Page 6 - etmol 68

‫מיליון נפש ‪1:‬‬

‫‪4‬‬

‫גבע‬

‫בשנת ‪ 541‬חיו בארין מיליון תושבים‪ ,‬וזה‬

‫היה השיא‪ .‬שלוש דרכים לחישוב גודל‬

‫• שו מרון‬ ‫האופלוסיה‬
‫‪ ic‬שכם•‬
‫■'׳‬ ‫מאת מנן גרושי‬
‫אנטיפטריס‪A‬‬
‫אנתידוז!‬ ‫לוד‪A‬‬ ‫בשנת ‪ 541‬לספירה‪ ,‬בימיו של הקיסר לדונם‪ .‬ראוי לציין שזוהי גם צפיפות‬
‫עזה•‬
‫אמאוס‪#‬‬ ‫יוסטיניאנוס‪ ,‬הגיע מספר תושבי ארץ־ היישוב בערים עתיקות בימינו )כגון‬
‫ירה‪1‬זלים‬
‫ישראל לשיא שאליו לא הגיע לפני כן ירושלים‪ ,‬עכו‪ ,‬דמשק‪ ,‬חלב וטריפולי(‪.‬‬
‫בית גוברין‬
‫ואחרי־כן במשך מאות שנים; באותה בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה‬

‫שנה היה מספרם של אוכלוסי ארץ* הביזנטית היו בארץ‪-‬ישראל המערבית‪,‬‬

‫ישראל‪ ,‬לפי הנתונים שבידינו‪ ,‬כמיליון מצפון לנגב‪ ,‬כ‪ 25-‬ערים‪ .‬זוהי צפיפות‬
‫נפש‪ .‬מאז נתדלדלה האוכלוסיה והלכה‪ .‬ערים גדולה לגבי שטח של כ‪ 15-‬אלף‬
‫רק בשנת ‪ 1931‬היה בארץ־ישראל קילומטר‪-‬מרובע‪ .‬שטח הערים היה כ־‬
‫מספר דומה של אוכלוסים ומאז גבר ‪ 12,400‬דונם‪ .‬אם נכפיל את מקדם‬
‫חלוצה י‬ ‫והלך עד היום‪.‬‬
‫•רחובות בנגב‬ ‫הצפיפות שקבענו )‪ 40‬נפש לדונם(‬ ‫שנה לאחר ‪ 541‬לספירה פרצה מגיפה‬
‫בשטח הכולל של הערים‪ ,‬למעט כ‪25-‬‬ ‫שפגעה פגיעה קשה בכל תושבי האימפ­‬
‫ניצנה•‬ ‫דונם אחוז של שטח מבני‪-‬הציבור‪ ,‬נגיע‬ ‫ריה הביזנטית וארץ־ישראל בכלל‪ .‬זו‬
‫לאוכלוסיה עירונית של ‪ 330,000‬נפש‪.‬‬ ‫היתה אחת משלוש המגיפות ההמוניות‬
‫מפת הערים‬ ‫אם נכונה דעתנו שהישוב העירוני מנה‬ ‫הידועות בהיסטוריה)השתים האחרות ‪-‬‬
‫כשליש האוכלוסיה‪ ,‬הרי שמספר תושבי‬ ‫מגיפת ״המוות השחור״ במאה ה״‪14‬‬
‫בשנת ‪ 1930‬היתה‪ 190 :‬קילוגרם באחד‪,‬‬ ‫הארץ‪ ,‬יחד עם אוכלוסיה של כ‪30,000-‬‬ ‫והמגיפה של בומבי בסוף המאה ה״‪.(19‬‬
‫‪ 237‬בשני‪ ,‬זוהי גם הצריכה הממוצעת‬ ‫נפש בערי הנגב‪ ,‬הגיע בתקופת השיא‬ ‫במגיפה זו שנתגלתה לראשונה בפלו‪-‬‬
‫של הבדווים בנגב ובסיני‪ .‬יש להוסיף‬ ‫סיון שבסיני ומכאן התפשטה על פני כל‬
‫לממוצע זה אגירת דגנים לצורכי זרי­‬ ‫לכמיליון נפש‪.‬‬
‫עה‪ ,‬השחתת גרעינים בהחסנה והאבסת‬
‫בהמות‪ ,‬ועל‪-‬כן יש צורך לספק כ‪300-‬‬ ‫ב‪ .‬לפי כמות התבואה‬ ‫הממלכה הביזנטית‪ ,‬נספו גם הרבה‬
‫קילוגרם לנפש לשנה‪ .‬קיימת כמעט‬ ‫מתושבי ארץ־ישראל‪ ,‬ומספרם מאז הלך‬
‫הסכמה בין החוקרים‪ :‬בימי קדם נזונה‬
‫רוב האוכלוסיה מדגנים מגידול עצמי‪.‬‬ ‫וירד‪ .‬המגיפה נמשכה שלושים שנה‬
‫קרוב לוודאי להניח כי משק הארץ היה‬
‫מספק גם את כל התוצרת העצמית‬ ‫והיא שככה בשנת ‪ ,573‬אבל מספר דרך אחרת שאנו סבורים כי לפיה‬
‫במצרכי‪-‬מזון בסיסיים אחרים‪ .‬יצוא‬ ‫האוכלוסים בארץ המשיך לרדת‪.‬‬
‫תבואה או יבואה במקרים נדירים‪,‬‬ ‫אפשר להגיע להערכת מספר התושבים‬
‫בשנות מחסור ובצורת‪ ,‬לא היו בכמויות‪.‬‬ ‫נתוני האוכלוסיה המצויים בספרות בארץ הוא על סמך גורם קבוע שלא‬
‫העתיקה הם כמעט בלא יוצא מן הכלל‪ ,‬נשתנה אלא בדור האחרון ‪ -‬כמות‬
‫משמעותיות‪.‬‬ ‫בלתי מהימנים‪ ,‬ואין בענין זה הבדל בין התבואה שעשויה הארץ לגדל‪ .‬שיטה זו‬
‫את כושר גידול התבואות של הארץ‬ ‫המקרא‪ ,‬יוסף בן מתתיהו או היסטוריד מבוססת על שלוש הנחות‪ :‬א‪ .‬ניתן‬
‫שלא השתנה במשך הדורות‪ ,‬ראוי לר­‬ ‫נים קלסיים אחרים‪ .‬לשם קביעת מספ­ לחשב את הצריכה השנתית הממוצעת‬
‫אות לפי ממוצע השנים ‪,1942-1940‬‬ ‫רם של תושבי ארץ‪-‬ישראל בתקופה של דגנים לנפש; ב‪ .‬ניתן לחשב את‬
‫בימי מלחמת העולם השניה‪ .‬שנים אלה‬ ‫הביזנטית אני מציע שלוש שיטות חי­ כושר גידול הדגנים של הארץ; ג‪ .‬בימי‬
‫היו שנות שיא בגידול תבואה‪ ,‬לאחר‬ ‫שוב‪:‬‬
‫השפל של שנות מאורעות תרצ״ו‪-‬‬ ‫קדם היה המשק הארצישראלי נושא את‬
‫תרצ״ט‪ ,‬ותקופה שלא נתקיים יבוא‬ ‫א‪ .‬מניין תושבי הערים והערכת עצמו באשר להספקת דגנים וכמעט ולא‬
‫גדול‪ ,‬כתוצאה מתנאי המלחמה‪ .‬בשנים‬ ‫חלקם בתוך כלל יושבי הארץ‪.‬‬
‫האלה האמירו המחירים ורוב הקרקע‬ ‫יובאו דגנים מבחוץ‪ ,‬שכן הדבר היה יקר‬
‫הכשרה לעיבוד נזרעה תבואות‪ .‬בשנים‬ ‫ב‪ .‬כושר גידול הדגנים בארץ כמודד מדי מבחינה תחבורתית‪.‬‬
‫להערכת מספר התושבים‪.‬‬
‫מתוך נתונים של צריכת דגנים בימי‬
‫ג‪ .‬כושרה החקלאי הכללי של הארץ קדם )ביוון‪ ,‬מצרים ורומא(‪ ,‬בימי הכי­‬
‫כמודד למספר התושבים‪.‬‬
‫נים ובעת החדשה‪ ,‬עולה שצריכת‬

‫דגנים בקרב חברות אוכלות לחם היא‬ ‫א‪ .‬לפי מניין הערים‬
‫קבועה להפליא‪ :‬כ‪ 200-‬קילוגרם לנפש‬

‫לשנה‪ .‬זוהי גם הצריכה הממוצעת ברא­‬
‫חוקרים שונים הציעו למנות תושבי שית המאה ה‪ .20-‬צריכה ממוצעת של‬
‫ערים קדומות לפי מקדם ‪ 50-40‬נפש דגנים בשני כפרים ערביים בגליל‬