Page 17 - etmol 56
P. 17

‫אליהו‬
    ‫נבון \־‬

                      ‫משחרר‬
                      ‫עבד‬
                      ‫כושי‬

                                                                                        ‫אברהם מצטרף‬
                                                                                        ‫לקהילה בירושלים‬

                                                                                        ‫מאת אבנר פרץ‬

‫שחרור ערוך כדברי הרמב״ם במשנה‪-‬‬               ‫שנה‪ ,‬במסגרת הסדרה ״מגנזי ירוש­‬             ‫על עבדים ושפחות בארץ־ישראל‬
‫תורה‪ :‬״עבד כנעני‪ ...‬קונה עצמו בכסף‬                                               ‫לים״‪.‬‬  ‫בדורות קודמים‪ ,‬עד שלהי המאה ה*‪19‬‬
‫או בשטר או בראשי אברים‪ ...‬כיצד‬                                                          ‫ואף בראשית המאה הזאת‪ ,‬ידוע לנו‬
‫בשטר? כותב לו על הנייר או על החרס‬            ‫מקרה אחד הוא של שפחה כושית‬                 ‫ממקורות שונים‪ .‬ברחבי האימפריה‬
‫׳הרי את בן חורין׳ או ׳הרי את של‬              ‫אשר שירתה בבית הבנקאי ולירו)מיי­‬           ‫העותמאנית היתה העבדות תופעה מוכ­‬
‫עצמך׳ או ׳אין לי עסק בך׳‪ ,‬וכן כיוצא‬          ‫סד הבנק הראשון בירושלים(‪ .‬שפחה זו‬          ‫רת ובשווקי הערים נמכרו עבדים ושפ­‬
‫בזה בעניין זה‪ ,‬שזה הוא גופו של גט‪-‬‬           ‫התגיירה ושמה נקרא מאז שרה‬                  ‫חות‪ ,‬מהם כושים אפריקאים‪ ,‬שנחטפו‬
‫שחרור‪ ,‬ומוסר לו את השטר בפני שני‬             ‫והיא שוחררה‪ .‬המקרה השני קשור‬               ‫בידי סוחרי‪-‬עבדים ומהם שבויי‪-‬מלחמה‬
                                             ‫לאליהו נבון‪ ,‬בן למשפחה רמה ומיוחסת‬         ‫או כאלו שנתפסו על‪-‬ידי שודדי‪-‬הים‬
                                   ‫עדים״‪.‬‬    ‫שהוציאה מתוכה רבנים גדולים ועסקני‬          ‫שפעלו בים‪-‬התיכון‪ .‬היו ביניהם גם יהו­‬
                                             ‫ציבור במשך דורות רבים‪ .‬אליהו נבון‬          ‫דים והקהילות היהודיות לאורף חופי‬
        ‫נוסח גט השחרור‬                       ‫שימש בא‪-‬כוח יהודי ירושלים במועצת‬           ‫הים‪-‬התיכון היו מתגייסות מדי פעם‬
                                             ‫הפלך )״מג׳ילם אידארה״( והצטיין בפ­‬         ‫לפדות את היהודים שנשבו על‪-‬ידי‬
‫ובכן‪ ,‬כינס אליהו נבון שני עדים‬               ‫עילות ציבורית אחרת‪ .‬גיסו היה חיים‬
‫וקרא אליו את העבד וסופר מומחה כתב‬            ‫אמזלג‪ ,‬בא‪-‬כוח אנגליה ביפו‪ ,‬ובנו היה‬              ‫שודדי‪-‬הים או את שבויי המלחמה‪.‬‬
‫את הנוסח הקבוע של גט‪-‬השחרור‬                  ‫יוסף נבון ביי‪ ,‬שהיה בין מקימי הש­‬          ‫במאה ה‪ 19-‬חל שינוי ביחסו של‬
‫ונתנו לעבד בנוכחות העדים ואותו עבד‬           ‫כונות החדשות בירושלים‪ ,‬והוא שקיבל‬          ‫השלטון התורכי לתופעת העבדות‪ .‬ב‪-‬‬
‫היה מאז משוחרר‪ .‬הדבר היה בחודש‬               ‫את הזכיון לבניין מסילת‪-‬ברזל מיפו‬           ‫‪ 1846‬יצא ״פירמאף׳ ‪ -‬דבר מלכות ‪-‬‬
‫ניסן של שנת תרל״ב )‪ ,(1872‬וזה נוסח‬                                                      ‫בחתימת השולטן עבד אל מג׳יד‪ ,‬שהכ­‬
                                                ‫לירושלים‪ ,‬המסילה הראשונה בארץ‪.‬‬          ‫ריז את סחר העבדים כנוגד את האיסלם‪,‬‬
                          ‫שטר‪-‬השחרור‪:‬‬        ‫סמוך לשנת ‪ 1860‬ביקר בירושלים‬               ‫אך רק בימי השולטן עבד אל חמיד‬
                                             ‫רופא של מלך פרס בשם פריסייאדו‬              ‫נאסר מסחר זה לחלוטין )‪ (1887‬וכל‬
‫בשני בשבת שבעה ימים לירח ניסן שנת חמשת‬                                                  ‫העבדים בתחומי הממלכה הוכרזו כחופ‪-‬‬
‫אלפים ושש מאות ושלושים ושתים לבריאת עולם‬     ‫מזרחי‪ ,‬ועימו עבד כושי‪ .‬אליהו נבון‬
‫למניין שאנו מנין כאן במתא ירושלים יתבא על‬    ‫קנה ממנו את העבד כדי שישמש משרת‬                                         ‫שים )‪.(1890‬‬
                                             ‫בביתו‪ .‬ברבות הימים הביע העבד את‬            ‫בארץ‪-‬ישראל לא היתה העבדות‬
‫מי שילח ועל מי בורות‪ .‬אנא אליהו שלמה פנחס‬    ‫רצונו להתיהד‪ .‬נבון נענה לו ושיחרר‬          ‫נפוצה במיוחד‪ .‬מכל מקום‪ ,‬לא היה לה‬
‫בן יהודה העומד היום בירושלים הנזכרת וכל שום‬  ‫אותו כדת וכדין ההלכה היהודית בשטר‪-‬‬         ‫משקל ניכר בכלכלת הארץ‪ .‬עבדים‬
                                                                                        ‫נמצאו בעיקר אצל השייחים הבדואים‬

                                                                                                             ‫והשייחים הכפריים‪.‬‬

                                                                                              ‫מעשה בשפחה ועבד‬

                                                                                        ‫על שני מקרים של החזקת עבד ושפ­‬
                                                                                        ‫חה בידי שתים מן המשפחות הידועות‬
                                                                                        ‫בירושלים של המאה הקודמת מספר‬
                                                                                        ‫פנחס גראייבסקי‪ ,‬חוקר הישוב הישן בן‬
                                                                                        ‫הדור הקודם‪ ,‬בחוברת שהוציא לפני ‪50‬‬

‫‪17‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22