Page 18 - etmol 68
P. 18
נוכח מצוקתם וסכנת המיסיון האורבת בשל לחץ הקנאים ,ולאחר שכיהן אנוכי לא הייתי קופץ בראש המדברים
להם ,ותבע לאפשר ליוסף הלוי לצאת כמנהל תלמוד התורה הספרדי בבוק אליכם ,אם לא היה הדבר נחוץ מאד,
לשליחות ובעיקר ביקש עזרת ״כל רשט ,הגיע לפאריס והמשיך להשתלם וידעתי כי בקרב הימים ,גדולים ממני
ישראל חברים״ ו״הועד של שליחי בכל דבר יטלו מעלי משא דבר ד׳ להחל
הקהילות״ באנגליה .בשולי הכרוז הו שם בשפות חבש.
סיף העורך ,שצר לו להודיע, בסידרת-מאמרים נוספת רמז ולהשלים.״
שהילדסהיימר ״אשר נכנס לעובי הקו הילדסהיימר לתמיכתו המובטחת של ״הקול הקורא״ עורר תגובות רבות,
רה בדבר זה והשתדל בכל עוז לאסוף ואף סלל את הדרך לפעולה מעשית.
כסף ...לא הצליח חפצו בידו עד היום״. מונטיפיורי ״בבוא המועד״ ,אך הרושם עורך ה״איזראעליט״ תמך בכרוז והודיע
משום כך הציע שהלוי יטפל בעצמו על נכונותו לכונן ועד מקומי ,בהציעו
באוסף התרומות בתחנות מסעו לחבש, הכללי אינו מעודד ,התגובות הן הסס להקים מייד ועד מרכזי .״ג׳ואיש כרוני־
ואולי כדאי גם לצרף אליו את יוסף הלוי ניות ומסויגות .כלום יחדלו בינתיים קל״ ברך על יזמתו של הילדסהיימר,
טשארני .ברם עיקר העזרה צריכה המיסיונרים לפעול? יש אומרים ,שאין וקרא לועד שנוצר באנגליה לאירגון
מקום לפעולה בימי שלטון תיאודור, נסיעתו של בנימין ,להיענות ל״קול
לבוא מחברת ״כל ישראל חברים״. שבינתיים גם הפסיק את פעולת המיסיון קורא״ ולנקוט בצעדים מעשיים .הירחון
לאחר שנכשלו המאמצים לרכז את ואינו מתחשב במכתבי-חסות של ״ישורון״ קידם את הכרוז בברכה והציע
הבספים הדרושים באמצעות תרומות, המעצמות .ברם ,גם אם השעה אינה לברר ראשונה מה הסכום הדרוש לשי
נתברר שרק הסכמת חברת ״כל ישראל גור שני שליחים .גם עורך ״המגיד״
חברים״ ליטול על עצמה את מימון כשרה ,צריך להתכונן ולהיות מוכן. תמך בהצעות הילדסהיימר ,אלא שהציע
הפעולה ,עשויה לפתור את הבעיה. לשלוח תחילה רק איש אחד ״להתחקות
אמנם בינתיים נתרופפה ההתעניינות באשר לבעיה ההלכתית ,ביקש על שורש הדבר ולדעת על נכון כל
הציבורית ,נוכח הידיעות על הפסקת לפני חמישה שבועות את הרב הנדרש לאחינו ההם ואחר־כך לפי דבריו
פעולות המיסיון ,וגברה הדעה שאין באלכסנדריה ליצור קשר ישיר עם נדע מה ואיך לעשות בענין המשול
השליחות דחופה עתה .העתונים היהו ראשי היהודים בחבש ,לשאלם לצרכי- חים״ .לשליחות הציע את יוסף הלוי
דים חדלו לתבוע את שיגור השליח ,ורק הם ולבקשם להשיב על שש-עשרה שא טשארני ,שנודע במסעותיו בין יהודי
שני אנשים המשיכו במאמציהם :הרב הקווקז ״והנה באמת ראוי מאד לנסי
הילדסהיימר ויוסף הלוי .הראשון חזר לות בדבר חייהם הדתיים ומנהגיהם.
ופנה לחברות ״כל ישראל חברים״ עה כזו וכבר הורגל בזה״.
וניסה להניע אישים בעלי-השפעה לפ אף הרב צבי הירש קלישר ,שעמד הילדסהיימר פנה בבקשה רשמית
עול למען שינוי-הדעה בחברה .כתוצאה בקשרי-מכתבים הדוקים עם הרב לחברת ״כל ישראל חברים״ להשתתף
מפעילות זו ,נתקבל יוסף הלוי על ידי הילדסהיימר ,אימץ ידו בפעולה למען במימון המשלחת לחבש .החברה דנה
החברה ,ונסע בינתיים בשמה לארצות יהודי חבש ,ויעץ לו שלא להמתין עד בענץ ב ,27.10.1864-אך החליטה
שונות ,לשם תעמולה ורכישת חברים. כינון ועדים בקהילות ,אלא להמשיך בשלילה ,בטענה שאין בידה האמצעים
רק בראשית 1867החליט הועד המרכזי להפציר בגדולי האומה ,ובפרט למען הדרושים לאירגון מבצע כזה .מאידך
של ״כל ישראל חברים״ על שיגורו של היא נכונה לטפל בהשגת החסות של
יוסף הלוי לחבש לשם בירור מצבם של שיגור שליחים. הממשלות האירופאיות ל״שליחים
היהודים שם וליצירת קשרים עמהם
ולהקציב למטרה זו חמשת אלפים הצעה נוספת לשליחות העלה משה האמיצים״.
פראנק .אך גם לאחר-מכן הושמעו עוד זאקס מירושלים ,מראשוני העולים מבין שבועות מספר לאחר-מכן פירסם
קולות ,שהזהירו בפני היציאה לדרך, יהודי גרמניה ,בהטעימו שניתן לחסוך ב״המגיד״ יוסף הלוי - ,מי שנקבע
בהוצאות ,אם ישגרו שני אנשים לאחר מכן לשליח הראשון -את קריא
כיוון ״שאין השעה כשרה לכך״. מירושלים .ע.ז .הויזדורף ואחד מחבריו תו הנרגשת :״הנני שלחני!״ בהסתמכו
הלוי יצא לדרבו ,עבר את ארץ- לומדים כבר אמהרית אצל חבשי, על ה״קול קורא״ של הילדסהיימר,
ישראל ואסף שם מידע על יהודי חבש וההוצאות המשוערות תעלינה ל1444- סיפר שבהוודע לו על הגברת פעולת
ולאחר מסע ממושך ,שנתקל בקשיים פלורין ,לפי תחשיב שהכין המורה! המיסיון שלח מכתב לרב נתן אדלר,
מרובים בעטיים של אירועי המלחמה באנגליה ,והציע את עצמו לשליחות,
בחבש ,הגיע אל היהודים החבשים. מראשית 1865פירסם ה״איזרעא- ״כי איש מסע אנוכי מנעורי״ ומזמן
בכתבות ששלח מן הדרך ,שנתפרסמו חשב על נסיעה כזאת .משום כך השתלם
בכל העתונים היהודים ,תיאר במפורט ליט״ בקביעות רשימת-התרומות למען בלשונות חבש ואף חיבר איגרון
את קורות הנסיעה ורשמיו מסיוריו בין לעברית-אמהרית וספר-לימוד עברי-
יהודי חבש .בשובו לפאריס ,מסר לחב הפאלאשים ,אך הסכומים היו זעומים אמהרי .אז השיבו לו שבנימין נקבע
רת ״כל ישראל חברים״ דין-וחשבון ונסתכמו בפחות ממאתיים פלורין ,עד לשליחות זו ,אבל מאחר שבנימין נפטר,
מפורט על נסיעתו ,והציע הצעות מעש שכמעט פסקו עם הגברת ההתרמה למען חוזר הוא על נכונותו לצאת למסע.
יות להידוק הקשרים ולהושטת עזרה. עניי ארץ-ישראל ,לרגל ידיעות על הכרזה זו הועתקה גם ב״הלבנון״ ,בצי
רשמי-מסעו ,שכללו תיאור מקיף של בצורת ומצוקת רעב .במחצית השניה רוף דברי המלצה על האיש ,המסוגל
חיי החבשים ,מנהגיהם ובעיותיהם ,זכו של שנת 1865אין בעתון כל ידיעה על
להערכה מרובה .הלוי המשיך כשליח לעמוד בויכוחים עם המיסיונרים.
״כל ישראל חברים״ במסעותיו אל יהו הפעולה למען יהודי חבש ,ואף
די חבש ,ומאז הלכו ונתהדקו הקשרים הילדסהיימר עצמו נתאבזב בנראה ,אף יוסף הלוי ) (1917- 1827נולד בהונג-
בין יהדות אירופה לבין נדחי ישראל ריה - ,לפי מקור אחר באדריאנופל -
כי המשיך להפציר באישים ומוסדות. שימש משנת 1856כמורה באדריאנופל
בחבש. בינתיים פירסם הרב הראשי של ועשה שם רבות למען הפצת הלשון
קושטא הרב יקיר גירון קול קורא חדש והתרבות העברית .התרשם מאד ממאמ-
לעיון נוסף :ההתעוררות בין יהודי ״לעזרת אחינו בני ישראל בארץ בוש״, ריו של פ .לוצאטו על יהודי חבש והח-
ליט לנסוע אליהם ולפעול למען החז-
המערב ־ מ .אליאב ״תרביץ׳ /ל״ה רתם ליהדות .מאז החל בלימוד הלשון
האמהרית .נאלץ להתפטר ממשרתו,
תשרי תשכ״ו.
18