו ,פלשתינה״ .הגלויה
מנחם סטמפל בארץ :״מאד צבעוני :יש הרוסית הגיעה ליעדה ובה נאמר :״למר
להתהולל מעט .מצבם של המספרים בו שירים נפלאים .דרוש בשלומו״ .הוא ברנר שלום .בקשה לי אליך .כתבתי
והמשוררים כאן עצוב הוא מאד .מתפר כותב שהוא מבין שהחיים בארץ קשים, סיפור קטן מחיי ארץ״ישראל ,והייתי
נסים היטב רק כותבי מאמרים וחדשות ״אך גם כאן ,בארצות-הברית ,לא קל רוצה לפרסמו בתרגום עברי .שלחתי
ולעתים אף קשה מאד״ .ושוב בדצמבר
בעתונים .אותם אי אפשר לדחות ממע - 1930״המצב כאן קשה .פשוט אין לך את כתב״היד בדואר רשום ,ואני
רכת של עתון ...נו ,וספרים ביידיש גם היכן להדפיס״; מוסר דרישת-שלום מקוה שתקבלו .אנא ,תקרא ,ואם הסי
כן הציבור אינו קורא .העתונים בלעו לשטיינברג .כתב מחזות וניסה לענין פור מתאים תן אותו למישהו לתרגום
בהם אנשים בארץ :אינו חושב שיציגו ולהדפסה .במקרה שלא ימצא חן בעיניך
את הספר״.
במכתב אל ז .שניאור משנת 1929 אותם .ושוב מתלונן על קדחת-השחת. )דבר שיתכן מאד( אנא שלח לי את
כותב תלוש בין השאר ,ששניאור לא כתב־היד בחזרה .אני מקוה ,ברנר
יקח ללב את יחסם הגס של היהודים אב לילדה יפהפיה היקר ,שתמלא את בקשתי .לאה כבר
שנתיים באמריקה .אני כל הזמן בז׳נבה.
האמריקאים אליו -ה׳׳פוילישער פאר- אחדים מסיפוריו תורגמו לאנגלית, הכל כמו שהיה .היו בריאים ומאושרים.
באנד״ אינו משלם את 15הדולרים גרמנית וצרפתית .ספרו ״א פרעמדע״
הופיע בצרפתית בשם ״נכר -רומן מחכה לתשובה .שלך -תלוש״
המגיעים לו -״הם כאן כמעט כולם מחיי היהודים החדשים בארץ-ישראל״.
ככה״ .הוא מספר שהפך לאביה של סיפור על חיי החלוצים בארץ אף הומ- לא ידוע מה עלה בגורלו של הסיפור.
ילדה יפהפיה :״מעט מאוחר ,הלא כן?״. חז .הוא כתב ספר בשם ״זומפ״ )ביצה( בשנת 1920היגר תלוש לארצות-
על חיי האיכרים היהודים בארצות- הברית .הוא עבר לכתיבה ביידיש,
ככל שנה ,הוא שוהה בעת חודשי הקיץ הברית)הופיע בשנת :1922זכה למהדו ופרי״עטו הראשון בשפה זו היה סיפור
החמים ביותר בעיירה בית-לחם )במ רה שניה ב .(1924-הוא לא היה מרוצה בהמשכים ,שהופיע ב״די צוקונפט״
דינת ניו האמפשיר( ב׳׳הרים הלבנים״, מחייו ,כפי שנראה במכתב שכתב אל הניו״יורקי ,בשם ״א פרעמדע״ )זרה(.
כי סובל הוא מקדחת-השחת .לשנה ליאו קניג .קניג היה מבקר ספרות וא מתחת לכותרת נדפס :״מוקדש לזכרו
הבאה מתכנן הוא לבקר ברוסיה מנות ,שנולד ברוסיה וחי במשך שנים
ובארץ-ישראל .״כפי שהנך רואה הפכ באודיסה ,שם כנראה הכיר את תלוש המאיר של יהושע ברזילי״ .כך הפך
תי לאדם הגון ,וכבר איני נע-ונד יותר״, הצעיר .הוא חי בארץ בין השנים - 1908
,1912וכאן שוב נפגשו השנים .אחרי תלוש למשתתף קבוע בעתונות היידיש
הוא מסיים. שלמד ב״בצלאל״ בירושלים ,יצא לחוץ האמריקאית .דבריו פורסמו גם בעתו־
תלוש כתב דרמה בשם ״דער ביל- לארץ ולמד במינכן ובפריז .משנת 1914
בול״ )עלילת-הדם( בשנת .1929בוור חי בלונדון ובשנת 1954חזר ארצה וחי נות יידיש בפולין.
שה הופיע בשנת 1936ספרו ״דער
בונט״ )המרד( ובשנת 1938ספרו בקבוץ חצרים עד מותו. תלוש נשא אשה והתיישב בניו״יורק.
״וואגלעניש״ )נדודים( .ב 1953-הופיע וזה לשון מכתבו של תלוש משנת ספרו הראשון ,קובץ נובילות בשם
במיאמי ביץ׳ ספר זכרונות שלו על ״דער ים רוישט״ )הים סוער( הופיע
סופרים יהודים וב 1957-יצא לאור 1926אל קניג ידידו: בעיר זו בשנת .1923בספרו זה סיפר
בבואנוס-איירס ספרו ״מיין טאטנס ״ניו-יורק .קעניג חביבי ,קיבלתי תלוש על טיפוסים שונים ומוזרים שה
ניגון״ )ניגונו של אבי( .בעתון ״פארוו- תשובתך ...מה מעשי ב״ארץ הזהב״ן כיר בשנות נדודיו ,בין השאר בארץ-
ערטס״ היה בעל טור הומוריסטי קבוע נעשיתי סופר יידיש ואני מחבר ׳ציו ישראל .הספר משך תשומת לב רבה
תחת שם-העט נויטמאן)איש המצוקה(: רים׳ בשביל העתונים .זו פרנסה מרה. והמבקר ברוך ריווקין כתב :״איני מש
דבריו אלה קובצו בספר בתרגום אנגלי, לעתים יוצא לי לכתוב שלושה סיפורים ווה אותו לגורקי ,אך עלי לציין שתלוש
בשבוע .איזה ערך ספרותי יכול להיות שייך לאותו הטיפוס של מספר נודד״.
והופיעו בניו-יורק בשנת .1936 לזה? אך מקווה אני להיפטר מזה בקרוב בשנת 1925יסד תלוש הוצאה בה הפיץ
במכתב משנת 1944מופיע תלוש ולעבוד בשקט בדברים ארוכים יותר סדרת ספרונים בשם ״צווייגן״)ענפים(,
ובכל אחד מהם פירסם ספורים משל
עדיין כמזכיר אגודת הסופרים היידים. וטובים יותר. עצמו ומשל אחרים .בסדרה יצאו רק
תלוש נפטר במיאמי-ביץ׳ ב 7-ביולי
,1962בגיל .75תמו חייו של מי שהיה עשרה ספרונים .בשנת 1926הוא מונה
מזכיר של אגודת הסופרים היידיים על
נווד על גדות הוולגה ,יישר את חולו
תיה של תל-אביב וסיים את חייו שם י .ל .פרץ בניו-יורק.
בארצות-הברית. במכתבים ששלח בשנות העשרים
והשלושים ,אל ידידו הסופר בליי-