Page 10 - etmol 68

‫הולך בדרכי הסב‬ ‫״זכרתי ימים מקדם שהעיד הישיש‬ ‫ההלכה היא שאם ״נקנתה״ העיר‬
‫החכם‪ ...‬אזולאי ז״ל‪ ,‬מהגדולה שהשיגו‬ ‫לזמן קצוב אין צורך לחזור ולקנותה אם‬
‫בדבריו יש גם פירוש לסיפורו של‬ ‫פרנסי זמנו שפעם אחת מסר שר המגדל‬ ‫מת המלך תוך כדי הזמן הזה‪ ,‬שכן חזקה‬
‫פיארוטי‪ ,‬שכן ראינו‪ ,‬כי הוא מסתמך על‬ ‫מפתחות שערי העיר של עיר הקודש‬ ‫על המלך החדש שיקיים מה שעשה‬
‫מעשה שהיה בימי זקנו הרב חיים דוד‬ ‫בידי פרנס הזמן ולנו המפתחות ביד‬ ‫קודמו‪ .‬אולם אם נקנתה העיר בראשונה‬
‫חזן בירושלים‪ .‬ואכן‪ ,‬בשנת תרכ״א‬ ‫הפרנס לילה אחד ושאלתי את פיו על‬ ‫ללא זמן קצוב ‪ -‬יש צורך לחזור ולקנד‬
‫)‪ (1861‬שימש הרב חיים דוד חזן כחכם‪-‬‬ ‫מה הוצרך הפרנס לזה והשיב שהוצרכו‬
‫באשי בירושלים‪ .‬בתמוז תרכ״א )יולי‬ ‫הדבר מפני ששכרו ממנו לעניין העי­‬ ‫תה עם עלות כל מלך חדש לשלטון‪.‬‬
‫‪ ,(1861‬חודשים מספר לאחר שנתמנה‪,‬‬ ‫רוב״‪ .‬רק אצל הרב נסים מכל רבני‬ ‫הרב אברהם הלוי‪ ,‬רבה של קהיר‪,‬‬
‫מת הסולטן עבד אלמג׳יד והומלך תחתו‬ ‫זמנו בא סיפור לקיחת המפתח ממושל‬ ‫בעל הספר ״גינת ורדים״‪ ,‬מברר שאלה‬
‫הסולטן עבד אלעזיז‪ .‬בפני חיים דוד חזן‬ ‫העיר ללינת לילה אחת‪ .‬מדבריו נמצאנו‬ ‫זו באריכות‪ ,‬ומצא שלא ידוע אם אלה‬
‫עמדה השאלה האם לחזור ולקנות את‬ ‫למדים כי מעשה זה היה חורג מן הרגיל‬ ‫שקדמוהו על כס הרבנות בקהיר קנו את‬
‫העיר מידי המושל לשם קיום מצוות‬ ‫והוא עצמו לא ידע כדבריו ״על מה‬ ‫העיר לזמן קצוב או בסתם‪ ,‬והוא קבע‬
‫עירוב‪ ,‬אם לאו‪ .‬הרב החליט‪ ,‬אם מפני‬ ‫הוצרך הפרנס לזה״‪ .‬יוצא איפוא כי‬ ‫שמשום הספק יש לחזור ו״לקנות״ את‬
‫חילוף הסולטנים ואם מפני הפיקפוק‬ ‫קניין העיר מהמושל לענין קיום מצוות‬ ‫העיר לזמן קצוב ובכך להימנע מן הצו­‬
‫בשאלה האם הקניין שקדם לו היה לזמן‬ ‫עירוב מתקיימת גם ללא לקיחת המפ­‬
‫קצוב אם לאו ‪ -‬לקנות שוב את העיר‬ ‫תח‪ ,‬ואם הוא נלקח ממושל העיר‪ ,‬יש‬ ‫רך לחזור על מעשה זה במות המלך‪.‬‬
‫מהמושל והדבר נעשה על פי כל דקדוקי‬ ‫בכך יותר מהידור מצוה‪ ,‬מאשר מקיומה‬ ‫באמצע המאה ה־‪ 18‬פנו בני ירושלים‬
‫הטקס‪ .‬נכדו‪ ,‬הרב אליהו חזן‪ ,‬שהיה‬ ‫לרב אברהם שמואל מיוחס בשאלה‪ ,‬מה‬
‫נוכח באותו טקס‪ ,‬סיפר לימים‪ :‬״וזכורני‬ ‫של מצוה‪.‬‬ ‫לעשות עם עלותו של מלך חדש לשל­‬
‫שבעיר הקודש ירושלם בחודש תמוז‬ ‫את הפתרון לטקס שקרה בשנת‬ ‫טון‪ .‬הרב מספר מה קרה‪ :‬״וכן נעשה‬
‫תרכ״א שנמנה מחדש סולטאן עבדול‬ ‫‪ ,1861‬שעליה סיפר פיארוטי סיפור‬ ‫מעשה פה עיר הקודש ירושלים עתה‬
‫עזיז עשה מעשה הרב מורי זקני ובית‬ ‫תמוה‪ ,‬מוצאים אנו בספר שאלות ותשו­‬ ‫שנתעוררו בית‪-‬הדין הצדק על ענין זה‬
‫דינו לשכור העיר מהשר המושל על‬ ‫בות ״תעלומות לב״‪ ,‬מאת הרב אליהו‬ ‫ושכרו מן שר הרגלים בדבר‪-‬מה שכי­‬
‫אנשי החיל ולקחו מפתח העיר מידו‬ ‫חזן שהיה רבה של טריפולי ואחר‪-‬כך‬ ‫רות סתם וגם בשנת התק״ז )‪(1747‬‬
‫חזרו ושכרו גם כן כדין מן שר הרגלים‬
‫והחזירוה לו בו בפרק״‪.‬‬ ‫רבה של אלכסנדריה‪ .‬הרב אליהו חזן‬ ‫והיה כן לזמן סתם‪ ...‬וכן פה ירושלים‬
‫בדברי הנכד הרב אליהו חזן שכיהן‬ ‫מספר כי בהיותו רב בטריפולי‪ ,‬עלה‬ ‫שנתחדש מלך בשנתינו התקט״ו )‪(1755‬‬
‫ברבנות בטריפולי וחזר על מעשה הסב‪,‬‬ ‫סולטן חדש על כס המלוכה בקושטא‬ ‫בחודש טבת הוא המלך עוטמן ירום הודו‬
‫הותרה חידת דבריו של פיארוטי‪ .‬לשם‬ ‫חזרו ושכרו כדין מן שר הרגלים לזמן‬
‫קיום מצוות עירוב בכל דקדוקיה ביקש‬ ‫והוא‪ ,‬הרב‪ ,‬ביקש ממושל הארץ‪ ,‬להש­‬ ‫קצוב על חמשים שנה״‪ .‬גם מדבריו של‬
‫הרב חיים דוד חזן את המפתח מידי‬ ‫כיר לו את העיר למאה שנה כדי לקיים‬ ‫אחיו של הרב אברהם מיוחם‪ ,‬הרב‬
‫מושל ירושלים‪ .‬יש לשער שמושל‬ ‫מצוות עירוב‪ ,‬השר הסכים‪ .‬הרב ביקש‬ ‫רפאל מיוחס‪ ,‬מחבר הספר ״פרי האד­‬
‫ירושלים לא ידע על מנהג זה של נטילת‬ ‫מהמושל גם את מפתח העיר ללינת‬ ‫מה״‪ ,‬אנו למדים שחזרו וקנו את ירוש­‬
‫המפתח ומסר את הדבר לשיקול דעתם‬ ‫לילה‪ ,‬ולא נתן לו‪ ,‬כפי דברי הרב‪:‬‬
‫של חכמי הדת המוסלמית בעיר‪.‬‬ ‫״ובקשתי מאתו המפתח שתהיה בידי‬ ‫לים כדי לקיים בה מצוות עירוב‪.‬‬
‫משביררו העניין וראו שהמדובר כאן‬ ‫לילה אחת‪ .‬וימאן בזה יען הזמן מבולבל‬
‫בקיום מצוה דתית‪ ,‬התירו מסירת המפ­‬ ‫ממלחמות‪ ,‬ורק זאת עשה למסור המפ­‬ ‫מפתח ‪ -‬הידור מצוה‬
‫תח לשם קיומה‪ .‬פיארוטי ראה כיצד‬ ‫תח בידי ולהחזירה לו תיכף ומיד‪ .‬וסמכ­‬
‫״קונים״ את ירושלים לשם קיום מצווה‬ ‫תי בזה כי נזכרתי מעשה שהיה בעיר‬ ‫מדברי רבנים אלה אנו למדים‪ ,‬כי מה‬
‫ולו היה נדמה שזה טקס של אישור‬ ‫הקודש בזמן הגאון מז״ה )‪ -‬מורי וזקני‬ ‫שראה פיארוטי בירושלים היה בעצם‬
‫הרב‪ ,‬הוא הרב חיים דוד חזן( ז״ל כדבר‬ ‫קניין העיר לצורך קיום מצוות עירוב‬
‫בעלות היהודים על ירושלים‪.‬‬ ‫האמור וגם כי לא ראיתי בספרי רבני‬ ‫ושדבר זה נעשה עם חילופי הסולטנים‪.‬‬
‫האחרונים שבידי שהצריכו לקיחת‬ ‫אבל אין בדבריהם אפילו רמז לעניין‬
‫לעיון נוסף‪ :‬חזקת העיר ומצוות העי­‬ ‫המפתח כלל‪ ,‬וגם הרב )מחבר הספר(‬ ‫קבלת מפתח העיר מידי המושל‪ ,‬כדי‬
‫פה״א )״פרי האדמה״( ז״ל שהביא סדר‬ ‫שטקס הקניין יהיה שלם‪ .‬היחיד מרבני‬
‫רוב בירושלים ‪ -‬י‪ .‬ניני‪ ,‬שלם ד‪ /‬בהו­‬ ‫התקופה המזכיר את קבלת המפתח הוא‬
‫עשייתו לא הזכיר מפתח״‪.‬‬ ‫הרב נסים חיים משה מזרחי‪ ,‬וזו לשונו‪:‬‬
‫צאת יד יצחק בן‪-‬צבי‪.‬‬

‫ירושלים ‪ -‬מבט כללי‬