Page 12 - etmol 68

‫דמויות של בני ירושלים‬ ‫מתוך המכתבים אנו למדים כי הנכדה היחידה‪ ,‬בילא‪,‬‬
‫שהגיעה לפרקה‪ ,‬שהתה בירושלים ועוררה דאגה בלב אביה‬
‫וסבתה‪ ,‬שחיפשו עבורה שידוך‪ .‬היא אמנם נישאה‪ ,‬אך‬
‫בעלה מתגלה כלא־יוצלח בעסקים‪ .‬הזוג המחפש אחרי‬
‫פרנסה יורד גם הוא למצרים‪ .‬אחיה של בילא‪ ,‬צבי‪ ,‬ירד עם‬
‫ההורים למצרים ואילו האח השני‪ ,‬דוב‪ ,‬נשאר עוד זמן מה‬
‫אצל הסבתא‪ ,‬אולם ירד גם הוא למצרים‪ .‬אנו מוצאים את‬
‫צבי‪ ,‬שגם הוא הגיע לפרקו‪ ,‬באיסטנבול שבתורכיה ואילו‬
‫דוב ייתכן שחזר לארץ כדי ללמוד בצפת‪ .‬האח השלישי‪,‬‬
‫אריל שמו‪ ,‬הוא כפי הנראה נער עם בעיות‪ ,‬הגורם צער‬
‫לאביו ולסבתו‪ .‬הדבר איננו ברור‪ ,‬אולם נראה‪ ,‬כי הורי‬
‫אשתו של משה‪ ,‬מחותניה של רחל‪ ,‬עלו דווקא ממצרים‬

‫והתיישבו בירושלים‪.‬‬

‫מן המכתבים מסתבר כי הקשרים בין ירושלים ומצרים‬
‫הם הדוקים‪ .‬שליחים יוצאים מכאן ומשם בעניינים שונים‪,‬‬
‫והנסיעה היא עניין שבשיגרה‪ .‬גם המעבר מקהילה לקהילה‬
‫לשם ישיבת קבע או ארעי‪ ,‬אינו נדיר‪ .‬כך גם הקשרים עם‬
‫צפת‪ .‬יש לשער‪ ,‬כי שלושת הקיבוצים היהודים ‪ -‬ירושלים‪,‬‬
‫מצרים וצפת ‪ -‬היוו למעשה ישות חברתית״תרבותית*‬
‫כלכלית אחת‪ .‬מצרים היא העשירה שבקהילות‪ .‬מן המכת­‬
‫בים מצטיירת מצרים כמקום אשר בו מצוי שפע של‬
‫סחורות‪ ,‬בעיקר בדים‪ ,‬דגנים ותבלינים‪ ,‬שניתן לרכשם‬

‫בזול‪ ,‬ושאת חלקם כלל אין להשיג בירושלים‪.‬‬
‫איננו יודעים במה עסק אביה של מסעודה‪ ,‬אך האם היתה‬
‫קשורה לעסקי הלוואות על משכונות‪ ,‬ואת חלקם היא ניהלה‬
‫עם חתנה‪ .‬מאחר שהיתה תושבת ותיקה בקהיר הכירה את‬
‫אנשי המקום והביאה את מבקשי ההלוואות לחתנה משה‬
‫שזה מקרוב בא‪ ,‬והוא הלווה להם את הכספים‪ .‬מכאן‬
‫אפשר להניח שמשה לא היה חסר אמצעים ועיקרם באו לו‬
‫מעסקי הכספים ולאו דווקא ממקצועו ‪ -‬סופר תפילין‪ ,‬אם‬
‫אכן היה זה מקצועו‪ ,‬כפי שמוזכר פעם באיגרות‪ ,‬אם־כי אין‬
‫הדבר ברור‪ .‬אף‪-‬על״פי־כן‪ ,‬נראה שאמצעיו בכל זאת לא היו‬
‫מרובים ביותר‪ ,‬שכן אין הוא יכול לתמוך בצורה מספקת‬
‫באמו והיא מזדקקת לקופת צדקה בירושלים‪ .‬ונדמה שגם‬
‫אשתו מסעודה נאלצת לעבוד‪ ,‬כנראה בריקמה או אריגה‬

‫בחוטי זהב וכסף‪.‬‬
‫בין האנשים המוזכרים באיגרות ״המאלם״ )=מורה( ר׳‬
‫יצחק אשכנזי יצ״ו)ישמרו צורו וקונו(‪ .‬יש מקום לזהות את‬
‫ר׳ יצחק אשכנזי זה עם רבי יצחק לוריא הידוע‪ ,‬הוא האר״י‪.‬‬
‫אין זה מן הנמנע כי איזכורו של יצחק אשכנזי כמורהו של‬
‫הבן דובלה )הוא דוב(‪ ,‬מוכיח שאולי עסק לפני עלייתו‬
‫לצפת‪ ,‬בחינוך והוראה ‪ -‬אף כי לא שמענו על״כך עד כה‪.‬‬
‫ושמא גם ״דער חכם )החכם( כ״ר )כבוד רב( יצחק יצ״ו״‬
‫הנזכר באיגרת אחרת אינו אלא רבי יצחק לוריא‪ .‬גם מן‬
‫הנאמר שם עולה כי רבי יצחק הוא מורו ומחנכו של אחד‬
‫מבני משה במצרים‪ ,‬וכי הוא עומד לבוא‪ ,‬אחרי אב שכ״ה‬

‫)‪ (1565‬לביקור בירושלים‪.‬‬
‫מן המכתבים אנו למדים‪ ,‬כי בירושלים מצויה קהילה‬
‫יהודית מאורגנת ‪ -‬״קהל״‪ ,‬הנרמז על ידי הזכרתו של‬
‫״הנאמן של הקהל״‪ ,‬יוסף כהן‪ ,‬המרבה לנסוע מירושלים‬
‫למצרים בענייניו ובענייני הקהל וממלא גם שליחויותיהם‬
‫של אנשים פרטיים‪ .‬כן אנו למדים כי בעיר קיימת קופה של‬
‫צדקה הנותנת לנצרכים קיצבה חודשית‪ .‬בירושלים קיים גם‬
‫בית״דין שחכמיו מאשרים בחתימותיהם הרשאות וכיוצא‬

‫בהן‪.‬‬
‫רחל מזבירה באיגרותיה קרוב לשלושים איש ואישה‬
‫בירושלים‪ ,‬ספרדים ואשכנזים‪ .‬יש ביניהם אדם מפולין‪ ,‬חכם‬
‫שהגיע מתורכיה‪ ,‬ונער מהונגריה‪ .‬דבר המוכיח כי בירוש­‬
‫לים של אותה תקופה מצוי קיבוץ גלויות של ממש‪ .‬נראה גם‬
‫שיש קרבה בין התושבים מכל המוצאות‪ .‬משה האשכנזי‬
‫מתחתן עם מסעודה‪ .‬במכתב אחר מוזכרת האשה ״בריינלן‬
‫קורקז״‪ .‬אם מדובר באשה אשכנזיה ‪ -‬על פי שמה הפרטי ‪-‬‬

‫‪12‬‬