Page 10 - etmol 68
P. 10

‫הולך בדרכי הסב‬                  ‫״זכרתי ימים מקדם שהעיד הישיש‬             ‫ההלכה היא שאם ״נקנתה״ העיר‬
                                        ‫החכם‪ ...‬אזולאי ז״ל‪ ,‬מהגדולה שהשיגו‬       ‫לזמן קצוב אין צורך לחזור ולקנותה אם‬
‫בדבריו יש גם פירוש לסיפורו של‬           ‫פרנסי זמנו שפעם אחת מסר שר המגדל‬         ‫מת המלך תוך כדי הזמן הזה‪ ,‬שכן חזקה‬
‫פיארוטי‪ ,‬שכן ראינו‪ ,‬כי הוא מסתמך על‬     ‫מפתחות שערי העיר של עיר הקודש‬            ‫על המלך החדש שיקיים מה שעשה‬
‫מעשה שהיה בימי זקנו הרב חיים דוד‬        ‫בידי פרנס הזמן ולנו המפתחות ביד‬          ‫קודמו‪ .‬אולם אם נקנתה העיר בראשונה‬
‫חזן בירושלים‪ .‬ואכן‪ ,‬בשנת תרכ״א‬          ‫הפרנס לילה אחד ושאלתי את פיו על‬          ‫ללא זמן קצוב ‪ -‬יש צורך לחזור ולקנד‬
‫)‪ (1861‬שימש הרב חיים דוד חזן כחכם‪-‬‬      ‫מה הוצרך הפרנס לזה והשיב שהוצרכו‬
‫באשי בירושלים‪ .‬בתמוז תרכ״א )יולי‬        ‫הדבר מפני ששכרו ממנו לעניין העי­‬            ‫תה עם עלות כל מלך חדש לשלטון‪.‬‬
‫‪ ,(1861‬חודשים מספר לאחר שנתמנה‪,‬‬         ‫רוב״‪ .‬רק אצל הרב נסים מכל רבני‬           ‫הרב אברהם הלוי‪ ,‬רבה של קהיר‪,‬‬
‫מת הסולטן עבד אלמג׳יד והומלך תחתו‬       ‫זמנו בא סיפור לקיחת המפתח ממושל‬          ‫בעל הספר ״גינת ורדים״‪ ,‬מברר שאלה‬
‫הסולטן עבד אלעזיז‪ .‬בפני חיים דוד חזן‬    ‫העיר ללינת לילה אחת‪ .‬מדבריו נמצאנו‬       ‫זו באריכות‪ ,‬ומצא שלא ידוע אם אלה‬
‫עמדה השאלה האם לחזור ולקנות את‬          ‫למדים כי מעשה זה היה חורג מן הרגיל‬       ‫שקדמוהו על כס הרבנות בקהיר קנו את‬
‫העיר מידי המושל לשם קיום מצוות‬          ‫והוא עצמו לא ידע כדבריו ״על מה‬           ‫העיר לזמן קצוב או בסתם‪ ,‬והוא קבע‬
‫עירוב‪ ,‬אם לאו‪ .‬הרב החליט‪ ,‬אם מפני‬       ‫הוצרך הפרנס לזה״‪ .‬יוצא איפוא כי‬          ‫שמשום הספק יש לחזור ו״לקנות״ את‬
‫חילוף הסולטנים ואם מפני הפיקפוק‬         ‫קניין העיר מהמושל לענין קיום מצוות‬       ‫העיר לזמן קצוב ובכך להימנע מן הצו­‬
‫בשאלה האם הקניין שקדם לו היה לזמן‬       ‫עירוב מתקיימת גם ללא לקיחת המפ­‬
‫קצוב אם לאו ‪ -‬לקנות שוב את העיר‬         ‫תח‪ ,‬ואם הוא נלקח ממושל העיר‪ ,‬יש‬            ‫רך לחזור על מעשה זה במות המלך‪.‬‬
‫מהמושל והדבר נעשה על פי כל דקדוקי‬       ‫בכך יותר מהידור מצוה‪ ,‬מאשר מקיומה‬        ‫באמצע המאה ה־‪ 18‬פנו בני ירושלים‬
‫הטקס‪ .‬נכדו‪ ,‬הרב אליהו חזן‪ ,‬שהיה‬                                                  ‫לרב אברהם שמואל מיוחס בשאלה‪ ,‬מה‬
‫נוכח באותו טקס‪ ,‬סיפר לימים‪ :‬״וזכורני‬                                   ‫של מצוה‪.‬‬  ‫לעשות עם עלותו של מלך חדש לשל­‬
‫שבעיר הקודש ירושלם בחודש תמוז‬           ‫את הפתרון לטקס שקרה בשנת‬                 ‫טון‪ .‬הרב מספר מה קרה‪ :‬״וכן נעשה‬
‫תרכ״א שנמנה מחדש סולטאן עבדול‬           ‫‪ ,1861‬שעליה סיפר פיארוטי סיפור‬           ‫מעשה פה עיר הקודש ירושלים עתה‬
‫עזיז עשה מעשה הרב מורי זקני ובית‬        ‫תמוה‪ ,‬מוצאים אנו בספר שאלות ותשו­‬        ‫שנתעוררו בית‪-‬הדין הצדק על ענין זה‬
‫דינו לשכור העיר מהשר המושל על‬           ‫בות ״תעלומות לב״‪ ,‬מאת הרב אליהו‬          ‫ושכרו מן שר הרגלים בדבר‪-‬מה שכי­‬
‫אנשי החיל ולקחו מפתח העיר מידו‬          ‫חזן שהיה רבה של טריפולי ואחר‪-‬כך‬          ‫רות סתם וגם בשנת התק״ז )‪(1747‬‬
                                                                                 ‫חזרו ושכרו גם כן כדין מן שר הרגלים‬
                ‫והחזירוה לו בו בפרק״‪.‬‬   ‫רבה של אלכסנדריה‪ .‬הרב אליהו חזן‬          ‫והיה כן לזמן סתם‪ ...‬וכן פה ירושלים‬
‫בדברי הנכד הרב אליהו חזן שכיהן‬          ‫מספר כי בהיותו רב בטריפולי‪ ,‬עלה‬          ‫שנתחדש מלך בשנתינו התקט״ו )‪(1755‬‬
‫ברבנות בטריפולי וחזר על מעשה הסב‪,‬‬       ‫סולטן חדש על כס המלוכה בקושטא‬            ‫בחודש טבת הוא המלך עוטמן ירום הודו‬
‫הותרה חידת דבריו של פיארוטי‪ .‬לשם‬                                                 ‫חזרו ושכרו כדין מן שר הרגלים לזמן‬
‫קיום מצוות עירוב בכל דקדוקיה ביקש‬       ‫והוא‪ ,‬הרב‪ ,‬ביקש ממושל הארץ‪ ,‬להש­‬         ‫קצוב על חמשים שנה״‪ .‬גם מדבריו של‬
‫הרב חיים דוד חזן את המפתח מידי‬          ‫כיר לו את העיר למאה שנה כדי לקיים‬        ‫אחיו של הרב אברהם מיוחם‪ ,‬הרב‬
‫מושל ירושלים‪ .‬יש לשער שמושל‬             ‫מצוות עירוב‪ ,‬השר הסכים‪ .‬הרב ביקש‬         ‫רפאל מיוחס‪ ,‬מחבר הספר ״פרי האד­‬
‫ירושלים לא ידע על מנהג זה של נטילת‬      ‫מהמושל גם את מפתח העיר ללינת‬             ‫מה״‪ ,‬אנו למדים שחזרו וקנו את ירוש­‬
‫המפתח ומסר את הדבר לשיקול דעתם‬          ‫לילה‪ ,‬ולא נתן לו‪ ,‬כפי דברי הרב‪:‬‬
‫של חכמי הדת המוסלמית בעיר‪.‬‬              ‫״ובקשתי מאתו המפתח שתהיה בידי‬                    ‫לים כדי לקיים בה מצוות עירוב‪.‬‬
‫משביררו העניין וראו שהמדובר כאן‬         ‫לילה אחת‪ .‬וימאן בזה יען הזמן מבולבל‬
‫בקיום מצוה דתית‪ ,‬התירו מסירת המפ­‬       ‫ממלחמות‪ ,‬ורק זאת עשה למסור המפ­‬                ‫מפתח ‪ -‬הידור מצוה‬
‫תח לשם קיומה‪ .‬פיארוטי ראה כיצד‬          ‫תח בידי ולהחזירה לו תיכף ומיד‪ .‬וסמכ­‬
‫״קונים״ את ירושלים לשם קיום מצווה‬       ‫תי בזה כי נזכרתי מעשה שהיה בעיר‬          ‫מדברי רבנים אלה אנו למדים‪ ,‬כי מה‬
‫ולו היה נדמה שזה טקס של אישור‬           ‫הקודש בזמן הגאון מז״ה )‪ -‬מורי וזקני‬      ‫שראה פיארוטי בירושלים היה בעצם‬
                                        ‫הרב‪ ,‬הוא הרב חיים דוד חזן( ז״ל כדבר‬      ‫קניין העיר לצורך קיום מצוות עירוב‬
           ‫בעלות היהודים על ירושלים‪.‬‬    ‫האמור וגם כי לא ראיתי בספרי רבני‬         ‫ושדבר זה נעשה עם חילופי הסולטנים‪.‬‬
                                        ‫האחרונים שבידי שהצריכו לקיחת‬             ‫אבל אין בדבריהם אפילו רמז לעניין‬
‫לעיון נוסף‪ :‬חזקת העיר ומצוות העי­‬       ‫המפתח כלל‪ ,‬וגם הרב )מחבר הספר(‬           ‫קבלת מפתח העיר מידי המושל‪ ,‬כדי‬
                                        ‫פה״א )״פרי האדמה״( ז״ל שהביא סדר‬         ‫שטקס הקניין יהיה שלם‪ .‬היחיד מרבני‬
‫רוב בירושלים ‪ -‬י‪ .‬ניני‪ ,‬שלם ד‪ /‬בהו­‬                                              ‫התקופה המזכיר את קבלת המפתח הוא‬
                                                     ‫עשייתו לא הזכיר מפתח״‪.‬‬      ‫הרב נסים חיים משה מזרחי‪ ,‬וזו לשונו‪:‬‬
                   ‫צאת יד יצחק בן‪-‬צבי‪.‬‬

                                                                                 ‫ירושלים ‪ -‬מבט כללי‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15