Page 23 - etmol 68

‫מה סמלי הדבר שבמכתבו האחרון‪ ,‬שהגיע לעיךחרוד‬ ‫יכלו לעמוד באתגרים שהציבו לעצמם‪ .‬קורצ׳אק שמע‬
‫ביום בו נכנסו הגרמנים לפולין ועבים שחורים כבר כיסו את‬ ‫סיפורים על אותם חברים‪ ,‬ומאוד רצה לבקר את קברותיהם‪.‬‬
‫שמי אירופה‪ ,‬שיגר קורצ׳אק הצעות למשחקים ושעשועים‬ ‫בית״העלמין נמצא במרחק של כשעתיים הליכה ברגל‬
‫לילדינו‪ ,‬כמו סנאיות שיקפצו על העצים‪ .‬כן הציע לבנות‬ ‫מהקיבוץ‪ .‬בצנעה ביקש מידידו‪ ,‬הסנדלר שלנו‪ ,‬שילווה‬
‫עפיפונים לילדים‪ ,‬כדי להעשיר את משחקיהם‪ .‬הוא הסביר‪,‬‬ ‫אותו לשם‪ .‬שניהם קמו השכם בבוקר ויצאו לדרך בעוד כל‬
‫כי על הגבעה שלנו נושבות הרבה רוחות טובות ומשחק‬
‫העפיפונים יתאים מאוד לתנאי השטח אצלנו וישמח את לבב‬ ‫החברים נמים ועלו לקברי הראשונים‪.‬‬
‫הילדים ״אם המבוגרים סבורים‪ ,‬כי השעה אינה מתאימה‬
‫הם טועים״‪ ,‬כתב אלינו האיש ששלוש שנים אחר״כך יצא‬ ‫קורצ׳אק לא הסתפק במגע עם החברים שדיברו פולנית‬
‫בראש ילדיו‪ ,‬תלמידי בית״היתומים בוארשה‪ ,‬למחנה״ריכוז‪,‬‬ ‫או רוסית‪ ,‬או עם אנשי החינוך בלבד‪ .‬הוא ביקש להכיר‬
‫חברים מכל רבדי החברה‪ .‬הוא בחר לעבוד במטבח כדי‬
‫שם נרצחו על״ידי הגרמנים‪.‬‬ ‫להגיע דרך עבודתו במטבח למגע אישי עם חברים רבים‪.‬‬
‫היום השתרשה אצלנו מסורת‪ ,‬שכל שנה בחג ראש״‬ ‫באלבום הצילומים של ארכיון הקיבוץ מצוי צילום של‬
‫השנה מתקיימת בקיבוץ תחרות״עפיפונים‪ ,‬בה משתתפים‬ ‫קורצ׳אק עם ״קולפי תפוחי האדמה״‪ ,‬לולא מסמך זה לא היה‬
‫מאות ילדים‪ ,‬זכרון ליאנוש קורצ׳אק שכה נקשר לעין־חרוד‬ ‫איש מאמין‪ ,‬שאדם דגול ומפורסם זה‪ ,‬לא הסכים להיות‬
‫אורח לשלושה שבועות ״ולאכול לחם חסד״ כפי שהתבטא‪.‬‬
‫ולילדיה‪.‬‬ ‫למרות מחאת מארחיו היה מתייצב ב״‪ 4‬בבוקר במטבח‪,‬‬
‫גם בביקורו השני בארץ‪ ,‬ב״‪ ,1936‬שהה קורצ׳אק בעין*‬ ‫עובד בקילוף תפוחי אדמה ורק לאחר ארוחת״הבוקר פונה‬
‫חרוד והתעניין מה נתחדש בקיבוץ‪ .‬לאחר ששב לפולין עמד‬ ‫אל הילדים לבית״הספר )במכתביו מפולין לאחר ששב‬
‫בקשר מכתבים עם כמה מחברי הקיבוץ וביקש שישלחו לו‬ ‫מהביקור הראשון בארץ הוא שאל בדאגה‪ ,‬במה יעבוד‬
‫בקביעות את בטאון המשק שיצא לאור כל שבוע‪ ,‬כדי‬ ‫כשיבוא בשנית? כי קרא שבקיבוץ נרכשה מכונה למטבח‬

‫שיידע מה נעשה אצלנו‪.‬‬ ‫לקילוף תפוחי״האדמה(‪.‬‬
‫בקיבוץ עין״חרוד חיו גם קשישים‪ ,‬הורי חברים‪ ,‬שהיו‬
‫העוזרת ‪ -‬חברה בקיבוץ‬ ‫מיוצאי פולין ורוסיה והשפה המשותפת סייעה לו לקשור‬
‫קשרים אתם‪ .‬הוא הרבה לשוחח עם האמהות וחקר‪ ,‬מה‬
‫עוזרתו הנאמנה של קורצ׳אק‪ ,‬שניהלה את בית־היתומים‬
‫היהודי שלו‪ ,‬היתה סטפה וילצ׳נסקה‪ .‬היא ביקרה בארץ‬ ‫דעתן על הקיבוץ‪.‬‬
‫ב״‪ ,1931‬היתה בעין־חרוד‪ ,‬והיא אשר אירגנה את ביקורו‬ ‫כאשר ראה פעם את החברה המבשלת עומדת בפינה‬
‫של קורצ׳אק בקיבוץ‪ .‬בשנת ‪ 1938‬עלתה לארץ וביקשה‬ ‫ובוכה‪ ,‬כי חששה שהמרק לא יספיק לכולם‪ ,‬וכי נמאס‬
‫להשתקע כאן‪ .‬היא הצטרפה לקיבוצנו והיתה מטפלת בחב­‬ ‫לחברים לאכול יום־יום חצילים‪ ,‬ניגש אליה קורצ׳אק ואמר‪:‬‬
‫רת הילדים‪ .‬היא הציעה הצעות רבות לשיפור חיי חברת‬ ‫״דמעות לא יועילו״ ומיד מצא פתרון ויעץ עצות פרקטיות‪:‬‬
‫הילדים‪ ,‬אך היה קשה לה מאוד‪ ,‬כי חברי הקיבוץ‪ ,‬המחנכים‬ ‫למרק תוסיפי מים ומלח ויהיה מספיק לכולם‪ ,‬את החצילים‬
‫והילדים‪ ,‬לא היו בשלים לקלוט את הצעותיה‪ .‬עברו שנים‬ ‫אפשר לטחון והוא ידמה לכבד)עד היום שגור בפינו הביטוי‬
‫רבות עד שהתברר לנו עד כמה צדקה ברבות מהצעותיה‪.‬‬
‫כעבור שנה לשהותה בקיבוץ‪ ,‬על סף מלחמת העולם‬ ‫״כבד חצילים״(‪.‬‬
‫השניה‪ ,‬חזרה לפולין‪ .‬יחד עם יאנוש קורצ׳אק ושיירת‬ ‫קורצ׳אק נזהר מאוד מלבקר את אורח החיים בקיבוצים‪,‬‬
‫שהכיר מפגישה קצרה‪ ,‬ולא רצה לתת עצות חד־משמעיות‪.‬‬
‫הילדים של בית״היתומים ‪ -‬יצאה אל מותה‪.‬‬ ‫היתה לו ביקורת‪ ,‬אך אמר אותה בצורה הומוריסטית‪ ,‬או‬

‫סנאיות ועפיפונים‬ ‫בהצעות לשיפורים‪ .‬להלן מספר דוגמות‪:‬‬
‫• ״עצה למחנכים בבעיית איחורי ילדים לבית״הספר‪ .‬יש‬
‫זהו מכתבו האתרון של קורצ׳אק שהגיע לעירתרוד‪ ,‬אל זרגגל‬ ‫לתלות על לוח המודעות בחדר האוכל של הקיבוץ מודעה‪:‬‬
‫גלעד‪ ,‬ב־ז נספגומבר שנת ‪, 1939‬יום פלישת הגרמנים לפולין‪.‬‬ ‫׳אנחנו דייקנים תמיד ורוצים שהילדים יהיו דומים לנר״‪ .‬כן‬
‫שלח מכתב ובו ״עשר הצעות נגד איחור״‪ .‬הוא האמין‬
‫המכתב נכתב נ‪ 22-‬באוגוסע‪.‬‬ ‫בדוגמה החינוכית ולא הסכים שידרשו מהילדים לעמוד‬
‫ביקשתי מעם הקונסול הפולני בירושלים‪ ,‬כי יתן במתנה לילדי‬
‫ארץ־ישראל ‪ -‬תריסר סנאיות‪ ,‬יצורים נחמדים‪ - .‬הוא לא הבין‪.‬‬ ‫בדברים‪ ,‬שהמבוגרים לא מבצעים‪.‬‬
‫קראתי שיש סנאיות בהודו‪ ,‬כאן בפולין הן אדמדמות‪ ,‬שם‬ ‫• ״עצה למחנכים‪ ,‬שמתפרצים וסוטרים לילד על לחיו‪:‬‬
‫אפורות‪ .‬בטוחני‪ ,‬כי אם הילדים יכתבו לשלטונות האנגליים )איני‬ ‫בחדר המורים על שולחן מרכזי תהיה מונחת מחברת וכל‬
‫יודע אל מי(‪ ,‬ודאי ישלחו להם סנאיות הודיות באווירון‪ .‬עצים‬ ‫מחנך אשר סטר לילד יהיה חייב לכתוב את כל הפרטים על‬
‫בלא סנאיות עצובים וחסרי־תנועה‪ - .‬לא הצליח רעיוני על‬
‫משחקי של עפיפונים )גם כן חשוב(‪ .‬אולי עוד אצליח‪ - .‬אם‬ ‫מעשהו‪.‬״‬
‫המבוגרים סבורים‪ ,‬כי הרגע אינו מתאים‪ ,‬כי לא נאה הדבר ‪ -‬הם‬ ‫• ״עצה למטפלות‪ ,‬שהתאוננו שהילדים עצבנים‪ :‬תנו‬
‫טועים‪ .‬בסיפורי המלך דוד השני ‪ -‬יהיה מינסטריון למשחקים‬ ‫לילדים לשתות הרבה מים‪ .‬הארץ שלכם חמה‪ ,‬וכאשר ילד‬
‫ושעשועים; צריך שהפוליטיקה של הילדים תהיה אחרת‪ .‬על‬ ‫צמא הוא עצבני‪.‬״ )‪ 30‬שנה אחרי ביקורו של קורצ׳אק נערך‬
‫בארץ מחקר על בעיות השתיה בארץ והחוקרים הגיעו‬
‫הבקשה בדבר הסנאיות יחתמו גם כמה חיילים אנגליים‪.‬‬
‫תראו‪ ,‬כי זה יהיה להם לטובה‪ .‬תלמדו לעשות עפיפונים )במכון‬ ‫למסקנה שיש לשתות עד כמה שיותר מים(‪.‬‬
‫המפגש של קורצ׳אק עם חיי הקיבוץ ובמיוחד עם הילדים‬
‫לעבודת־יד( ולעשות אורים בנגאליים )זיקוקי אור(‪ .‬זה חשוב‪.‬‬ ‫והאנשים בו היה אירוע חשוב בחייו‪ .‬וכך כתב‪ :‬״הילדים‬
‫אצלנו הילדים בכפר‪ .‬הייתי עמהם במשך יולי‪.‬‬ ‫שנולדו שם הם טיפוס ילדים חדש‪ ,‬ילדים החיים ושלובים‬
‫שלום לילדים ולמכרים בארץ‪.‬‬ ‫בנופים ובטבע הסובב את ישובם‪ .‬בקיבוץ מחפשים בכנות‬
‫לפתור בעיות קשות של החברה‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬ההתיישבות‬
‫יאנזש קזרצ׳אק‬ ‫והאדם‪ .‬על־ידי נסיון עצמי בחייהם ובחיי ילדיהם‪ ,‬מחדשים‪,‬‬
‫מסתגלים‪ ,‬סובלים‪ ,‬משנים ומשלימים‪.‬״ ובמכתב אחר‬

‫כתב‪ :‬״מאוד נחוצים לי כוכביכם וילדיכם‪.‬״ '‬

‫‪23‬‬