Page 16 - etmol 56

‫‪ a‬ע א מ ר ^] ש _ ח י ת ‪ :‬הרח! ה‪7‬א־־זזדע‪7‬ד""מ^ירוו טידח‪',‬‬

‫ד כ רי‬

‫ןו‪1‬זן « ע לי א ל ץי ש ה » ל‬

‫שלושה ימי אבל ו»תאה לישוב על חורבן יהדות אירופה‬

‫ד ב ר דייו‬ ‫תגובת הישוב‬

‫כה היתה שאלת ההצלה לעמוד מעל לכל‬ ‫שינו את אורח חייהם ככלל ולא יצאו‬ ‫הודעה על ״ימי אבל״‬
‫ויכוח פוליטי‪ ,‬כפי שאומנם היתה לגבי‬ ‫מגדרם בגלל השואה‪ ,‬היישוב לא הפסיק‬
‫אל‪-‬דמי עצמה‪ :‬היא יצרה תופעה פולי­‬ ‫להשקיע את מיטב כוחו בבעיות פנימ­‬ ‫התריעו‪ ,‬כתבו‪ ,‬פעלו‪ ,‬מתוך אימוץ כל‬
‫טית מעניינת‪ ,‬כאשר נפגשו בבתי הר­‬ ‫יות ומפלגתיות‪ ,‬לא נשמעה קריאה‬ ‫הכוחות‪ ,‬מבלי‪.‬חישובים מפלגתיים או‬
‫בנים הראשיים אנשים מברית‪-‬שלום‬ ‫להקפיא את העשיה בארץ ולגייס את‬ ‫אישיים‪ .‬הם היו קומץ אנשי״רוח בעלי‬
‫ומאגודת ישראל עם מנהיג הרוויזיוניס­‬ ‫עיקר המשאבים והכוחות להצלה‪ ,‬לא‬ ‫דיעות שונות וטמפרמנט שונה‪ ,‬אך כולם‬
‫טים‪ ,‬ועם חברים של מפא״י‪ ,‬אחדות‪-‬‬ ‫קם מנהיג שהתמסר כולו להצלה‪ ,‬ולא‬
‫העבודה ופועלי‪-‬ציון‪ ,‬וכולם יחד ניסו‬ ‫אורגן מוסד הצלה בעל כושר פעולה‬ ‫מרוכזים במטרה אחת‪ :‬הצלת יהודים‪.‬‬
‫להשפיע על פעולת המוסדות הלאומיים‪.‬‬ ‫ויעיל‪ .‬לאל‪-‬דמי היו טענות רבות כלפי‬ ‫אל־דמי ספגה ביקורת קשה בשתי‬
‫קולם גם נשמע במידת מה‪ ,‬כי‬ ‫״ועד ההצלה״ שהוקם על‪-‬ידי מוסדות‬ ‫שנות פעולותיה‪ :‬לא קשה היה לראות‬
‫בעקבותיהם עלה נושא ההצלה לכות­‬ ‫היישוב וכלפי היושב‪-‬ראש שלו יצחק‬ ‫בחבורה זו‪ ,‬שרובה פרופסורים ודוקטו­‬
‫רות‪ .‬אולם בעיקרו של דבר לא הצליחה‬ ‫גרינבוים‪ .‬הם טענו כי אין הוא מקדיש‬ ‫רים‪ ,‬אנשי רוח מתנשאים‪ ,‬״צדיקים״‬
‫אל‪-‬דמי להביא להגשמת הצעותיה‪ .‬אל‪-‬‬ ‫עצמו לענייני ההצלה בלבד ועסוק בהר­‬ ‫טרדנים המטיפים לאחרים‪ ,‬כאילו רק‬
‫דמי תבעה שינוי באורח החיים ובסדר‬ ‫בה ענייני ציבור והאשימוהו כי אין הוא‬ ‫הם נטלו על עצמם מונופול על הצער‬
‫העדיפויות‪ :‬לא עוד בניית היישוב‬ ‫עושה דיו‪ ,‬ואילו הוא ענה כי אנשי‬ ‫והכאב‪ .‬חברי אל״דמי הרגישו היטב‬
‫בארץ‪-‬ישראל כמפעל טיפוחים של הגו­‬ ‫אל‪-‬דמי אינם רואים נכונה את המציאות‬ ‫את הביקורת כלפיהם‪ ,‬ולא אחת גברה‬
‫לה באירופה‪ ,‬אלא הצלת הגולה על‪-‬ידי‬ ‫ואת חוסר האונים והחולשה של היי­‬
‫היישוב‪ .‬אל‪-‬דמי לא העריכה נכונה את‬ ‫עליהם הרגשת הבדידות‪.‬‬
‫הכאב והמבוכה שנגרמו להנהגה המד­‬ ‫שוב‪.‬‬ ‫בכל זאת‪ ,‬נדמה לי שאל״דמי הגזימה‬
‫ינית על‪-‬ידי השאלה‪ ,‬האם שינוי סדר‬ ‫בטיפוח הרגשת הבדידות הזו‪ :‬היו בי­‬
‫העדיפויות לא היה מעמיד את הישגי‬ ‫אל‪-‬דמי צדקה גם ביחס להנהגה‪ :‬היא‬ ‫שוב אנשים שהעריכו את פעולתה‪ ,‬וגם‬
‫היישוב בסכנה והאם ההתמקדות בהצ­‬ ‫הבינה שהחזון הציוני הוא חזות הכל‬ ‫ההנהגה לא התעלמה מהם‪ .‬הם מצאו‬
‫לה לא היתה מביאה לדילדול המשאבים‬ ‫בשביל בן‪-‬גוריון ואין טעם להתקיף‬ ‫אוזן קשבת אצל חלק מצמרת ההסתדרות‬
‫הצנועים‪ ,‬להתרוקנות היישוב מנוער‬ ‫אותו על כך‪ .‬היא התקיפה את וייצמן‬ ‫והסוכנות ולמרות שהתנגדו להצעותיהם‬
‫שיכול להגן עליו‪ ,‬להתנגשות גלויה עם‬ ‫וברל כצנלסון‪ ,‬שלא הקדישו בשנות‬ ‫ונפגעו מביקורתם החריפה ‪ -‬לא זילזלו‬
‫הבריטים מבלי שהיישוב יהיה מוכן לה‪.‬‬ ‫המלחמה את כל כוחם לתפקיד ציבורי‬ ‫בהם ורחשו להם כבוד‪ .‬למרות טענותי­‬
‫בשתי אבני הנגף האלה ‪ -‬החשש לסכן‬ ‫למען ההצלה ‪ -‬לוייצמן בייחוד אצל‬ ‫הם‪ ,‬חדרה במידה מסויימת תודעת השו­‬
‫את הישגי הייש״ב ומיעוט אפשרויותיו‬ ‫מדינאים ויהודים בעולם המערבי‪ ,‬ולב‪-‬‬ ‫אה ליישוב‪ ,‬היו סופרים שכתבו בלא‬
‫להציל באופן עצמאי ‪ -‬לא היתה אל‪-‬דמי‬ ‫רל ‪ -‬ביישוב‪ .‬ברל היה חברו הקרוב‬ ‫פחות תוכחה או כאב מאשר אל‪-‬דמי‪,‬‬
‫נכונה להתחשב‪ ,‬ועל כן האשים אותה‬ ‫והנערץ של בן‪-‬גוריון‪ ,‬ואם מישהו יכול‬ ‫נתרמו כספים‪ ,‬נערכו פעולות הצלה;‬
‫גרינבוים בהיעדר ריאליזם מדיני‪ ,‬ואילו‬ ‫היה להשפיע על בן‪-‬גוריון הרי זה ברל‪.‬‬ ‫אין לשכוח את המתגייסים לצבא הברי­‬
‫אל‪-‬דמי סברה ששום הישג מדיני‪-‬ציוני‬ ‫קשה להבין היום מדוע לא ראו וייצמן‬ ‫טי‪ ,‬את הצנחנים ואת השליחים בקו‪-‬‬
‫אין בו טעם ותוכן כל עוד צרת העם‬ ‫או ברל בהצלה את האתגר הגדול ביו­‬ ‫שטא ובז׳נבה ובמקומות אחרים‪ ,‬את‬
‫מהווה עניין שולי לגבי העושים במלא­‬ ‫תר למנהיג יהודי‪ ,‬והלא היחס העמוק‬ ‫אנשי המוסד‪-‬לעליה‪ ,‬מארגני הבריחה‬
‫של שניהם לצרת עמם אינו מוטל בספק‪.‬‬ ‫ורבים אחרים‪ .‬מכל אלה‪ ,‬כלומר ‪-‬‬
‫כת הציונות‪.‬‬ ‫שאלה זו‪ ,‬כמו גם שאלת יחסו של יצחק‬ ‫מתגובת האנשים ביישוב כפרטים ‪-‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬״אל־דמי״ ־־ אנשי רוח‬ ‫גרינבוים לשואה‪ ,‬טעונה עדיין בירור‪.‬‬ ‫התעלמה אל‪-‬דמי‪.‬‬
‫אל‪-‬דמי פנתה בתביעות למנהיגים‬
‫בארץ־ישראל נוכח השואה ‪ -‬ד‪ .‬פורת‪,‬‬ ‫ולהנהגה בכלל‪ ,‬אך נמנעה מלהיגרר‬ ‫החיים לא השתנו‬
‫אחרי ויכוחים מפלגתיים‪ .‬לדעתה‪ ,‬צרי­‬
‫ציונות ח׳‪.‬‬ ‫אולם ביקורתה של אל‪-‬דמי קלעה‬
‫לגבי היישוב כציבור‪ :‬יהודי הארץ לא‬

‫‪16‬‬