Page 14 - etmol 56

‫נסיונה של קבוצת אנשי״רוח במלחמת העולם השניה להתריע על השואה‬

‫מאת דינה פורת‬

‫תביעתה להינזר מכל השעשועים לא‬ ‫במקום מוסדות היישוב אלא לדרבן את‬ ‫בסוף ‪ 1942‬חל מפנה ביחסו של היי­‬
‫תתקבל‪ ,‬והציעה שיונהג יום‪-‬אבל בש­‬ ‫ההנהגה ואת יהודי הארץ לפעולת‬ ‫שוב בארץ־ישראל לידיעות שהגיעו‬
‫בוע למשך שנה‪ ,‬שייערכו בו אזכרות‬ ‫הצלה‪ .‬הקריאה הראשונה שפירסמה‬ ‫מאירופה על מצב היהודים בארצות‬
‫בכל המקומות הציבוריים ובמוסדות‬ ‫אל‪-‬דמי הדגישה‪ ,‬כי הקבוצה פתוחה‬ ‫הכיבוש הנאצי‪ .‬עד אז סברו בי הידיעות‬
‫החינוך‪ .‬רבים התנגדו לכך בטענה שזו‬ ‫ליהודים מכל החוגים ומכל המקומות‬ ‫מוגזמות וכי זו עוד מלחמה מן המלחמות‬
‫בכיינות והיסטריה ציבורית‪ .‬על כך ענו‬ ‫והיא מתבססת על הרצון לפעול ולא על‬ ‫שלוו בהרג יהודים‪ .‬בסוף ‪ 1942‬גברה‬
‫אנשי אל‪-‬דמי‪ ,‬כי הצעקה מעידה על‪.‬‬ ‫שום קני‪-‬מידה אחרים‪ .‬חבריה חיו‬ ‫ההכרה‪ ,‬כי באירופה הולכת ומתבצעת‬
‫מידת הכאב ועל ההזדהות עם האסון‪,‬‬ ‫בהרגשה שכל רגע העובר ללא פעולה‬ ‫תכנית השמדה שיטתית של היהודים‪.‬‬
‫היא תטריד את העולם ואת בעלות‪-‬‬ ‫עולה בחיי אדם‪ ,‬ואי עשיה בשעה כזו‬ ‫באותה תקופה קמה קבוצת אל־דמי‪,‬‬
‫הברית‪ ,‬היא עשויה להרתיע את הנא­‬ ‫היא פשע שהדורות הבאים יוקיעו אותו‪.‬‬ ‫שניסתה להסב את תשומת לב היישוב‬
‫צים ממעשיהם ולהזכיר להם את העונש‬ ‫אל‪-‬דמי לא היתה קבוצה מגובשת‬
‫הצפוי‪ ,‬היא תיצור קשר בין חלקי העם;‬ ‫הפועלת בצורה מתוכננת ובפרקי זמן‬ ‫לשואה ולחפש דרכי הצלה‪.‬‬
‫השתיקה לעומת זאת‪ ,‬תגביר את היי­‬ ‫קבועים‪ .‬ניתן יותר לכנותה תנועת‬ ‫ב‪ 17-‬בדצמבר ‪ 1942‬נערכה בירוש­‬
‫מחאה קטנה‪ ,‬הפועלת באופן ספונטני‪,‬‬ ‫לים פגישה של אנשי‪-‬רוח ואנשי‪-‬ציבור‬
‫אוש‪.‬‬ ‫ולאו דווקא מתוך התייעצות והסכמה‬ ‫ובה הציע הסופר ר׳ בנימין להקים‬
‫״ועדת אל דמי״‪ ,‬כדי שהישוב לא יעבור‬
‫כרוזים של מגביות למען יהודי אירופה‬ ‫של כל חבריה‪.‬‬ ‫לחייו הרגילים נוכח השואה המתרחשת‬

‫ייץן^ייי‬ ‫משטר אבל‬ ‫ביהודי אירופה‪.‬‬
‫ר׳ בנימין הוא כינויו הספרותי של‬
‫‪¥1‬‬ ‫האגודה החלה מייד בפעילות‪ .‬באותו‬ ‫יהושע רדלר‪-‬פלדמן )‪ ,(1957-1880‬איש‬
‫חודש דצמבר ‪) 1942‬ט׳ בטבת תש״ג(‬ ‫העליה השניה‪ ,‬סופר ועתונאי‪ ,‬ממקור­‬
‫הוז‬ ‫הכריזו המוסדות הלאומיים של היישוב‬ ‫ביו של יוסף חיים ברנר ומי שפעל‬
‫‪^ II‬‬ ‫על שלושים ימי אבל על שואת יהודי‬ ‫באגודות שונות לקירוב בין היהודים‬
‫וול‬ ‫אירופה‪ .‬חברי אל‪-‬דמי קראו ליישוב‬
‫שלא להסתפק בכך‪ ,‬אלא להכריז על‬ ‫ובין הערבים‪.‬‬
‫״משטר אבל״ ‪ -‬להימנע מכל סוגי‬ ‫בפגישה שנערכה אחר‪-‬כך ובה‬
‫שעשועים ולהזכיר יום‪-‬יום בדרכים‬ ‫השתתפו סופרים‪ ,‬חוקרים‪ ,‬אישי ציבור‬
‫שונות את המתרחש באירופה‪ .‬התנה­‬ ‫ורבנים הוחלט להקים ועד ״לעורר פעו­‬
‫גות כזו‪ ,‬סברו‪ ,‬תשפיע גם על יהודי‬ ‫לה עולמית נגד חורבנה של יהדות‬
‫העולם ועל דעת הקהל בעולם החופשי‪.‬‬ ‫אירופה״‪ ,‬שתיקרא בשם ״אל דמי״‪,‬‬
‫תוך כדי חודש האבל נדמה היה לחברי‬ ‫ככתוב בתהילים; ״אלהים אל דמי לך‪,‬‬
‫אל‪-‬דמי שהתעניינות הציבור בנושא‬ ‫אל תחרש ואל תשקוט אל״‪ .‬בסך הכל‬
‫פוחתת‪ ,‬ועל כן יצאה משלחת של כמאה‬ ‫מנתה הקבוצה כעשרים עד שלושים‬
‫איש לרבנות‪-‬הראשית בתל‪-‬אביב‬ ‫איש שהפעילו עשרות אנשים נוספים‪,‬‬
‫ומשם‪ ,‬בראשות הרבנים‪ ,‬לעיריה‪ ,‬לת­‬
‫בוע ממנה תמיכה בדרישות אל‪-‬דמי‬ ‫ופעיליה באו מכל החוגים והמפלגות‪,‬‬
‫למוסדות הלאומיים‪ :‬להכריז על יום‬ ‫אנשי האוניברסיטה‪ :‬קלויזנר‪ ,‬מגנם‪,‬‬
‫בובר‪ ,‬ברגמן‪ ,‬דינור; אנשי המחנה‬
‫אבל והפגנה כלל‪-‬ארצית‪.‬‬ ‫הדתי‪ :‬שרגאי‪ ,‬שניאוסון‪ ,‬לנדא‪ :‬קרוק ‪-‬‬
‫כעבור זמן קצר נוכחה אל‪-‬דמי‪ ,‬כי‬ ‫איש השמאל‪ ,‬והסופרים‪ :‬יציב‪ ,‬ר׳ בני­‬

‫מין‪ ,‬ש״י עגנון ושמעוני‪.‬‬
‫מטרתה של אל‪-‬דמי לא היתה לפעול‬

‫‪14‬‬