Page 17 - etmol 56
P. 17
אליהו
נבון \־
משחרר
עבד
כושי
אברהם מצטרף
לקהילה בירושלים
מאת אבנר פרץ
שחרור ערוך כדברי הרמב״ם במשנה- שנה ,במסגרת הסדרה ״מגנזי ירוש על עבדים ושפחות בארץ־ישראל
תורה :״עבד כנעני ...קונה עצמו בכסף לים״. בדורות קודמים ,עד שלהי המאה ה*19
או בשטר או בראשי אברים ...כיצד ואף בראשית המאה הזאת ,ידוע לנו
בשטר? כותב לו על הנייר או על החרס מקרה אחד הוא של שפחה כושית ממקורות שונים .ברחבי האימפריה
׳הרי את בן חורין׳ או ׳הרי את של אשר שירתה בבית הבנקאי ולירו)מיי העותמאנית היתה העבדות תופעה מוכ
עצמך׳ או ׳אין לי עסק בך׳ ,וכן כיוצא סד הבנק הראשון בירושלים( .שפחה זו רת ובשווקי הערים נמכרו עבדים ושפ
בזה בעניין זה ,שזה הוא גופו של גט- התגיירה ושמה נקרא מאז שרה חות ,מהם כושים אפריקאים ,שנחטפו
שחרור ,ומוסר לו את השטר בפני שני והיא שוחררה .המקרה השני קשור בידי סוחרי-עבדים ומהם שבויי-מלחמה
לאליהו נבון ,בן למשפחה רמה ומיוחסת או כאלו שנתפסו על-ידי שודדי-הים
עדים״. שהוציאה מתוכה רבנים גדולים ועסקני שפעלו בים-התיכון .היו ביניהם גם יהו
ציבור במשך דורות רבים .אליהו נבון דים והקהילות היהודיות לאורף חופי
נוסח גט השחרור שימש בא-כוח יהודי ירושלים במועצת הים-התיכון היו מתגייסות מדי פעם
הפלך )״מג׳ילם אידארה״( והצטיין בפ לפדות את היהודים שנשבו על-ידי
ובכן ,כינס אליהו נבון שני עדים עילות ציבורית אחרת .גיסו היה חיים
וקרא אליו את העבד וסופר מומחה כתב אמזלג ,בא-כוח אנגליה ביפו ,ובנו היה שודדי-הים או את שבויי המלחמה.
את הנוסח הקבוע של גט-השחרור יוסף נבון ביי ,שהיה בין מקימי הש במאה ה 19-חל שינוי ביחסו של
ונתנו לעבד בנוכחות העדים ואותו עבד כונות החדשות בירושלים ,והוא שקיבל השלטון התורכי לתופעת העבדות .ב-
היה מאז משוחרר .הדבר היה בחודש את הזכיון לבניין מסילת-ברזל מיפו 1846יצא ״פירמאף׳ -דבר מלכות -
ניסן של שנת תרל״ב ) ,(1872וזה נוסח בחתימת השולטן עבד אל מג׳יד ,שהכ
לירושלים ,המסילה הראשונה בארץ. ריז את סחר העבדים כנוגד את האיסלם,
שטר-השחרור: סמוך לשנת 1860ביקר בירושלים אך רק בימי השולטן עבד אל חמיד
רופא של מלך פרס בשם פריסייאדו נאסר מסחר זה לחלוטין ) (1887וכל
בשני בשבת שבעה ימים לירח ניסן שנת חמשת העבדים בתחומי הממלכה הוכרזו כחופ-
אלפים ושש מאות ושלושים ושתים לבריאת עולם מזרחי ,ועימו עבד כושי .אליהו נבון
למניין שאנו מנין כאן במתא ירושלים יתבא על קנה ממנו את העבד כדי שישמש משרת שים ).(1890
בביתו .ברבות הימים הביע העבד את בארץ-ישראל לא היתה העבדות
מי שילח ועל מי בורות .אנא אליהו שלמה פנחס רצונו להתיהד .נבון נענה לו ושיחרר נפוצה במיוחד .מכל מקום ,לא היה לה
בן יהודה העומד היום בירושלים הנזכרת וכל שום אותו כדת וכדין ההלכה היהודית בשטר- משקל ניכר בכלכלת הארץ .עבדים
נמצאו בעיקר אצל השייחים הבדואים
והשייחים הכפריים.
מעשה בשפחה ועבד
על שני מקרים של החזקת עבד ושפ
חה בידי שתים מן המשפחות הידועות
בירושלים של המאה הקודמת מספר
פנחס גראייבסקי ,חוקר הישוב הישן בן
הדור הקודם ,בחוברת שהוציא לפני 50
17
