Page 23 - etmol 56
P. 23
אנחנו ,אנשי האגף לתיכנון ארצי, כי המטענים שיבואו ממחצבי הנגב לא הקמתו של נמל עמוק״מים שני הכרחית,
טענו נגד עמדה זו בתוקף ואמרנו ,כי על יהיו קטנים מהמטענים שיבואו מאיייר אבל רק בטווח ארוך .כיוון שנוכח
תחנת-הכוח לקום באשדוד ולא בשום המשאבים המצומצמים העומדים לרשות
מקום אחר .הסכמנו רק להזזת התחנה תל-אביב. • -imtrי המדינה לא משתלם להקים נמל עמוק־
בכמה מאות מטרים דרומה .נציגי ועוד :הקמת עיר גדולה על שטחי מים שני בטווח של חמש־עשר השנים
הממשלה עמדו לצידנו ודעתנו נתקבלה. החולות באשדוד לא היתה כרוכה בכל הקרובות ואפשר יהיה להסתפק בנמל
הפסד של קרקע חקלאית ,והקמת הנמל
עיר מסביב לתחנה חיפה בלבד.
באשדוד לא תיתקל בשום בעיות של בינתיים נתמנה ישראל רוקח ,מי
כעבור פחות משנה החלו בסלילת מקום ,נוכח שטחי האדמה הגדולים והרי שהיה ראש עיריית תל״אביב ,לשר
כביש גישה ואחרי זה בהקמת תחנת קים שנמצאו שם ,ואילו הקמת נמל הפנים והוא צימצם את פעולות אגף
הכוח עצמה ובבניין שכונה לעובדי בתל-אביב וסלילת כבישים אליו ,היו התיכנון ,בין השאר גם מפני שהציע
התחנה הקבועים .המקום יצא מבדידו גורמות להריסת בתים רבים ולהוצאות הקמת נמל מחוץ לתל־אביב .ראשי
תו .חידוש העליה הגדולה בשנת 1954 עצומות כפיצויים עבור הקרקע המוח האגף -האדריכלים אריה שרון ,ציון
הניע את הממשלה להתעניין בהקמת רמת .שיקולים אלו עמדו נגד עיניו של
עיר מסביב לשכונת עובדי התחנה. יוזם הרעיון -ראו ,והם הכריעו גם השמשוני והינץ ראו ,התפטרו.
באותו זמן ביקשה קבוצה של יהודים בעיני .משהגעתי למסקנה זו -חשבתי
אמריקאים בעלי אמצעים להקים עיר שהקמת תחנת-הכוח תקבע את העובדה תחנת כוח
בארץ ,והגישה בקשה לממשלה לקבל לעתיד -להקים במקום זה את העיר
זכיון על הקמתה ופיתוחה של עיר והנמל המיועדים לדרום .חששתי ששר בסוף 1953נתעורר הצורך ,לאור
באשדוד .לקבוצה היוזמת אושר על-ידי הפנים ,רוקח לא יסכים עדיין לתת אי הגידול הניכר בצריכת החשמל ,בהקמת
משרד האוצר שטח גדול ואפילו מופרז, שור להקים נמל שם -ולא בתל-אביב - תחנת כוח חדשה שתספק זרם לחלק
כ* 40אלף דונם ,ובתנאים נוחים מאוד. והחלטתי לנצל את הצורך להקים הדרומי של המדינה והיה צורך לקבוע
משרד-הפנים ,בהשפעת אגף התיכנון מייד מקום לתחנה .עניין זה בא לטיפו
התנגד בתוקף לנדיבות-לב מופרזת זו, תחנת-כוח כדי לקבוע עובדות לעתיד. לי ,לאחר שנבחרתי בשנת 1953כמ
אבל התנגדותו לא התקבלה .בפועל ,לא הצענו למשרד הפיתוח לשכנע את מונה על תיכנון ארצי באגף התיכנון.
בעלי הזכיון ,אלא הממשלה ,באמצעותו חברת החשמל להקים את תחנת הכוח הקמת תחנת חשמל פירושה היה סלילת
של אגף השיכון ,היתה המפתחת וה צפונה משפך נחל סוכריר .אולם חברת כביש למקום והקמת שיכונים לעובדים.
בונה הראשית של אשדוד .כעבור מספר החשמל התנגדה לרעיון ,היא התכוננה הדבר אילץ אותי לבדוק מחדש את כל
שנים נוצר הכרח לבטל את הזכיון. להקים את תחנת-הכוח דרומה לבת-ים.
האדריכל יצחק פרלשטיין קיבל על בסוף נובמבר 1953נתכנסה ישיבה נושא נמל עמוק-מים השני.
עצמו להכין את תכנית המיתאר לעיר של הנוגעים בדבר כדי להכריז על מקום לפני כן היו גם לי הסתייגויות בקשר
תחנת הכוח .מהלך הישיבה היה להקמת הנמל והעיר בסוכריר-אשדוד.
החדשה ,שהפכה למציאות. ״דראמטי״ ,נציגי חברת החשמל טענו אולם ניתוח מעמיק של הנושא הוביל
כפי שחזיתי ,הקמת תחנת הכוח היתה שהקמת תחנה באשדוד היא בלתי- אותי למסקנה שלהקמת הנמל והעיר
העובדה שקבעה את ההתפתחות לקראת סבירה ובלתי-מציאותית ,תגרום לקש באותו מקום -יש יתרונות רבים; הקמת
יים רבים ולהוצאות גדולות .לפי הנמל באותו מקום תצמצם את גידול
הקמת אשדוד. טענתם ,אף מהנדס או פועל מקצועי לא האוכלוסיה באיזור תל-אביב ותקדם את
פיתוח הדרום .מחקרים אחרים הוכיחו,
יסכים ללכת ל״שממה״ זו.
נמל שני
בשנת 1956הגיע משרד התחבורה
למסקנה שנמל שני בדרום הארץ הוא
חיוני ושוב מונתה ועדה לקביעת המ
קום .הפעם הוסכם להקים את הנמל
באשדוד כדבר המובן מאליו וללא ויכו
חים וזה חרף העובדה שועדה קודמת
המליצה ,והמלצתה נתקבלה ,להקים את
הנמל בשפך נחל רובין ,החלטה שנשמ
רה יפה בתיק...
לאחר ההחלטה הסופית ,בשנת ,1957
להקים את הנמל באשדוד ,הובטחו
הסיכויים של אשדוד להיות עיר גדולה
ומבוססת מכל הבחינות .ההכנות והתי-
כנון להקמת הנמל נמשכו עוד כמה
שנים ובשנת 1961התחילו עבודות
הבניה .טקס הנחת אבן-הפינה כינס
קהל גדול ומגוון ,אבל יוזם הנמל והעיר
האדריכל ראו ,וכותב טורים אלה ,לא
נמנו עם מקבלי ההזמנה לטקס...
ארבע שנים אחר-כך עגנה האניה
הראשונה באשדוד .עיר ונמל חדשים
נוספו לארץ.
