Page 5 - etmol 68

‫מק־מייכל)במרכז‪ ,‬חובש כנבע( מבקר בכפר ערבי כדי לשפר את היחסים‬

‫קבינט המלחמה בישיבתו מ־‪ 25‬בינואר ‪ ,1944‬נערך משרד‬ ‫ניתן להגשימה לאלתר ויש לבצעה בשני שלבים‪ :‬בשלב‬
‫המושבות לעיבוד התכנית וביסוסה ואילו משרד החוץ החל‬ ‫ראשון ‪ -‬איחוד חלקי ארץ־ישראל עם עבר״הירדן בראשות‬
‫בפעולות שונות של השהיה‪ ,‬כדי להכשיל את התוכנית מכל‬ ‫עבדאללה ובשלב השני ‪ -‬שילוב מדינה ערבית זו ב״סוריה‬
‫וכל‪ ,‬ואמנם הצליח בכך‪ .‬מק״מייכל הפך למגן העקבי‬
‫והעקשן של התוכנית‪ .‬גם במשרד החוץ הבחינו בתפקידו‬ ‫הגדולה״‪.‬‬
‫של מק״מייכל‪ ,‬ובעוד שהם קיוו לשכנע את לורד מוין שלא‬ ‫ועדת הקבינט אמנם העריכה כי לתכנית החלוקה תהיה‬
‫לתמוך בחלוקה‪ ,‬מתוך הנחה שדעותיו טרם התגבשו סופית‪,‬‬ ‫התנגדות ערבית‪ ,‬אולם היא קיבלה את דעתו של מק״מייכל‪,‬‬
‫כי ההתנגדות הערבית לא תהיה בלתי נסבלת‪ .‬הם חזו‬
‫נחשב מק״מייכל ל׳׳מקרה אבוד״‪.‬‬ ‫״התפרצויות מקומיות אצל הערבים‪) ...‬אבל( יש להניח‬
‫כשעזב מק״מייכל את תפקידו בארץ היו עדיין אנשי‬ ‫שבארצות )הערביות( השכנות לא יראו את התכנית כלא*‬
‫משרד החוץ הבריטי עסוקים בתכסיסי השהיה‪ ,‬שהקפיאו‬ ‫הוגנת עד כדי הצדקת אלימות למשך זמן רב״‪ .‬גם לורד מוין‬
‫את התקדמות עבודת ועדת הקבינט‪ .‬ההתנקשות במק־מייכל‬ ‫תמך בהנחה זו‪ ,‬אולם הפקידים ואנשי הצבא הבריטים‬
‫החישה את הבאת הנושא לדיון בקבינט המלחמה‪ ,‬אלא‬ ‫האחרים במזרח״התיכון סברו כי קבלת תכנית החלוקה‬
‫שמשרד החוץ הצליח להמשיך במדיניות ההשהיה ובסוף‬ ‫תביא לתגובה חריפה למדי בכל המדינות הערביות במזרח־‬
‫הצליח בשלהי ‪ 1944‬ובתחילת ‪ 1945‬להביא לעירעור החזית‬ ‫התיכון ותערער על מעמדה של בריטניה‪ .‬מק״מייכל הגן על‬
‫עמדתו ואמר ״שאין הוא מאמין שהזעקה בעולם הערבי‬
‫שתמכה בחלוקה‪.‬‬ ‫תהיה כה חמורה כפי שתיארו המתנגדים‪ .‬כמובן יאשימו‬
‫המלחמה נגמרה וכהונת ממשלת צ׳רצ׳יל נסתיימה מבלי‬ ‫אותנו בכוונות רעות‪ .‬תמיד האשימו אותנו‪ .‬זהו מהלך‬
‫שתוכנית החלוקה‪ ,‬באיזו מתכונת שהיא‪ ,‬אומצה על ידי‬ ‫הפתיחה הערבי הרגיל‪ .‬אבל הוא מעריך שלאחר תקופה‬
‫ממשלת בריטניה כמדיניות רשמית‪ .‬ממשלת אטלי ובווין‪,‬‬ ‫קצרה של מהומות‪ ,‬יקבלו הערבים את התכנית‪ ,‬באי רצון‬
‫חברי מפלגת ״הלייבור״‪ ,‬שעלתה לשלטון‪ ,‬אימצה במידה‬ ‫אבל מתוך הבנה שלגביהם בידוד היהודים ופיקוח עליהם‬
‫רבה את יסודות המדיניות של ״מחלקת המזרח״ במשרד‬
‫החוץ שגרסה כי ״אין סיכוי לכפות חלוקה מבלי שנרחיק‬ ‫הוא ׳הרע במיעוטו״׳‪.‬‬
‫מעלינו את הערבים ויש אפשרות לממשלה הבריטית למנוע‬
‫עליה יהודית״‪ .‬מוקד הבעיה של ארץ־ישראל הוא אמנם‬ ‫מק־מייכל‪ :‬מייד‬
‫שאלת עתיד העליה היהודית‪ ,‬אבל יש אפשרות בידי ממש­‬
‫לת בריטניה למנוע עליה יהודית ולהילחם בעליה בלתי‪-‬‬ ‫בקשר לעיתוי ביצוע התכנית היה מק״מייכל בודד גם בין‬
‫ליגאלית‪ .‬אבל עד מהרה התאמתה התחזית של מק‪-‬מייכל‪,‬‬ ‫תומכי עקרון החלוקה‪ .‬כולם ובראשם צ׳רצ׳יל היו נחושים‬
‫שהעליה היהודית היא נקודת המפתח‪ ,‬וכי כל פתרון מדיני‬ ‫בדעתם שיש לדחות את ההכרזה על המדיניות החדשה‬
‫לארץ־ישראל עד לאחר סיום המלחמה ואילו מק־מייכל‬
‫צריך להיות מותאם לפתרון שאלת העליה ולא להיפך‪.‬‬ ‫סבר‪ ,‬שיהיה צורך להודיע על המדיניות החדשה מוקדם ככל‬
‫כמובן‪ ,‬אין לדעת מה היה קורה אילו אימצה ממשלת‬ ‫האפשר וב״‪ 30‬בינואר ‪ ,1944‬בתגובתו הראשונית על החל­‬
‫בריטניה את תכנית ועדת הקבינט ויוזמת החלוקה‪ .‬אבל מה‬ ‫טת הקבינט‪ ,‬חיווה מק״מייכל את דעתו שתוך זמן־קצר‪,‬‬
‫שאירע ידוע‪ .‬תחזיות רבות של מק‪-‬מייכל‪ ,‬בעניין העליה‬ ‫במשך החודשים הקרובים‪ ,‬תיאלץ בריטניה לתת לה פומבי‪.‬‬
‫היהודית הצפויה ומרחב התמרון של ממשלת בריטניה‪,‬‬ ‫עד יולי ‪ ,1944‬ככל שגברה דבקותו של מק״מייכל בתכנית‬
‫נתאמתו‪ .‬מהלך המאורעות הביא בסופו של דבר לחלוקה‪,‬‬ ‫החלוקה כך גם התחזק בדעתו שיש למהר ולהכריז על‬
‫אבל בדרך בלתי‪-‬צפויה ותוך איבוד השליטה הבריטית‬ ‫המדיניות ולכפות אותה‪ ,‬ולא לחכות לסוף המלחמה‪ .‬מק‪-‬‬
‫מייכל הקדיש לנושא זה‪ ,‬שבו היה מבודד לחלוטין‪ ,‬את‬
‫במתרחש‪.‬‬
‫הקטעים האחרונים של מכתב הפרידה שלו‪.‬‬
‫לעיון נוסף‪ :‬הרולד מק־מייכל ושאלת עתיד ארץ־ישראל ־־‬ ‫לאחר האישור העקרוני של תוכנית ועדת מוריסון על ידי‬
‫ג‪ .‬כהן‪ ,‬המזרח החדש‪975 ,‬ו‪ ,‬חוברת ו ‪ ;2-‬צ׳רצ׳יל מבקש‬

‫להקים מדינה יהודית‪ ,‬עת־מול‪ ,‬גליון ‪986 ,4‬ו‪.‬‬