Page 14 - etmol 68

P. 14

‫האיש שהביא ארזים מלבנון‬

‫לגליל‪ ,‬נע ונד צפונה ובדרך עצר ועבד‬ ‫מאת דן יהב‬ ‫ברוך צ׳יזיק היה יוצא דופן בין נערי‬
‫בחדרה‪ ,‬זכרון‪-‬יעקב‪ ,‬נצרת וסג׳רה‪ .‬ב‪-‬‬ ‫היהודים ברוסיה של סוף המאה הקד‬
‫‪ 1908‬עלה אביו עם בני המשפחה הגדו‬ ‫ברוך צ׳יזיק הכשיר‬ ‫דמת‪ ,‬בנו של חקלאי היה ובנעוריו למד‬
‫לה לארץ ולאחר שהיה בסג׳רה התיישב‬ ‫עצמו מילדות לעבודת‬ ‫בבית־ספר חקלאי לגננות‪ .‬בבגרותו‪,‬‬
‫ליד בנו ברוך במושבה כנרת‪ .‬על אותם‬ ‫אדמה‪ ,‬ממחדשי החקלאות‬ ‫בארץ‪ ,‬היה בין מומחי החקלאות וחוק‬
‫בארץ‪ ,‬חוקר וסופר•‬ ‫ריה‪ ,‬פירסם ספרים רבים על נושאים‬
‫ימים כתב ברוך‪:‬‬ ‫אלו והיה הראשון לטיפוח גידולים חד‬
‫״הריחותי בסביבה את בית‪-‬הספר‬ ‫מי נטע את‬
‫החקלאי הרוסי שלא התנדף מאפי ‪-‬‬ ‫הגנים בדמשק?‬ ‫שים בארץ‪.‬‬
‫פשטות החיים ואצילות האנשים התמזגו‬ ‫ברוך נולד ב‪ 1884-‬בטומאשפול‬
‫יחד ותהיינה לחטיבה אחת‪ ...‬המחשבה‬ ‫עבר לגרמניה‪ ,‬למד באוניברסיטה בבון‪,‬‬ ‫שבפלך פודוליה באוקראינה‪ .‬אביו‪,‬‬
‫והרצון להיות איכר פלח בגליל ודווקא‬ ‫הוסמך באגרונום ונתמנה על‪-‬ידי יק״א‬ ‫שמואל זיינוול‪ ,‬משכיל תלמיד‪-‬חכם ופ‬
‫כמנהל ומדריך בישובים החקלאים‬ ‫עיל בחובבי‪-‬ציון‪ ,‬עבד בגידול סלק‬
‫על חוף הבנרת ‪ -‬נתקיימו במלואם״‪.‬‬ ‫היהודים ברוסיה‪ .‬אחר‪-‬כך מילא תפקיד‬ ‫סוכר וגידולי שדה אחרים ופיטום בקר‬
‫הוא מתאר את הסביבה והעבודה‪:‬‬ ‫דומה בהתיישבות היהודית בארגנטינה‪.‬‬ ‫באחוזת קרובי משפחתו‪ ,‬ועלה לארץ‬
‫״אנו נמצאים על המדרגה השלישית‬ ‫מייד לאחר מלחמת העולם הראשונה‬ ‫בעליה‪-‬השניה‪ ,‬לפי בקשת אשתו!‬
‫בהרים היורדים מרמת קדש לכנרת‪.‬‬ ‫עלה לארץ וניהל פעולות חקלאיות גדו‬ ‫התיישב בסג׳רה והדריך שם את הפוע‬
‫זורע פול בחלקתי המשתרעת כמו ד׳‬ ‫לים בעבודת האדמה‪ .‬הוא שלימד חב‬
‫הפוכה‪ .‬אחותי)חנה( צועדת אחרי הדו‪-‬‬ ‫לות בארץ‪.‬‬ ‫רות ״השומר״‪ ,‬שהתעקשו לעבוד גם הן‬
‫מגרופית ומפילה דרך אצבעותיה גרגר‬ ‫כל זמן עבודתו ברוסיה היה ברוך גם‬ ‫בשדה‪ ,‬לחרוש‪ .‬כפי המקובל‪ ,‬היה זורה‬
‫אחרי גרגר לתוך דפנות התלם הפתוח״‪.‬‬ ‫פעיל באירגונים פועליים‪-‬ציוניים‪ ,‬נטל‬
‫הוא מספר על החיים ביישוב החדש‪:‬‬ ‫חלק בוויכוחים בין בר בורוכוב וברל‬ ‫התבואה הטוב ביותר בעמק יזרעאל‪.‬‬
‫״התגוררנו בצריף בצורת חי״ת ‪-‬‬ ‫כצנלסון‪ ,‬והיה מבין מייסדי מפלגת‬ ‫ברוך היה בכור ילדיו‪ .‬אביו לימדו‬
‫בירכתים התקנו סוכה לבהמות ומשני‬ ‫פועלי‪-‬ציון יחד עם יצחק בן‪-‬צבי ורחל‬ ‫תורה ותלמוד וגם את הספרות העברית‬
‫הצדדים היו המגורים‪ ,‬שני חדרים מכל‬ ‫ינאית‪ .‬הוא עבד גם ככימאי בבית‪-‬‬ ‫החדשה‪ .‬בימי החופשה מלימודיו היה‬
‫צד‪ .‬משפחתנו גרה בחדר אחד‪ .‬לא היתה‬ ‫חרושת לסוכר והיה ״מרביץ״ את תורת‬ ‫ברוך הולך לשדות שהתנהלו על‪-‬ידי‬
‫אפשרות להעמיד מיטות בשביל הכל‪,‬‬ ‫אביו ומלקט צמחים ועשבים וחוקר את‬
‫וברוב ימות השנה ישנו הילדים בחוץ‪.‬‬ ‫הסוציאליזם לפועלים‪.‬‬
‫שכננו שאולוב חפר בור‪ ,‬טייחו מבפנים‬ ‫האברים לשמותיהם‪.‬‬
‫בחומר‪ ,‬התקין לו דלת של פח וכך היה‬ ‫אחוזה בכנרת‬
‫לנו תנור לאפיית לחם‪ .‬את התנור היו‬ ‫בדרך דרומה‬
‫מסיקים בשבבים שהיו אוספים על חוף‬ ‫ב‪ 1906-‬ראה עצמו כשר לעלות‬
‫הכנרת‪ .‬היו מערבבים את הרמץ סמוך‬ ‫לארץ ונסע לכאן עם אחותו חנה ושני‬ ‫בגיל חמש‪-‬עשרה החל ללמוד בבית‪-‬‬
‫לפי הבור ובפנים היה נאפה הלחם״‪.‬‬ ‫הם עבדו ברחובות אצל הסופר והאיכר‬ ‫ספר חקלאי שהקימה יק״א‪ ,‬חברת‬
‫אדמתם השתרעה לרגלי ההרים‪.‬‬ ‫משה סמילנסקי‪ .‬אבל ברוך התגעגע‬ ‫הסעד היהודית מטעם הברון הירש‪,‬‬
‫במרכזה עבר ״שביל השודדים״‪ ,‬בו היו‬ ‫בעיר הפלך‪ .‬אחרי שנתיים יצא לקרים‪,‬‬
‫עוברים השודדים שבאו מעבר הירדן‬ ‫שם ‪ -‬כך אמרו לו ‪ -‬האדמות והאקלים‬
‫לעת קציר‪ ,‬לחמוס יבול האכרים בגליל‬ ‫דומים יותר לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ועבד במש‬
‫התחתון‪ .‬הגידולים העיקריים היו‬ ‫תלת עצי פרי באחוזתו של קראי בשם‬
‫תפוחי‪-‬אדמה‪ ,‬בצל ושום‪ .‬הם גידלו גם‬ ‫פוסתק‪ .‬ברוך‪ ,‬שחיפש את האדמות‬
‫הקרובות בטבען לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬נסע‬
‫אווזים ותרנגולות‪.‬‬ ‫דרומה‪ ,‬לקווקז‪ ,‬ושם עבד בכרמים של‬
‫ברון רוסי‪ ,‬שטנגל‪ ,‬שהיה גם חבר בדו‬
‫שדרות וגנים בדמשק‬ ‫מה ‪ -‬בית‪-‬הנבחרים הרוסי‪ .‬כשביקר‬
‫הברון באחוזותיו נמסר לו על היהודי‪,‬‬
‫ב‪ ,1915-‬בעיצומה של מלחמת העולם‬ ‫המתעקש לעבוד בחקלאות‪ ,‬הזמין אותו‬
‫הראשונה‪ ,‬גויים על‪-‬ידי התורכים‬ ‫אליו ושאלו‪ ,‬מדוע הוא עוסק במלאכה‬
‫ונתמנה גנן ראשי בדמשק‪ .‬הוא נטע‬ ‫זו‪ .‬ברוך ענה שהוא מבקש לעלות‬
‫בעיר שדרות וגנים ציבוריים‪ ,‬גידל‬ ‫לארץ‪-‬ישראל ולהיות שם חקלאי‪ ,‬והוא‬
‫בגנים ערוגות סיגליות וביקש ממפקדיו‬ ‫מכשיר את עצמו לעבודה ברוסיה‪ .‬הב‬
‫רשות לצאת להרי אמנוס בלבנון כדי‬ ‫חור מצא חן בעיני הברון וזה אמר לו‪,‬‬
‫להביא משם ארזים‪ ,‬ומבקעת הלבנון ‪-‬‬ ‫כי אם כך‪ ,‬אין הוא צריך לעבוד במקום‬
‫ייחורי צפצפות‪ .‬כדי להוביל את הארזים‬ ‫שהאקלים קריר‪ ,‬ונתן לו המלצה לעבוד‬
‫מן ההרים הגבוהים אל דמשק‪ ,‬סלל‬ ‫באחוזה אחרת‪ ,‬באיזור שהאקלים דומה‬
‫המימשל הצבאי התורכי דרך לסוסים‪,‬‬ ‫יותר לאקלים המזרח‪-‬התיכון‪ .‬שנתיים‬
‫הייחורים הגיעו ברכבת‪ .‬עד היום פור‬ ‫עבד באותה אחוזה והשתלם בעצי זית‪.‬‬
‫חות בוודאי השדרות והגינות שנטע‬ ‫ב‪ 1902-‬עבר לעבוד במשתלה שבהנה‬
‫צ׳יזיק בדמשק‪ .‬לאחר המלחמה הביא‬ ‫לת עקיבא אטינגר‪ .‬אטינגר‪ ,‬שהוסמך‬
‫צ׳יזיק ארזים לארץ‪ ,‬שניים נטע בירוש‬ ‫למדעי המזרח באוניברסיטת פטרבורג‪,‬‬

‫ה‬

9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19