Page 2 - etmol 68
P. 2
התוכן מי ישמור על תל־אביבז
בשער :״אופרה מוגרבי״ ,בניין ששימש מרכז בתל־אביב מאז בימים אלו נשרף פנים אולם ״ממרגי׳/
,1930ראה מאמר בעמוד זה • מק־מייכל ,הנציב העליון
האנגלי בארץ־ישראל מ־ 1938ועד ,1944נחשב לגרוע שבין שנבנה בשנת 930ו .מבנה זה שימש שנים
הנציבים הבריטים ביחסו ליישוב היהודי ,עכשיו מסתבר מתוך
מאמרו של פרופ׳ גבריאל כהן בפתח החוברת ,כי דווקא הוא רבות כמרכז לתל״אביב ובאולם שבמרתפו
תמך בהקמת מדינה יהודית בחלק מארץ־ישראל ,ולאו דווקא
מאהדת יהודים • מגן ברושי עושה חשבון)בעמוד (6בשלוש נולד התיאטרון הארצישראלי ,בו הציגו
דרכים ומגיע לאותה מסקנה :בימי השיא בארץ־ישראל הקדו
מה היה מספר תושביה כמיליון נפש ,בעמוד • 8פרופ׳ יהודה "הבימה״ ,״אוהל" ,ה״קאמדי״ והאופרה עד
גיגי מפרש בעמודים 10-9פרשה בלתי מובנת לחוקר
איטלקי במאה הקודמת -מדוע נמכרה שנכנסו לבתיהם.
ירושלים ליהודים לשעה אחת בלבד? •
אמהות הן אותן אמהות בכל הדורות, חושבי תל־אביב אין להם יחס מיוחד לעב
פרופ״ חנה טוריאנסקי מספרת בעמוד 11
|! על אם יהודיה דואגת בירושלים של המאה רם .הם התירו את הריסתו של הבית
ה־ 16הכותבת לבנה החי במצרים • ברוך
צ׳יזיק למד מילדותו חקלאות כדי שיוכל החשוב ביותר שלהם -גימנסיה "הרצ
לחקור את הצומח בארץ־ישראל ,על
האיש כותב דן יהב בעמוד • 14פרופ׳ ליה" ,ואחריו נהרסו ונזנחו שורה ארוכה
מרדכי אליאב מספר בעמוד 16כיצד גילו
קורצ׳ק בארץ יהודי אירופה את יהודי אתיופיה ,הפלא ירמיהו ב״בית הנביאים״ של בתים ואתרים חשובים מבחינה
שים ,וכיצד חיפשו קשר אתם • אליעזר בן צבי למברג כותב היסטורית ,אדריכלית ,אסתטית וכדומה.
על פגישה עם טרומפלדור לפני עלייתו לארץ • על בן חדרה
שיצא לפאריז כדי לשכנע את בנו של הברון -כותבת גינה העבר משמש לחברה בשורשים .אי-אפשר לבנות
רודין בעמוד • 20עזה רוגן ,בת עין-חרוד ,מספרת על ביקורו
של המחנך והסופר הנודע יאנוש קורצ׳ק בקיבוץ לפני יותר חדש ,להוסיף רבדים ,אם לא ישמר גם חלק
מחמישים שנה ,הוא סירב ״לאכול לחם חסד״ ועבד במטבח
מהעבר na ,להנך ,ללמד ,ליהנות ,לחח הנאה
)בעמוד • (22בעמוד אחרון -בולים למדינה בדרך
אסתטית ,לשמור על הרציפות ,גם לתת ביטוי
לגעגועים .תל-אביב לצערנו היא עיר שאינה מבי
טה לעבר ,שכונות ובתים ורחובות -שבערי העו
לם מבקשים לשמר על דומים להם -נהרסו
בתל-אביב.
בימים אלו נערכת במוזיאון הארץ בתל-אביב
תערוכה של "הקרמיקה הארמנית" ,מלאכה אמנד
תית ,שהוכנסה לארץ ב 1919-עלT -י אומנים אר
מנים שבאו מתורכיה .באותו ומן נוצרה בארץ גם
"קרמיקה יהודית" ,עלT -י אמני ״בצלאל״ ,שאת
פירותיה אגו יכולים לראות בעיקר בתל-אביב, קרמיקה באחד־העם
קירות בתים המעוטרים באריחי קרמיקה צבער
ניים ובציורים מרהיבים :לוחות הערים על קירות בית-הספר ברחוב אחד-
העם ,ובבית סמוך לו -לוחות הנביאים .שני בתים אלו עומדים בסכנת
הריסה .לוחות הנביאים החלו להישבר וליפול .בבית בפינת אלנבי שדרות
רוטשילד מצויים ציורי עובדי האדמה שנשמרו טוב יותר ,ובבית ברחוב
נחלת״בנימין מצוי עיטור הגמלים שחלק מלוחותיו נפלו.
עבודות אמנות אלו עומדות בסכנה של הריסה ואין איש שיקום להגן עליהן,
למרות המספד הגדול של אגודות המטפלות בנושאי הטבע ,ואיכות הסביבה
הפועלות בעיר .מי יגן עליהןז מי ידאג שגם אם יבנה בית חדש במקום מוגרבי
-ואי אפשר להשאיר את הבית השרוף כמות שהוא -הוא יהיה נאמן למסורת
קודמו ,דומה לו ומשמש גם למטרות ציבור ,כמו הבית שקדם לוז
גמלים בנחלת בנימין מי ישמור על תל-אביבז
