Page 11 - etmol 68

‫רחל‬
‫כותבת‬
‫לבנה משה‬

‫איגרות של אם ירושלמית‬
‫דואגת מאמצע המאה ה־‪ 6‬ז‬

‫מאת חוה טומיאנסקי‬

‫בנה משה כמורשה לתבוע‪ ,‬לגבות ולקבל את כל המעות‬ ‫בגניזה בקהיר נתגלו שבע איגרות ביידיש‪ ,‬שרידים של‬
‫השייכים לה מנכסי עזבון הבעל והאב‪.‬‬ ‫התכתבות ממושכת‪ ,‬שנכתבו בשנות השישים של המאה‬
‫ה־‪ ,16‬ככל הנראה‪ ,‬במחציתו השניה של העשור‪ .‬רק שתים‬
‫אחת האיגרות מלמדת‪ ,‬אם כי רק ברמז‪ ,‬כי מצבם הכלכלי‬ ‫מהאיגרות נושאות תאריך המעלה את שנת הכתיבה‪ .‬האחת‬
‫של בני הזוג בחוץ־לארץ היה שפיר‪ ,‬ואולי אף למעלה מזה‪.‬‬ ‫מיום ד׳‪ ,‬כ״ז אב‪ ,‬ובשנת שכ״ה )‪ (1565‬היה כ״ז אב ביום ד'‪,‬‬
‫אולם אחרי עלייתם ארצה והשתקעותם בירושלים חלה בו‬ ‫ובאיגרת השניה נכתב במפורש יום ז׳ מרחשון שכ״ז‪.1566 ,‬‬
‫הידרדרות‪ .‬מן התעודות ומן האיגרות מסתבר כי לרחל‬ ‫שש מהאיגרות כתבה רחל‪ ,‬בתו של אברהם מפראג ואלמ*‬
‫ולאליעזר היה בן יחיד‪ ,‬משה שמו‪ ,‬ולא שנים‪ ,‬כפי שהניח‬ ‫נתו של אליעזר המכונה זוסמן צאריט‪ ,‬שישבה בירושלים‪.‬‬
‫בטעות החוקר יוסף ברסלבסקי‪ .‬סביר להניח כי בשעת‬ ‫חמש מהאיגרות נועדו לבנה משה‪ ,‬שחי בקאהיר ואילו‬
‫עלייתם לארץ היה הבן נער־צעיר‪ .‬שמונה״עשרה שנים‬ ‫הששית נועדה ליעקב כ״ץ בוונציה וגם היא נשלחה אל הבן‬
‫אחרי העליה‪ ,‬בשעת כתיבת האיגרות‪ ,‬יושב הבן במצרים‬ ‫בקהיר‪ ,‬כדי שישלחה לונציה‪ .‬האיגרת השביעית נכתבה על‬
‫והוא נשוי ואב לשלושה בנים ובת אחת‪ ,‬והוא מצפה להולדת‬ ‫ידי הבן אל אמו‪ .‬מאחר שהיא נכתבה רק על צד אחד של דף‬
‫גדול אשר קופל לשנים‪ ,‬ניצלה האם את שלושת הצדדים‬
‫ילדו החמישי‪.‬‬ ‫שנותרו ריקים לצורך כתיבת תשובה לבנה‪ ,‬וכר חזרה‬
‫איגרת הבן למצרים ונתגלגלה עם איגרות האם אל הגניזה‪.‬‬
‫הבן יורד למצרים‬ ‫שלוש מהאיגרות נתגלו על ידי החוקר שמחה אסף באוצר‬
‫הגניזה שבאוניברסיטת קיימברידג׳ שבאנגליה והוא פיר״‬
‫ייתכן כי ירידתו של הבן למצרים באה בעקבות נשואיו‬ ‫סמן לפני ארבעים שנה‪ .‬בגנזי קיימברידג׳ נמצאו עוד שתי‬
‫לאשתו מסעודה‪ ,‬שהתגוררה במצרים עם בני משפחתה‪.‬‬ ‫איגרות ושתי איגרות נמצאות בבית״הספרים הלאומי‬
‫הוריה של מסעודה הם‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בעלי אמצעים‪ .‬בתקו­‬
‫פה שבה נכתבו האיגרות נראה כי ישיבתו במצרים עדיין‬ ‫בירושלים‪.‬‬
‫איננה ארוכה‪ :‬חפציו‪ ,‬כולל ספרים ופמוטים‪ ,‬עדיין נותרו‬
‫בירושלים בידי אמו‪ ,‬המחפשת דרכים לשלחם אליו‪ .‬מכאן‬ ‫איגרות האם הזקנה כתובות בסגנון חי ושוטף‪ ,‬לעתים‬
‫שאין לדעת אם אמנם מסעודה היא אשתו הראשונה‪ ,‬אם‬ ‫באריכות ובפירוט רב‪ ,‬על ענייניה ועל ענייני סביבתה‪ ,‬והן‬
‫לארבעת ילדיו‪ ,‬אשר אותה נשא בירושלים זמן לא רב אחרי‬
‫עליית המשפחה לארץ‪ ,‬ואשר עמה חי בירושלים עד סמוך‬ ‫מאירות תחומי חיים רבים בירושלים ובקהיר‪.‬‬
‫לזמן כתיבת האיגרות‪ ,‬כשסיבות לא ברורות לנו הביאו‬ ‫כותבת המכתבים עלתה ככל הנראה לירושלים יחד עם‬
‫לירידתו מצרימה עם משפחתו; או שמא זו אשתו השנייה‪,‬‬ ‫בעלה‪ ,‬אליעזר‪ ,‬בחשון שנת ש״ו )‪ .(1545‬מהאיגרות אפשר‬
‫אשר נישואיו עמה זה מקרוב הם הסיבה לירידת המשפחה‬ ‫לשער שבני הזוג ישבו בונציה לפני עלייתם לארץ‪ .‬תאריך‬
‫למצרים‪ .‬בכל אופן‪ ,‬האם נשארה עם בעלה בירושלים ולא‬ ‫העליה נשתמר בתעודה אשר בה רשם אליעזר הבעל את‬
‫עזבה אותה גם אחרי שהתאלמנה‪ .‬הקשרים ההדוקים שהיא‬ ‫רשמיו מרעש האדמה שהיה בירושלים בי״א שבט ש״ו‪,‬‬
‫מקיימת עם בנה מתבטאים לא רק בהתכתבות ובמשלוח‬ ‫כשלושה חודשים אחרי עלייתו‪ .‬מתעודה אחרת אנו למדים‬
‫הדדי של חבילות שונות‪ ,‬אלא גם בביקורים ובשהיות‬ ‫כי אליעזר נפטר לפני ב׳ אייר שכ״ד )‪ ,(1564‬תאריך בו‬
‫נרשמה‪ ,‬בחתימת עדים‪ ,‬הודעת האלמנה כי היא ממנה את‬
‫קצרות או ארוכות של בני המשפחה בירושלים‪.‬‬

‫‪11‬‬