Page 4 - etmol 68

‫ב״סטרומה״ ניסו ‪ 800‬יהודים שנמלטו מרומניה לעלות לארץ‪ ,‬מק־מייכל אסר על כניסתם וכולם‪ ,‬להוציא ניצול אחד‪ ,‬טבעו בפיצוץ‬

‫לדעתו‪ ,‬לאיבוד הזדמנויות ואפשרויות פעולה‪ ,‬ואילו עתה ‪-‬‬ ‫הקצה אל הקצה‪ ,‬בקשר לתמיכה בחלוקה והקמת מדינה‬
‫אין דרך אחרת לבלום את ההשתלטות היהודית על כל‬ ‫יהודית‪ .‬האסכולה הפרו״ציונית כללה שרים שהביעו את‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪ .‬מק‪-‬מייכל הניח כי פתרון החלוקה‪ ,‬״אם יתו­‬ ‫אהדתם לעניין היהודי כל הזמן‪ .‬האסכולה השניה כללה‬

‫כנן בתבונה״‪ ,‬נושא בחובו אלמנט של ״סופיות״‪.‬‬ ‫שרים שלא נמנו עם ידידי הציונות או שנחשבו אפילו‬
‫ליריביה‪ .‬לאסכולה זו הצטרפו גם פקידים בריטים בכירים‬
‫התכנית שהתקבלה‬ ‫במזרח־התיכון‪ ,‬שהיו אנטי־ציוניים‪ ,‬ביניהם לורד מוין‪,‬‬
‫השר הבריטי למזרח התיכון שישב בקהיר)שנרצח אחר״כך‬
‫תכנית החלוקה שמק‪-‬מייכל צידד בה‪ ,‬שהציעה לחלק את׳‬ ‫על־ידי לח״י(‪ ,‬הרולד מק־מייכל‪ ,‬הנציב העליון לארץ ישר­‬
‫ארץ‪-‬ישראל לארבעה חלקים‪ ,‬היתה זו שהתקבלה בעיקרה‬ ‫אל‪ ,‬וסר אלן קירקברייד‪ ,‬הנציג הבריטי ברמת‪-‬עמון‪ .‬מנקו­‬
‫דות השקפה שונות הגיעו אף אנשי אסכולה זו למסקנה‬
‫על‪-‬ידי הוועדה שנבחרה על‪-‬ידי הקבינט הבריטי‪:‬‬
‫א‪ .‬מדינה י הו די ת‪ :‬עמק החולה‪ ,‬הגליל המזרחי‪ ,‬הגליל‬ ‫שאין מוצא לבעית ארץ‪-‬ישראל אלא בחלוקת הארץ‪.‬‬
‫התחתון‪ ,‬עמק הירדן‪ ,‬עמק בית‪-‬שאן‪ ,‬עמק יזרעאל ומישור‬ ‫נקודת המוצא של מק‪-‬מייכל היתה ההערכה שנקודת‬
‫הכובד של בעיית ארץ‪-‬ישראל היא העליה היהודית‪ ,‬בה‬
‫החוף והכרמל מעכו ועד באר‪-‬טוביה )כולל חיפה ויפו(‪.‬‬ ‫רואים הציונים את העיקר וממנה חרדים הערבים יותר מכל‪.‬‬
‫ב‪ .‬ה ט רי טו רי ה ה ע ר בי ת‪ :‬הגליל המרכזי והצפוני‬ ‫מק‪-‬מייכל הניח את ההנחות הבאות‪ :‬א‪ .‬היהודים ירכזו את‬
‫)שיצורף לדרום הלבנון(‪ ,‬איזור ההר המרכזי ובקעת הירדן‬ ‫עיקר מאמציהם בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בארצות‪-‬הברית ובאירופה‬
‫וצפון הנגב‪ ,‬שיכלול את איזור באר־שבע ואת שפלת החוף‬ ‫בשאלת העליה‪ :‬ב‪ .‬ממשלת צ׳רצ׳יל המורכבת לדבריו‬
‫מ״ציונים״ או מ״ציונים אנטישמיים״ בוודאי לא תיאבק‬
‫ממגדל ועד רפיח )שטח זה יצורף לעבר הירדן(‪.‬‬ ‫כנגד העליה; ג‪ .‬כל ממשלה עתידה אחרת ״לא תעז לנקוט‬
‫ג‪ .‬מדינ ת י רו ש לי ם‪ :‬ירושלים‪ ,‬בית‪-‬לחם‪ ,‬ראמאללה‪,‬‬ ‫קו תקיף״ כנגד העליה! ד‪ .‬המשך עליה יהודית ניכרת לכל‬
‫תחומי ארץ‪-‬ישראל תיחשב על‪-‬ידי הערבים לבגידה ותחדש‬
‫לוד ורמלה‪ ,‬ומעיינות ראש‪-‬העין)בפיקוח בריטי(‪.‬‬ ‫את פחדם מפני השתלטות יהודית על כל ארץ‪-‬ישראל‬
‫ד‪ .‬גורלם של הנגב והערבה יוכרע לאחר קביעת כושרם‬
‫הכלכלי וההתיישבותי)מתוך הנחה שאם יתגלו כבעלי כושר‬ ‫ותעמיקו‪.‬‬

‫כזה‪ ,‬ייפתחו בפני התיישבות יהודית(‪.‬‬ ‫על יסוד הנחות אלה הסיק מק‪-‬מייכל שאין מוצא אחר‬
‫מחברי התכנית שנתקבלה על‪-‬ידי ועדת‪-‬הקבינט הבריטי‪,‬‬ ‫אלא בחלוקת ארץ‪-‬ישראל ומתן רשות עליה בלתי״מוגבלת‬
‫ב״‪ 25‬בינואר ‪ ,1944‬הניחו שניתן יהיה לבצעה במסגרת‬ ‫לחלק היהודי הריבוני שיקום בה‪ ,‬במילים אחרות‪ :‬הבסיס‬
‫הסדר פוליטי רחב יותר שיתן פיצוי לשאיפות הפאך‪-‬‬ ‫למדיניות סבירה ובעלת סיכוי בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬מונח ׳בהפ­‬
‫ערביות‪ .‬המתכונת שנחזתה היתה פדרציה של ארבע מדי­‬ ‫סקת עליה המונית או בהגבלתה לשטח מוגדר׳ ומאחר שאין‬
‫נות‪ :‬א‪ .‬סוריה הגדולה )סוריה‪ ,‬חלק קטן בדרום הלבנון‪,‬‬ ‫סיכוי להגבלת העליה‪ ,‬נותרת הגבלת השטח כפתרון סביר‬
‫עבר הירדן והשטחים הערביים של ארץ‪-‬ישראל(‪ :‬ב‪ .‬לבנון;‬ ‫יחיד‪ .‬ביטוי להערכת‪-‬מצב זה נתן מק‪-‬מייכל בשורה של‬

‫ג‪ .‬מדינה יהודית‪ :‬ד‪ .‬מדינת ירושלים‪.‬‬ ‫איגרות למשרד המושבות הבריטי ובשורה של דיונים‬
‫יוזם הרעיון של קשירת תוכנית החלוקה בתוכנית ״סו­‬ ‫בירושלים‪ .‬לפי דעתו ״יש להקים מדינה יהודית באותו חלק‬
‫ריה הגדולה״ היה הלורד מוין‪ .‬מק‪-‬מייכל תמך ברעיון‪ ,‬אבל‬ ‫של ארץ־ישראל שבו נהנים היהודים מעליונות ולאפשר‬
‫בעוד שלורד מוין ואישים בריטיים אחרים במזרח‪-‬התיכון‬ ‫ליהודים לפקח על העליה למדינה זו‪ .‬היהודים ישאו בתוצ­‬
‫תמכו ברעיון חלוקת ארץ־ישראל במידה רבה כדי להסיר‬ ‫אות מעשיהם‪ ,‬ואילו לסכנה של שליטתם בשאר חלקי‬
‫מכשול מרעיון ״סוריה הגדולה״ והפדרציה הערבית‪ ,‬הרי‬ ‫ארץ‪-‬ישראל יושם קץ״‪ .‬מק‪-‬מייכל הגדיר תכנית זו כ׳׳עונש‬
‫מק‪-‬מייכל תמך ברעיון ״סוריה הגדולה״ במידה רבה כדי‬
‫להסיר מכשול מהדרך לחלוקה‪ .‬בהתייעצות בירושלים בסוף‬ ‫על הפסיחה על שני הסעיפים עד כה״ וביקר את ממשלות‬
‫פברואר ‪ 1944‬ובכנס בקהיר‪ ,‬ב־‪ 7-6‬באפריל ‪ 1944‬החליטו‬ ‫בריטניה השונות על שהיסוסיהם וחוסר עקביותם גרמו‪,‬‬
‫יוזמי תוכנית ״סוריה הגדולה״ והפדרציה הערבית שלא‬