Page 7 - etmol 68

‫להערכתו של החוקר א‪ .‬רייפנברג‬ ‫מאלה שבימינו‪ ,‬מאחר שבתקופה‬ ‫אלה היה ממוצע התבואה )חיטה‪ ,‬שעו­‬
‫ניתן לעבד ‪ 9,370,000‬דונם מתוך‬ ‫הרומית‪-‬ביזנטית נהגו לזבל את השדות‪,‬‬ ‫רה‪ ,‬דורה ותירס( ‪ 266,411 -‬טונה‬
‫‪ 26,000,000‬דונם של ארץ‪-‬ישראל‬ ‫שלא כבמשק הערבי ה׳מודרני׳ן על‪-‬כך‬ ‫לשנה‪ .‬ממוצע זה יש בו כדי לפרנס‬
‫המערבית‪ .‬אם נניח שבימי קדם היה‬ ‫יש להשיב‪ ,‬כי מעט הזבל שעמד לרשו­‬
‫השטח שניתן לעיבוד גבוה קצת יותר‪,‬‬ ‫תו של האיכר הקדמון לא הספיק לזיבול‬ ‫קרוב למיליון נפש‪.‬‬
‫הרי שמתוך ‪ 14‬מיליון דונם שמצפון‬ ‫שדות הפלחה ושימש בעיקר את גן‪-‬‬ ‫ושוב הגענו לאומדן של מיליון נפש‪,‬‬
‫לנגב עובדו לכל היותר כ‪ 10-‬מיליון‬ ‫כפי שהגענו גם על״ידי חישוב מניין‬
‫דונם‪ ,‬שיכלו לפרנס‪ ,‬לפי חשבוננו‪ ,‬כמי­‬ ‫הירק ואת המטע‪.‬‬ ‫תושבי הערים בתקופה העתיקה והע­‬

‫ליון נפש לכל היותר‪.‬‬ ‫אך לא על הלחם לבדו יחיה האדם‪.‬‬ ‫רכת חלקם בכלל יושבי הארץ‪.‬‬
‫מסקנה זו מתאימה למה שהסקנו‬ ‫להשלמת צרכי התזונה נדרשים גם שט­‬
‫בשתי שיטות החישוב הראשונות‬ ‫חים לגידול שאר היבולים‪ :‬גן הירק‪,‬‬ ‫ג‪ .‬לפי הכושר החקלאי הכללי‬
‫שהשתמשנו בהן ‪ -‬מניין תושבי הערים‬ ‫קטניות‪ ,‬שמן‪ ,‬יין ועצי‪-‬פרי למיניהם‪.‬‬
‫וכושר גידול הדגנים‪ .‬אם נבדוק את‬ ‫שטחים לא קטנים הוקצו גם לגידולי‬ ‫ולמיליון נפש אנו מגיעים גם בדרך‬
‫ההצעות המקובלות של מספר תושבי‬ ‫תעשיה‪ ,‬כגון פשתה‪ ,‬ובמידה פחותה‬ ‫החישוב השלישית‪ :‬הכושר החקלאי‬
‫הארץ‪ ,‬כגון זו של מיכאל אבי‪-‬יונה‪,‬‬ ‫יותר ‪ -‬כותנה‪ .‬שלא בדומה ללחם‪ ,‬מזונו‬ ‫הכללי של הארץ כמודד להערכת‬
‫הסבור שבארץ‪-‬ישראל המערבית ישבו‬ ‫הבסיסי של האדם‪ ,‬קשה לאמוד בדיוק‬
‫בתקופה הביזנטית ‪ 3‬מיליון תושבים‪ ,‬או‬ ‫כמה שטח נדרש לגידול שאר הגידולים‪,‬‬ ‫האוכלוסיה‪.‬‬
‫זו של זאב ספראי‪ ,‬המעריך את אוכלוסי‬ ‫אבל דומני שאי‪-‬אפשר לאמוד שטחים‬ ‫כפי שציינו קודם הרי מתוך נתונים‬
‫הארץ באותה תקופה ב‪ 2.5-‬מיליון ‪-‬‬ ‫אלה בפחות מ‪ 4-‬דונם‪ ,‬ויחד עם התבואה‬ ‫של צריכת דגנים בימי קדם‪ ,‬בימי הכ­‬
‫נמצא כי הם מועידים לכל נפש ‪ 4-3‬דונם‬ ‫יש להעריך את יחידת השטח הקטנה‬ ‫ינים ובעת החדשה‪ ,‬עולה שצריכת‬
‫של קרקע מעובדת‪ ,‬זוהי כמות קרקע‬ ‫ביותר הנצרכת לגידול מאכלו וצרכיו‬ ‫דגנים בחברות אוכלות לחם היא כ‪200-‬‬
‫זעומה‪ ,‬שאין בה כדי לפרנס את בעליה‪.‬‬ ‫קילוגרם לנפש בשנה‪ ,‬ובתוספת לצרכי‬
‫וכד הגענו בשלוש שיטות מניין‬ ‫של אדם ‪ -‬ב‪ 10-‬דונם‪.‬‬ ‫זריעה‪ ,‬החסנה‪ ,‬האבסת בהמות ‪ -‬כ‪300-‬‬
‫שונות למספר דומה של אוכלוסי‬ ‫לשם השוואה‪ :‬להערכתם של חוקרים‬
‫שונים התפרנסו באיטליה הקלסית ‪5‬‬ ‫קילוגרם דגנים לנפש במשך שנה‪.‬‬
‫הארץ בתקופת השיא ‪ -‬מיליון נפש‪.‬‬ ‫מיליון נפש מ‪ 100-‬מיליון דונם מעוב­‬ ‫כמה קרקע נדרשת לגידול ‪ 300‬קילו­‬
‫דים‪ .‬היינו ‪ 20‬דונם לנפש בממוצע‪.‬‬ ‫גרם דגנים? מתוך היקש מיבולים של‬
‫מספך היהודים‬ ‫השוואה אחרת‪ :‬בשנת ‪ 1935‬מנה היי­‬ ‫ארצות ים‪-‬תיכוניות בימינו אנו סבו­‬
‫שוב הערבי בארץ‪-‬ישראל ‪600,000‬‬ ‫רים‪ ,‬כי דונם אחד גידל ‪ 75‬קילוגרם‬
‫כמה יהודים ישבו בארץ בתקופת‬ ‫דגנים‪ .‬לשם גידול ‪ 300‬הקילוגרם‬
‫השיא הביזנטית?‬ ‫נפש והם עיבדו כ‪ 7.5-‬מיליון דונם‪.‬‬ ‫נדרשו אם‪-‬כן ‪ 4‬דונמים‪ ,‬ועם הוברת‬
‫מכאן ממוצע של ‪ 12.5‬דונם לנפש‪ .‬יש‬ ‫השדה )השארתו כאדמת בור לשם‬
‫אני סבור‪ ,‬כי רוב ההערכות לגבי‬ ‫לזכור שזוהי תקופה שכבר הוכנסו בה‬ ‫מנוחה( והונרתו )חריש האדמה ללא‬
‫שיעור היהודים באוכלוסיית הארץ‬ ‫שיטות עיבוד מתקדמות‪ ,‬גידולים חד­‬ ‫זריעה‪ ,‬גם הוא למנוחה( היתה הקרקע‬
‫בתקופה זו הן מוגזמות‪ .‬יש חוקרים‬ ‫שים וזנים משופרים‪ .‬באותה תקופה‬ ‫הנדרשת ‪ 6 -‬דונמים‪ .‬ניתן אמנם לטעון‬
‫המשערים שבסוף התקופה הביזנטית‬ ‫התפרנס כבר היישוב העירוני במידה‬ ‫שהיבולים בעת העתיקה היו גבוהים‬
‫היו היהודים רוב התושבים‪ ,‬אבל סבו­‬
‫רני שגם הערכה של ‪ 40%‬מופרזת היא‪.‬‬ ‫רבה מיבוא תבואה ממדינות הים‪.‬‬ ‫שרידי בית מהתקופה הביזנטית‬
‫לאחר מרד בר‪-‬כוכבא היתה כמחצית‬
‫הארץ ריקה כמעט מיהודים‪ :‬יהודה‬
‫)למעט רצועה צרה בשוליה(‪ ,‬שומרון‪,‬‬
‫הרצועה שמדרום לעזה ועמק החוף הצ­‬
‫פוני ‪ -‬היו מיושבים בנוכרים‪ :‬עכו״ם‪,‬‬
‫נוצרים ושומרונים‪ .‬היהודים שרדו בעי­‬
‫קר בכמחצית הארץ‪ ,‬בגליל העליון‬

‫והתחתון ובעמק החוף‪.‬‬
‫קשה להניח כי שיעור היהודים באזו­‬
‫רים אלה עלה על מחצית האוכלוסיה ‪-‬‬
‫הווי אומר‪ ,‬כי היהודים לא היו יותר‬
‫מרבע מתושבי הארץ‪ .‬אולי היה מספרם‬
‫קטן אפילו מכך‪ ,‬שכן בחבלים שבהם‬
‫היו היהודים רוב האוכלוסים ‪ -‬היתה‬
‫צפיפות היישוב נמוכה מזו שבחבלים‬

‫האחרים‪.‬‬
‫בכל אופן‪ ,‬אין להניח כי היהודים היו‬
‫יותר מרבע מן האוכלוסיה בארץ כולה‪,‬‬
‫ולשיטתנו‪ ,‬לא יותר מ‪ 250,000-‬נפשות‪.‬‬
‫למספר זה יש להוסיף מספר מסויים‪ ,‬לא‬
‫גדול‪ ,‬של יהודים שישבו בגלעד ובגולן‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬כושר הנשיאה של א״י ־‬
‫מ‪ .‬ברושי ב״אדם ואדמה בא״י הקדו­‬
‫מה״; אוכלוסיית ארץ־ישראל ‪ -‬מ‪.‬‬
‫ברושי ב״ארץ־ישראל מחורבן בית שני‬

‫ועד הכיבוש המוסלמי״‪.‬‬