Page 22 - etmol 56

‫'‪',y , ',/:wy‬‬

‫" ‪"" i‬‬

‫"‪.‬׳> « ‪I p‬‬ ‫‪.1‬‬

‫• ‪y - '.‬‬

‫•‪a‬‬

‫^ כיצ!* ’*‪ d‬ע^ר*‬

‫הבתים הראשונים באשדוד‬

‫עקשנותם של מתכננים נדמה להקמת אשדוד ונמלה בשפך נחל לכיש‬

‫מאת אליעזר ברוצקוס‬

‫נציגי אגף התכנון טענו לטובת האתר‬ ‫לתל‪-‬אביב מקום מיוחד שאפשר היה‬ ‫עד שנת ‪ 1936‬היו קיימים בחוף הים־‬
‫בסוכריר וצה״ל תמך בעמדה זו‪ ,‬אבל‬ ‫לראות כ״אתר טבעי״ לנמל‪.‬‬ ‫התיכון של הארץ שלושה נמלים ‪ -‬אחד‬
‫נציגי עיריית תל‪-‬אביב‪ ,‬מוסדות שונים‬ ‫עמוק״מים בחיפה ושני נמלי״סירות ‪-‬‬
‫וחלק מהמשרדים הממשלתיים‪ ,‬תמכו‬ ‫בחירה ראשונה‬ ‫גדול יותר ביפו וקטן בעכו‪ .‬במאורעות‬
‫בהצעה לבנות את הנמל בתל‪-‬אביב‪-‬‬
‫הבחירה הראשונה של ראו היתה ‪-‬‬ ‫תרצ״ו ‪ - 1936 -‬כאשר הגישה לנמל‬
‫יפו‪.‬‬ ‫שפך נחל רובין‪ ,‬כעשרים קילומטרים‬ ‫יפו נעשתה בלתי־אפשרית ליהודים‪,‬‬
‫דרומה מתל‪-‬אביב‪ ,‬אבל לאחר סיורים‬ ‫הוקם ביוזמתו ובמימונו של היישוב‬
‫הוועדה המליצה על פשרה‪ ,‬לבנות‬ ‫אחדים לאורך החוף זנח ראו רעיון זה‬ ‫היהודי נמל״סירות מצומצם בתל״אביב‪.‬‬
‫את הנמל בשפך נחל רובין‪ ,‬בחצי הדרך‬ ‫לטובת אתר אחר‪ ,‬דרומה ממנו ‪ -‬סמוך‬ ‫בתכניות הפיתוח של תל־אביב‬
‫בין תל‪-‬אביב וסוכריר‪ .‬ההצעה נתקבלה‬ ‫לנחל סוכריר )לכיש(‪ ,‬קילומטרים מע­‬ ‫שנערכו בשנות הארבעים הובאו בחש­‬
‫טים צפונה למקום שבו נמצא בתקופה‬ ‫בון הקמתו של נמל עמוק מים ומהנדס‬
‫ב‪ 1951-‬בתור ״שביל הזהב״‪.‬‬ ‫הקדומה נמל העיר אשדוד‪ .‬בשנת ‪1949‬‬ ‫העיר י‪ .‬בן״סירה והאדריכלית ג׳ניה‬
‫אולם משרד התכנון לא נכנע לפסק‪-‬‬ ‫כאשר בחר ראו במקום זה להקמת עיר‬ ‫אוורבוך‪ ,‬שערכו את תכניות המיתאר‬
‫הדין והמשיך בשקט בתכנון העיר החד­‬ ‫ונמל היה זה חוף שומם לחלוטין‪ ,‬עם‬
‫שה במקום שהציע וערך גם סקרים‬ ‫עתודות של שטחי חולות נרחבים‪ .‬ראו‬ ‫של העיר‪ ,‬הגיעו למסקנה שהמקום‬
‫ומחקרים שהוכיחו‪ ,‬כי המקום הנכון‬ ‫הצליח לשכנע את ראש אגף התיכנון‬ ‫המתאים לנמל עמוק מים הוא בגבול יפו‬
‫של אז אריה שרון ואת האדריכל ציון‬ ‫ותל‪-‬אביב של אז‪ ,‬ממול שכונת‬
‫להקמת הנמל ‪ -‬הוא כהצעתו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1952‬חלה ירידה במספר העו­‬ ‫השמשוני לבחור מקום זה‪.‬‬ ‫״מנשיה״‪.‬‬
‫לים לארץ‪ ,‬לא היה צורך להקים מגורים‬ ‫הרעיון של הקמת עיר‪-‬נמל בסוכריר‪-‬‬
‫נוספים ושכונות וישובים חדשים וירדו‬ ‫אשדוד נתקל אצל רוב הגורמים הנוג­‬ ‫לאחר קום המדינה התעורר הצורך‬
‫גם הסיכויים להקמת עיר חדשה‪ .‬באותה‬ ‫עים בדבר‪ ,‬מלבד צה״ל‪ ,‬ביחס של‬ ‫באיתור נמל‪-‬עמוק שני בחוף הים התי­‬
‫שנה הגיע לארץ על פי הזמנת הממש­‬ ‫הסתייגות והתנגדות ובעיקר מצד עיר­‬ ‫כון‪ ,‬מאחר שנמל חיפה רחוק היה‬
‫לה‪ ,‬המהנדס טרון‪ ,‬יהודי ממוצא רוסי‪,‬‬ ‫יית תל‪-‬אביב‪ ,‬שראתה ברעיון זה‬ ‫מהישובים שבמרכז הארץ ובדרומה‪.‬‬
‫שהיה לו חלק בשנות העשרים בהקמת‬ ‫מעשה עויין ו״נסיון גזילה״ של הזכות‬ ‫ממבט ראשון נראה שהמקום אשר אותו‬
‫ה״דנייפרוסטרוי״‪ ,‬מפעל הכוח הענקי‬ ‫הטבעית של תל‪-‬אביב לנמל עמוק״מים‬ ‫גרסו המתכננים של עיריית תל‪-‬אביב‬
‫הראשון של ברית‪-‬המועצות‪ .‬הוא פעל‬ ‫משלה‪ .‬בסוף שנת ‪ 1950‬מינה משרד‬
‫שנים רבות כיועץ לתכניות פיתוח‬ ‫התחבורה‪ ,‬האחראי לנושא הנמלים‪,‬‬ ‫בימי המנדט הבריטי‪ ,‬הוא המקום הטב­‬
‫בסין‪ ,‬הודו וארצות אחרות והיה‬ ‫ועדה כדי לחקור את ההצעות השונות‬ ‫עי לנמל‪ ,‬אולם האדריכל היינץ ראו‪,‬‬
‫מהמנהלים הטכניים של ״ג׳נרל מוטו־‬ ‫להקמת נמל ולהמליץ על האתר הטוב‬ ‫שהיה אחראי לתיכנון בארץ‪ ,‬התנגד‬
‫ביותר‪ .‬הוועדה פעלה קרוב לשנה וד­‬
‫רס״ בארצות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫עות חבריה היו חלוקות בצורה חריפה‪.‬‬ ‫להקמת נמל בתוך הגוש הצפוף של‬
‫טרון נתבקש ליעץ לממשלה כיצד‬ ‫האוכלוסיה והציע לחפש אחרי מקום‬
‫להשתמש בצורה הנכונה ביותר בכספי‬ ‫אחר‪ .‬היה בלתי‪-‬אפשרי להקים את‬
‫השילומים שעמדו להתקבל מממשלת‬ ‫הנמל באשקלון‪ ,‬בגלל שיקולי ביטחון‪,‬‬
‫מערב‪-‬גרמניה‪ .‬הוא קבע‪ ,‬כי אמנם‬ ‫שכן היתה קרובה לגבול העויין של‬
‫רצועת עזה‪ ,‬ולא נמצא בין אשקלון‬

‫‪22‬‬