Page 3 - etmol 68
P. 3

‫אחרי אסון סטרומה התפרסמו כרוזים‬  ‫מק־מייכל‪ ,‬הנציב העליון הבריטי‬
                                         ‫שקבעו פרס על ראשו של מק‪-‬מייכל‬
                                                                        ‫בארץ־ישראל במלחמת העולם‬
‫היה ״הרצון להשאיר עדות כתובה בדבר הנימוקים שהניעו‬                       ‫השניה‪ ,‬ל ת ם בעקביות ביישוב‬
       ‫אותו לתמוף בתוכנית חלוקה כפתרון היחיד לבעיה״‪.‬‬
                                                                        ‫היהודי ובציונות‪ ,‬עכשיו מ תג­‬
 ‫שכן עד קיץ ‪ 1943‬היה מק‪-‬מייכל מתנגד תקיף לחלוקה‬
 ‫וחשב על עתיד ארץ‪-‬ישראל במושגים של סיום המנדט‬                           ‫לה‪ :‬הוא תמך ב חלו ק ה ובה­‬
 ‫והקמת מתכונת כלשהי של משטר דו‪-‬לאומי‪ ,‬בפיקוח בריטי‪,‬‬
 ‫לזמן בלתי‪-‬מוגבל‪ .‬במסגרת פתרון מעין זה לא יהיה עוד‬                      ‫ק מ ת מדינה יהודית‪ ,‬כדי לעצור‬
 ‫מקום לסוכנות היהודית‪ ,‬שמאז ראשית כהונתו ניסה לבטלה‬
 ‫בגלל מעמדה המיוחד‪ ,‬שכונה על ידו לעתים ״ממשלה בתוך‬                                   ‫כיהודים‪...‬‬
 ‫ממשלה״‪ .‬ביוני ‪ 1943‬חיווה מק‪-‬מייכל את דעתו שפתרון של‬
 ‫חלוקה אינו מעשי‪ ,‬במידה רבה מפאת מדיניות ההתיישבות‬                                     ‫מאת גבריאל כהן‬
 ‫ורכישת הקרקעות של היהודים‪ ,‬שיצרה מציאות שאינה‬
 ‫מאפשרת חלוקה סבירה של הארץ‪ .‬אבל במרוצת סתיו‬                            ‫הרולד מק־מייכל‪ ,‬שנתמנה כנציב העליון האנגלי בארץ‬
 ‫‪ 1943‬שינה מק‪-‬מייכל את דעתו ונעשה לדובר העקבי ביותר‬                     ‫ב־‪ ,1938‬ביצע את מדיניות הספר״הלבן‪ ,‬ומילא את תפקידו‬
 ‫באסכולה הבריטית שתמכה בחלוקה של הארץ בשלהי‬                             ‫ב״אמונה״‪ :‬הוא לחם במוסדות היישוב וביקש להחליש‬
                                                                        ‫כוחם‪ ,‬גירש מעפילים מן הארץ‪ ,‬מנע רכישת אדמות על״ידי‬
                                        ‫מלחמת העולם השניה‪.‬‬              ‫יהודים וניסה לפגוע ב״הגנה״‪ .‬היישוב היהודי בארץ ראה‬
 ‫ביולי של שנת ‪ 1943‬הגיעה הממשלה הבריטית‪ ,‬בעידודו‬                         ‫בו אוייב ובתום תפקידו ניסו אנשי לח״י להתנקש בחייו‪.‬‬
 ‫של ראש הממשלה וינסטון צ׳רצ׳יל‪ ,‬למסקנה שלאחר‬                            ‫אבל ככל שייראה הדבר מוזר‪ :‬איש זה‪ ,‬מק־מייכל‪ ,‬הוא‬
 ‫המלחמה אי‪-‬אפשר יהיה להמשיך במדיניות ״הספר הלבן״‪.‬‬                       ‫שהציע בסוף תקופת כהונתו‪ ,‬להקים מדינה יהודית בחלק‬
 ‫צ׳רצ׳יל תמך ברעיון של חלוקת ארץ‪-‬ישראל והקמת מדינה‬
 ‫יהודית בחלק היהודי‪ .‬הקבינט הבריטי החליט להקים ועדת‬                                                                      ‫מארץ־ישראל‪.‬‬
 ‫שרים לדיון בנושא זה‪■ .‬בכתב הסמכות של הוועדה )שנוסח‬
 ‫על‪-‬ידי צ׳רצ׳יל( ניתן חיזוק ברור וחד‪-‬משמעי לנסיגה‬                        ‫בקייץ ‪ 1944‬הגיע משרד המושבות הבריטי למסקנה שיש‬
  ‫מעקרונות ״הספר הלבן״ וחזרה לדיון באפשרות חלוקה‪.‬‬                        ‫לסיים את תקופת כהונתו של מק״מייכל כנציב עליון‪.‬‬
‫לראש הוועדה נבחר הרברט מוריסון‪ ,‬מראשי מפלגת העבו‪ -‬׳‬                      ‫שותפים למסקנה זו היו מק״מייכל עצמו וראש ממשלת‬
 ‫דה ״הלייבור״ ושר הפנים‪ .‬במעטה של חשאיות יוצאת‪-‬דופן‬                      ‫אנגליה וינסטון צ׳רצ׳יל‪ .‬ב״‪ 19‬ביולי ‪ 1944‬נתפרסמה הוד­‬
 ‫קיימה הוועדה את אחת הבדיקות היסודיות ביותר בשאלת‬                       ‫עה רשמית על סיום תפקידו של מק־מייכל ומינויו של‬
 ‫ארץ‪-‬ישראל‪ .‬כבר בשלבים הראשונים של עבודת הוועדה‬                          ‫הפילדמרשל לורד גורט כנציב עליון‪ .‬ב־‪ 8‬באוגוסט התנקשו‬
 ‫התברר‪ ,‬כי הצטלבו בה שתי אסכולות שונות זו מזו מן‬                         ‫אנשי לח״י בחייו של מק‪-‬מייכל כאשר היה בדרכו מירוש­‬
                                                                         ‫לים ליפו למסיבת פרידה‪ .‬נהגו של הנציב העליון נהרג‪ ,‬אך‬
                                                                         ‫הוא עצמו נפצע קל‪ .‬ב‪ 30-‬באוגוסט סיים מק‪-‬מייכל את‬

                                                                                                              ‫תפקידו ועזב את הארץ‪.‬‬
                                                                         ‫ב‪ 17-‬ביולי ‪ ,1944‬לאחר שסוכם על חילופי המשמרות‪,‬‬
                                                                         ‫שיגר מק‪-‬מייכל איגרת ארוכה אל אוליבר סטנלי‪ ,‬שר‬
                                                                         ‫המושבות הבריטי‪ ,‬ובה ניתח את המצב בארץ‪-‬ישראל וסיכם‬
                                                                         ‫את השקפתו על המדיניות שצריכה ממשלת בריטניה לאמץ‬
                                                                         ‫בארץ לקראת סוף המלחמה‪ .‬כשהגיעה האיגרת למשרד‬
                                                                         ‫המושבות העיר בשוליה אדמונד בויד‪ ,‬שהיה אחראי לטיפול‬
                                                                         ‫השוטף בבעיית ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬הערה רבת‪-‬משמעות על הסי­‬
                                                                         ‫בות לכתיבה‪ .‬הוא כתב כי המניע העיקרי לכתיבת האיגרת‬
   1   2   3   4   5   6   7   8