Page 22 - etmol 68

‫יאנוש קורצ׳ק עם עובדי המטבח‬

‫המחנך הדגול שהה כמה שבועות ב־‪ 1934‬בקיבוץ‪ ,‬עקב אחרי‬
‫חיי הילדים וכדי ״לא לאכול לחם חסד״ ‪ -‬עבד במטבח •‬
‫שולח עצות‪ :‬לשחק בעפיפונים ולגדל סנאים‬

‫מאת עזה רונן‬

‫ומיד באמת ״נשבר הקרח״ והביא לקירוב לבבות‪ .‬קורצ׳אק‬ ‫את יאנוש קורצ׳אק הכרתי לראשונה בהיותי ילדה בכ­‬
‫לא ישב בכיתה כמפקח‪ ,‬אלא הסתובב בינינו והסתכל‬ ‫תות היסוד‪ .‬היה זה בשנת ‪ 1934‬בזמן ביקורו הראשון של‬
‫במחברותינו‪ .‬אנו עיטרנו את הכתוב בציורים והוא עזר לנו‬ ‫קורצ׳אק בארץ‪ .‬הוא שהה אז בקיבוץ שלי‪ ,‬בעידחרוד‪,‬‬
‫לצייר על דרך ההומור‪ :‬לאחד הוסיף בציורו כפתורים‬ ‫במשך מספר שבועות‪ .‬למרות הפצרות רבים מידידיו שהיו‬
‫למעיל‪ ,‬לשני שצייר חתול האריך את הזנב לחתול‪ ,‬לשלישי‬ ‫פזורים במקומות שונים בארץ‪ ,‬הוא סירב לנסוע ממקום‬
‫שצייר עז הוסיף קרנים לעז‪ .‬וכך נעשה‪ ,‬האיש הזר והמ­‬ ‫למקום והחליט לשהות במקום אחד‪ ,‬בעין־חרוד‪ ,‬כדי להכיר‬
‫ביתר יסודיות את צורת החיים של הקומונה שנוצרה בארץ‪.‬‬
‫חייך‪ ,‬לאדם קרוב וחביב על כולנו‪.‬‬ ‫שהותו של קורצ׳אק בקיבוץ היתה חוויה עבור הורינו‪,‬‬
‫מורינו והמטפלות שלנו‪ .‬היינו אמנם ילדים‪ ,‬אך חשנו בכבוד‬
‫קורצ׳אק ידע שמאורעות היסטוריים גורליים הנזכרים‬ ‫שרחשו כולם למחנך הדגול ולסופר‪ .‬אמי‪ ,‬ליליה בסביץ‪,‬‬
‫בתנ״ך אירעו ליד עין־חרוד‪ :‬גדעון שניסה את אנשיו ליד‬ ‫דוברת רוסית‪ ,‬היתה חברה בוועדת החינוך של הקיבח‪ .‬היא‬
‫מעין‪-‬חרוד לפני צאתם למלחמה במדינים‪ ,‬ובחר בנועזים‬ ‫היתה זו שנשאה נאום פרידה מקורצ׳אק‪ ,‬בשם כל החברים‬
‫אשר הלכו אתו לקרב‪ .‬ומולנו על הר הגלבוע‪ ,‬התחוללה‬ ‫לפני שחזר לווארשה‪ .‬בדבריה ציינה אמי‪ ,‬את המיפנה‬
‫הטרגדיה של המלך שאול אשר בחר למות על חרבו ולא‬ ‫שחוללו הרצאותיו של הדוקטור בהשקפותיהם החינוכיות‬

‫ליפול בידי אויביו‪.‬‬ ‫של ההורים‪.‬‬
‫קורצ׳אק ביקש להצטרף אלינו בטיולינו למקומות אלו‪.‬‬
‫בדרך היה מרוכז‪ ,‬דרוך ונרגש ושוחח עם מורתנו בפולנית‪.‬‬ ‫ידידות עם הילדים‬
‫הוא היה בקיא מאוד בתנ׳׳ך‪ ,‬שליווה אותו לכל מקום והיה‬
‫הספר הקבוע על שולחנו בחדרו הקטן בבית היתומים‬ ‫קורצ׳אק לא ידע עברית‪ ,‬אך מצא דרך משלו לבוא אתנו‪,‬‬
‫שאותו ניהל‪ .‬ניכר היה שהוא נרגש מאוד מהפגישה עם ארץ‬ ‫ילדי הקיבוץ‪ ,‬בקשר‪ :‬ישבנו בכיתה‪ ,‬לפתע שמענו דפיקה‬
‫התנ״ך‪ ,‬וכך כתב במכתבו אלינו‪ :‬״שום איש‪ ,‬אף אחד‬ ‫חזקה על הדלת‪ ,‬נכנם אדם זקן וצעק‪ :‬שקט!! אנו היינו‬
‫מאבותי‪ ,‬אני הראשון זכיתי והגעתי לכך‪ ,‬זכיתי והגעתי‬ ‫שקועים בלימודינו וממש נבהלנו‪ ,‬אך כעבור רגע חייך‬
‫האיש חיוך רחב ואוהב‪ ,‬זו היתה אחת מדרכי הקונדס שלו‪.‬‬
‫לכך‪.‬״‬
‫מרגש היה ביקורו בבית״העלמין שלנו‪ .‬קורצ׳אק שמע‬
‫סיפורים על חברינו שנפלו ומתו‪ ,‬אבל ביחוד ריגש אותו‬
‫סיפורם של הצעירים אשר שלחו יד בנפשם‪ ,‬מאחר שלא‬

‫‪22‬‬