Page 13 - etmol 68
P. 13

‫אין אנו יודעים היכן מתגוררת רחל בירושלים‪ .‬מן‬                    ‫‪,■-‬ז‪'■:‬ר■ ‪4w‬־׳‪'J‬׳׳‪' ■’^n‬‬           ‫'‪-‬׳־‪ ■t‬־•'■ ׳ ’‬
‫האיגרות המקוטעות אנו שומעים במעורפל על דירות‬                    ‫! ‪.<a‬‬                     ‫י•■ ׳ ^ ־ ^ ‪:,■11.‬‬
‫להשכרה העומדות ריקות‪ .‬המטבעות העוברות לסוחר הם‬
‫גרמניות‪ ,‬פולניות‪ ,‬איטלקיות ותורכיות‪ .‬מכלי הבית נזכרים‬           ‫הרי שהיא נישאה לאחד מבני משפחת קורקס הספרדית‪,‬‬
‫אחדים בשמם‪ :‬פמוטים‪ ,‬מנורה קטנה‪ ,‬גיגית לכביסה וספ­‬                                              ‫הידועה היטב מצפון־אפריקה‪.‬‬
‫רים‪ ,‬מהם ספרי גמרא‪ .‬מקום נכבד בין כלי־הבית תופסים‬
‫כלי המיטה ‪ -‬הסדין והציפה לשמיכה והשמיכה עצמה‪ .‬בין‬                               ‫פרנסות בירושלים‬
‫הבגדים מוזכר ״טרחא״‪ ,‬צעיף גדול ורחב המיועד כנראה‬
‫לגבר‪ .‬אשר מכסה את כל הגוף‪ .‬מידותיו והיותו עשוי ממשי‬             ‫רק בשלושה מקרים נזכרים באיגרות אנשים לא יהודים‬
‫איפשרו לתפור ממנו שני מלבושים חגיגיים לנערה‪ .‬רחל‬                ‫בירושלים‪ .‬באחד האיזכורים נראה כי הגויים שימשו מלווים‬
‫מזכירה מצרך מזון אחד בלבד‪ :‬״קשיא״‪ ,‬כשהכוונה בוודאי‬              ‫בריבית והלווה היהודי לא עמד בתשלומיו‪ .‬אנו למדים כי‬
‫לגריסים או לדגנים כלשהם שניתן להכין מהם דייסה‪ ,‬מאכל‬             ‫נמצא בעיר גם רופא‪ ,‬נאמן קהל וחכמים‪ .‬אולם אנו שומעים‬
                                                                ‫מעט מאד על מעמדם‪ ,‬עיסוקיהם ופרנסותיהם של תושבי‬
                                   ‫מתאים לאשה זקנה וחולה‪.‬‬       ‫ירושלים‪ .‬אנו למדים מן האיגרות כי יש בעיר רבנים‬
‫רבות הן הבקשות והפקודות‪ ,‬העצות וההוראות שהאם‬                    ‫אחדים‪ ,‬מהם חשובים ומכובדים ביותר וגם עשירים‪ .‬דומה‬
‫מעלה במפוזר באיגרותיה אל בנה‪ .‬חלק גדול מהן נוגע‬                 ‫כי בנוסף לעיסוקם בתורה יש מהם הקשורים לעסקי כספים‬
‫לתחום החומרי‪ :‬היא מבקשת שישלח לה כסף‪ ,‬חפצים או‬                  ‫כלשהם‪ ,‬אולי מתוך רצון להימנע מלקחת כספים מקופת‬
‫מצרכים‪ :‬שיסדר עניינים שונים למענה‪ ,‬למען מכרים או‬                ‫הקהל‪ .‬עסק ההלוואה עם משכונות רווח ביותר‪ .‬רק במקום‬
‫למען עצמו‪ .‬חלק אחר נוגע בעצות כיצד לנהוג בחיים‪ :‬לא‬              ‫אחד נזכר‪ ,‬כמדומה‪ ,‬מסחר זעיר וזאת בהצעתה ‪ -‬המעורפלת‬
‫להרבות בצער ולא לדאוג‪ ,‬אלא לבטוח בה׳‪ .‬היא מדריכה‬                ‫בשל פגמים בטקסט ‪ -‬של רחל למחותניה במצרים שיעלו‬
‫אותו גם ביחסים עם הזולת‪ :‬לכבד איש מסויים או להעניק‬              ‫לירושלים ויתפרנסו כאן מ״בוטיק״‪ .‬במקום אחר אנו יכולים‬
                                                                ‫ללמוד על מסחר בכלי־בית‪ ,‬במלבושים ואולי אף בנכסי דלא‬
     ‫מתת כסף לאיש אחר כדי שישתדל למענו ביתר עזאת‪.‬‬
                                                                                                                         ‫ניידי‪.‬‬
                ‫עדות ודברי מוסר‬                                 ‫אי־אפשר ללמוד מן האיגרות במדוייק על המצב הכלכלי‬
                                                                ‫בעיר‪ .‬במקום אחד כותבת רחל כי הכל בזול ובמקום אחר ‪-‬‬
‫יותר מבעניינים אחרים יש בפי האם דברי מוסר והדרכה‬                ‫כי הכל ביוקר‪ .‬מאיגרת אחת זועק העוני ומן האחרת‬
‫בתחום ההתנהגות היומיומית הנוגעת לעסקי פרנסה‪.‬‬                    ‫משתקף מצב שפיר‪ .‬איגרת אחת מציירת‪ ,‬בניגוד לכל‬
‫האידיאל הוא‪ :‬״עשה תלמודך עיקר ועסקיך תפל״‪ ,‬אל לו‬                ‫האיגרות האחרות‪ ,‬מצב כלכלי טוב‪ ,‬שאף משתפר והולך‪:‬‬
‫לאדם לרדוף אחרי העושר‪ ,‬שהרי את נכסי החומר‪ ,‬הכסף‬                 ‫יש עליה הגדלה מיום ליום‪ ,‬האנשים מתפרנסים יפה‪ ,‬יש‬
‫והזהב אין הוא לוקח עמו‪ :‬יש לנהוג לפי הדין‪ :‬לא לתת‬               ‫דירות להשכרה במחירים זולים‪ ,‬והסיכויים להצליח בעסק‬
‫ריבית ליהודים ולא לקחתה מהם‪ .‬כיוון שכך ‪ -‬הרי שאין‬               ‫של מסחר זעיר נראים מצויינים‪ .‬כל זה אינו מונע מן‬
‫לתת הלוואה על משכונות ליהודים‪ ,‬וכדי להתפרנס ‪ -‬יתן‬               ‫הכותבת להתלונן באותה איגרת‪ ,‬על מצבה הרע ועל‬
‫הלוואות בריבית לנוכרים‪ ,‬על פי ההיתר מדאורייתא‪ .‬גם‬               ‫חובותיה הכבדים‪ .‬בין הסובבים אותה יש אנשים שמצבם‬
‫כאן יש מכשול‪ ,‬לא מתחום התורה והמוסר אלא מתחום‬                   ‫הכלכלי מצויין‪ :‬הונו של אדם אחד נאמד ב״ד׳ אלפים״‪ ,‬אך‬
‫המציאות‪ :‬הנסיון מוכיח שאין לתת כלל אמון בגויים‪.‬‬                 ‫מצבה של רחל ‪ -‬ובוודאי של אחרים כמותה ‪ -‬הוא בכי רע‪.‬‬
‫מסתבר‪ ,‬כי אי‪-‬אפשר לנהוג בחיים לפי האידיאלים‪ .‬האם‬
‫אם‪-‬כן מזהירה את בנה לנהוג בסדר וזהירות ברישום‬                                                 ‫עוניה זועק ממרבית איגרותיה‪.‬‬

                  ‫המשכונות ובביטול הרישום לפני פדיונם‪.‬‬
‫לשון היידיש של האיגרות עשירה ומשולבים בה לא מעט‬
‫אמרות ופתגמים‪ .‬אין בה השפעות מבנים סלאביים ומשום‬
‫כך אפשר לומר‪ ,‬כי מוצא הכותבים הוא מתחום הדיבור‬
‫הגרמני‪ ,‬ממערב אירופה או ממרכזה‪ .‬תיבות אחדות באיג­‬
‫רות מעידות על מגע כותביהן עם הלשון הערבית‪ .‬בלשון‬

                ‫האיגרות בולט בעושרו הרב הרכיב העברי‪.‬‬
‫מי כתב את האיגרות? האם רחל עצמה או שמא סופר‬
‫שאומנותו בכך? שש האיגרות של רחל כתובות כולן באותה‬
‫היד‪ ,‬יד בוטחת ויציבה‪ ,‬בשורות ישרות המרוחקות זו מזו‬
‫ברווחים ישרים‪ .‬ברור שאין כתיבה זו עולה בקנה אחד עם‬
‫יכולתה של אישה זקנה וחולה‪ ,‬המבלה רוב ימיה על מיטת‬
‫חוליה‪ .‬לפיכך ניתן להניח‪ ,‬כי מעשה הכתיבה לא נעשה‬

                                       ‫בידיה אלא בידי סופר‪.‬‬
‫אולם אפילו אם נדע בבטחון גמור כי האיגרות נכתבו‬
‫בידי סופר מקצועי‪ ,‬גם אז נראה שבעצם המכתב לא‬
‫התערב‪ ,‬וזאת משום רציפות לשונו השוטפת וההשתלשלות‬
‫האסוציאטיבית של ענייניו‪ ,‬אשר כמו מצלמים את היוצא‬
‫מפי המדברת‪ ,‬המבטאת את מחשבותיה בדברים היוצאים מן‬
‫הלב‪ .‬וכך מעלות איגרותיה של רחל תמונה חיה מעולמה של‬
‫אישה זקנה היושבת בירושלים באמצע המאה השש‪-‬עשרה‬

                                         ‫ושל העולם מסביבה‪.‬‬

 ‫לעיון נוסף‪ :‬איגרות ביידיש מירושלים למצרים ‪ -‬ח‪ .‬טורניאנס־‬

 ‫קי‪ ,‬שלם ד׳ בהוצאת ‪ T‬יצחק בן־צבי‪ .‬הרעש וכריתת הירדן ‪-‬‬

                                     ‫י‪ .‬ברסלבסקי ב״לחקר ארצנד‪.‬‬

‫‪13‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18