Page 5 - etmol 68
P. 5
מק־מייכל)במרכז ,חובש כנבע( מבקר בכפר ערבי כדי לשפר את היחסים
קבינט המלחמה בישיבתו מ־ 25בינואר ,1944נערך משרד ניתן להגשימה לאלתר ויש לבצעה בשני שלבים :בשלב
המושבות לעיבוד התכנית וביסוסה ואילו משרד החוץ החל ראשון -איחוד חלקי ארץ־ישראל עם עבר״הירדן בראשות
בפעולות שונות של השהיה ,כדי להכשיל את התוכנית מכל עבדאללה ובשלב השני -שילוב מדינה ערבית זו ב״סוריה
וכל ,ואמנם הצליח בכך .מק״מייכל הפך למגן העקבי
והעקשן של התוכנית .גם במשרד החוץ הבחינו בתפקידו הגדולה״.
של מק״מייכל ,ובעוד שהם קיוו לשכנע את לורד מוין שלא ועדת הקבינט אמנם העריכה כי לתכנית החלוקה תהיה
לתמוך בחלוקה ,מתוך הנחה שדעותיו טרם התגבשו סופית, התנגדות ערבית ,אולם היא קיבלה את דעתו של מק״מייכל,
כי ההתנגדות הערבית לא תהיה בלתי נסבלת .הם חזו
נחשב מק״מייכל ל׳׳מקרה אבוד״. ״התפרצויות מקומיות אצל הערבים) ...אבל( יש להניח
כשעזב מק״מייכל את תפקידו בארץ היו עדיין אנשי שבארצות )הערביות( השכנות לא יראו את התכנית כלא*
משרד החוץ הבריטי עסוקים בתכסיסי השהיה ,שהקפיאו הוגנת עד כדי הצדקת אלימות למשך זמן רב״ .גם לורד מוין
את התקדמות עבודת ועדת הקבינט .ההתנקשות במק־מייכל תמך בהנחה זו ,אולם הפקידים ואנשי הצבא הבריטים
החישה את הבאת הנושא לדיון בקבינט המלחמה ,אלא האחרים במזרח״התיכון סברו כי קבלת תכנית החלוקה
שמשרד החוץ הצליח להמשיך במדיניות ההשהיה ובסוף תביא לתגובה חריפה למדי בכל המדינות הערביות במזרח־
הצליח בשלהי 1944ובתחילת 1945להביא לעירעור החזית התיכון ותערער על מעמדה של בריטניה .מק״מייכל הגן על
עמדתו ואמר ״שאין הוא מאמין שהזעקה בעולם הערבי
שתמכה בחלוקה. תהיה כה חמורה כפי שתיארו המתנגדים .כמובן יאשימו
המלחמה נגמרה וכהונת ממשלת צ׳רצ׳יל נסתיימה מבלי אותנו בכוונות רעות .תמיד האשימו אותנו .זהו מהלך
שתוכנית החלוקה ,באיזו מתכונת שהיא ,אומצה על ידי הפתיחה הערבי הרגיל .אבל הוא מעריך שלאחר תקופה
ממשלת בריטניה כמדיניות רשמית .ממשלת אטלי ובווין, קצרה של מהומות ,יקבלו הערבים את התכנית ,באי רצון
חברי מפלגת ״הלייבור״ ,שעלתה לשלטון ,אימצה במידה אבל מתוך הבנה שלגביהם בידוד היהודים ופיקוח עליהם
רבה את יסודות המדיניות של ״מחלקת המזרח״ במשרד
החוץ שגרסה כי ״אין סיכוי לכפות חלוקה מבלי שנרחיק הוא ׳הרע במיעוטו״׳.
מעלינו את הערבים ויש אפשרות לממשלה הבריטית למנוע
עליה יהודית״ .מוקד הבעיה של ארץ־ישראל הוא אמנם מק־מייכל :מייד
שאלת עתיד העליה היהודית ,אבל יש אפשרות בידי ממש
לת בריטניה למנוע עליה יהודית ולהילחם בעליה בלתי- בקשר לעיתוי ביצוע התכנית היה מק״מייכל בודד גם בין
ליגאלית .אבל עד מהרה התאמתה התחזית של מק-מייכל, תומכי עקרון החלוקה .כולם ובראשם צ׳רצ׳יל היו נחושים
שהעליה היהודית היא נקודת המפתח ,וכי כל פתרון מדיני בדעתם שיש לדחות את ההכרזה על המדיניות החדשה
לארץ־ישראל עד לאחר סיום המלחמה ואילו מק־מייכל
צריך להיות מותאם לפתרון שאלת העליה ולא להיפך. סבר ,שיהיה צורך להודיע על המדיניות החדשה מוקדם ככל
כמובן ,אין לדעת מה היה קורה אילו אימצה ממשלת האפשר וב״ 30בינואר ,1944בתגובתו הראשונית על החל
בריטניה את תכנית ועדת הקבינט ויוזמת החלוקה .אבל מה טת הקבינט ,חיווה מק״מייכל את דעתו שתוך זמן־קצר,
שאירע ידוע .תחזיות רבות של מק-מייכל ,בעניין העליה במשך החודשים הקרובים ,תיאלץ בריטניה לתת לה פומבי.
היהודית הצפויה ומרחב התמרון של ממשלת בריטניה, עד יולי ,1944ככל שגברה דבקותו של מק״מייכל בתכנית
נתאמתו .מהלך המאורעות הביא בסופו של דבר לחלוקה, החלוקה כך גם התחזק בדעתו שיש למהר ולהכריז על
אבל בדרך בלתי-צפויה ותוך איבוד השליטה הבריטית המדיניות ולכפות אותה ,ולא לחכות לסוף המלחמה .מק-
מייכל הקדיש לנושא זה ,שבו היה מבודד לחלוטין ,את
במתרחש.
הקטעים האחרונים של מכתב הפרידה שלו.
לעיון נוסף :הרולד מק־מייכל ושאלת עתיד ארץ־ישראל ־־ לאחר האישור העקרוני של תוכנית ועדת מוריסון על ידי
ג .כהן ,המזרח החדש975 ,ו ,חוברת ו ;2-צ׳רצ׳יל מבקש
להקים מדינה יהודית ,עת־מול ,גליון 986 ,4ו.