Page 20 - etmol 68

‫חיים)מימין( עם בני משפחתו בימי חדרה הראשונים‬ ‫מוות‬

‫בפאריס‬

‫חיים גולדנברג יוצא לעיר האורות כדי לשכנע את בגו של הברון;‬
‫פאריז צוהלת ושמחה ואני מתגעגע לחדרה ‪ -‬הוא כותב לביתו‬

‫מת משברון לב על מות חברו‪ ,‬ואף הוא‬ ‫מאת נינה רודין‬ ‫בחודש נובמבר ‪ 1920‬כותב חיים‬
‫גולדנברג איש חדרה שנסע לפאריז‪ ,‬אל‬
‫נקבר ביפו‪.‬‬ ‫שבע שנים אחר‪-‬כך‪ ,‬כשבארץ‪-‬ישראל‬ ‫ועד מושבתו חדרה ששלחה אותו לפגי­‬
‫משפחת גולדנברג ומשפחת בוט‪-‬‬ ‫ניהל יהושע חנקין משא‪-‬ומתן על רכי­‬ ‫שה עם בן הנדיב הידוע ג׳ימם רוטשי­‬
‫קובסקי לא התייאשו ועלו לארץ‪ .‬תחי­‬ ‫שת ‪ 30‬אלף דונם מאדמות חדרה‪ ,‬בלב‬ ‫לד‪ :‬״העיר פאריז צהלה ושמחה ואני מה‬
‫לה עלה האב חיים גולדנברג עם ילדיו‬ ‫השרון‪ ,‬התקשרו אתו אנשי קובנה‪,‬‬ ‫בעיניהם״ ובהמשך המכתב הוא מספר‪,‬‬
‫שמעון ויחזקאל ובתו פשה‪ ,‬וכעבור‬ ‫כשבני סובלאק משתתפים אתם‪ ,‬ביחד‬ ‫כי כשגילה עתון בן שלושה שבועות‬
‫חמש שנים‪ ,‬ב‪ ,1901-‬הצטרפו אליו האם‬ ‫עם שלוש קבוצות נוספות מערי רוסיה‪,‬‬ ‫מארץ‪-‬ישראל הוא ״ספג אל תוכו את‬
‫ורכשו את הנחלה‪ .‬בין הרוכשים היתה‬ ‫האותיות‪ ,‬הצבע השחור עם הנייר‪ ,‬הכל‬
‫חיה‪-‬שרה‪ ,‬הבנים חיים ומשה‪ ,‬והבנות‬
‫גם משפחת גולדנברג‪.‬‬ ‫בכל״‪.‬‬
‫רחל ודינה‪.‬‬ ‫ראובן‪ ,‬הבן הבכור למשפחת גולד­‬ ‫חודשיים לאחר ששלח מכתב‪-‬‬
‫נראה שהבן חיים היה מוכשר באופן‬ ‫נברג‪ ,‬נשלח ארצה בתרנ״א )‪(1891‬‬ ‫געגועים זה לארץ הגיע לחדרה מכתב‬
‫מיוחד‪ .‬תוך זמן קצר קיבל על עצמו את‬ ‫והוא בן ‪ ,17‬עם ידיד נפשו נחמן‪-‬שלמה‬ ‫נוסף‪ ,‬הפעם מאחיו של חיים‪ ,‬יחזקאל‬
‫בוטקובסקי‪ ,‬כחלוצי משפחותיהם בחד­‬ ‫גולדנברג‪ ,‬שמסר‪ ,‬כי חיים מת בבית‪-‬‬
‫ניהול נחלת המשפחה‪ ,‬הוא הצטיין‬ ‫רה‪ .‬הם גרו באחד הכוכים של ה״חאן״‬ ‫חולים פריזאי לאחר חודשיים של יסו‪-‬‬
‫בעבודתו ונחשב כחקלאי מומחה‪ .‬פרדסו‬ ‫בחדרה‪ ,‬שתחתיו זרם הביוב‪ ,‬וכתבו‬
‫היה אחד המשובחים במושבה‪ .‬ביחד עם‬ ‫לבתיהם מכתבים של התרוממות‪-‬הרוח‪.‬‬ ‫רים‪ .‬בן ‪ 38‬היה במותו‪,‬ובית לא בנה‪.‬‬
‫נחמן ראם‪ ,‬מראשוני המושבה‪ ,‬רכש‬ ‫אבל דומה שהגורל שיחק בבני גולד­‬
‫מכונת‪-‬דיש עבור המושבה‪ ,‬כדי לשפר‬ ‫נברג ובידידיהם בני בוטקובסקי‪ .‬בחו­‬ ‫חיים בן אליעזר וחיה‪-‬שרה גולדנברג‬
‫ולהגדיל את הספק העבודה‪ .‬בשנת‬ ‫דש אב תרנ״ח )‪ (1898‬מת נחמן שלמה‬ ‫נולד בשנת תרמ״ד )‪ (1883‬בעיר סוב‪-‬‬
‫‪ 1911‬כשנודע בחדרה כי אהרון אהרו‪-‬‬ ‫בוטקובסקי מיתה חטופה בבית‪-‬החולים‬ ‫לאק שעל גבול פולין ורוסיה‪ .‬בשנה זו‬
‫של יפו‪ ,‬לשם הובהל עקב מחלת הקדחת‬ ‫גדלה מאוד תנועת חיבת‪-‬ציון ברוסיה‪.‬‬
‫נסון מעוניין להקים סניף לחוה הנסיו־‬ ‫שתקפה אותו‪ .‬ראובן ‪.‬רעו נפטר ימים‬
‫ספורים אחר‪-‬כך‪ ,‬ולדברי ד״ר הלל יפה‪,‬‬
‫נית שניהל בעתלית‪ ,‬פנה אליו חיים‬ ‫רופאם של בני חדרה מוכי הקדחת‪ ,‬הוא‬
‫גולדנברג בשם אנשי חדרה והציע לה­‬
‫קים את הסניף במושבה‪ .‬הוא ציין‪ ,‬כי‬

‫חדרה פתוחה לחידושים בחקלאות‪.‬‬
‫ואמנם‪ ,‬הסניף קם‪ ,‬בשדרות רוטשילד‪,‬‬
‫במקום שהיום מצוי גן המייסדים‪ .‬מנהל‬
‫העבודה של התחנה היה אבשלום פיי‪-‬‬

‫נברג‪ ,‬בן חדרה‪.‬‬

‫‪20‬‬