Page 10 - etmol 56
P. 10

‫‪€.‬‬
                                                                            ‫?עי‬

                                        ‫חברי הפועל־הצעיר הראשונים תחת עץ תאנה בדרך לנס־ציונה‬

       ‫המפלגה הראשונה‬

‫ב־‪ 905‬ו נוסדה בפתח־תקוה ״הפועל הצעיד׳ שמנתה ‪ 90‬חברים‬

                                        ‫מאת שולמית לסקוב‬

‫שולחן הבארון רוטשילד ואחר כך‬            ‫עצמם בודדים ומרוחקים ורבים מהם לא‬        ‫כל ימי העליה הראשונה‪ ,‬כלומר‬
‫יק״א‪ .‬רבים מהם ירדו מן הארץ ולא‬         ‫ראו דרך אחרת לפניהם אלא לשוב‬             ‫בשנים ‪ ,1904-1882‬לא היו בארץ מפל­‬
‫מעט מבניהם‪ ,‬הדור הצעיר שהיה צריך‬        ‫כלעומת שבאו‪ .‬האיכרים העסיקו פוע­‬         ‫גות פוליטיות‪ ,‬דהיינו‪ ,‬גופים המאור­‬
‫להיות נושא הצמיחה והגידול‪ ,‬הולכים‬       ‫לים ערביים רבים משום שהיו זולים‬          ‫גנים בקנה מידה ארצי בעלי תוכנית‬
‫בעקבות הוריהם‪ .‬העולים‪-‬החדשים‬            ‫יותר ומיומנים יותר מן הפועלים היהו­‬      ‫משלהם‪ ,‬שלפיה קבעו עמדה לגבי כל‬
‫באים יחידים ומעטים ומתייאשים עד‬         ‫דים הטירונים‪ ,‬אך הפועלים היהודים לא‬      ‫עניין ציבורי‪ .‬האירגונים שקמו בימי‬
                                        ‫קיבלו טענה זו כי ראו בהעסקתם אינט­‬       ‫העליה הראשונה היו אגודות שנשאו‪,‬‬
                         ‫מהרה מן המצב‪.‬‬  ‫רס לאומי ממדרגה ראשונה‪ ,‬שלא לדבר‬         ‫בדרך כלל‪ ,‬גוון מקצועי‪ ,‬כגון הםתדרות‬
                                        ‫על כך שלא ראו לעצמם עתיד בארץ‬            ‫המורים‪ ,‬אגודת הפועלים‪ ,‬התאחדות‬
             ‫דם חדש‬                     ‫ללא עבודה‪ .‬זה היה מצב שהצריך‬             ‫המושבות‪ .‬האיגודים הללו לא עסקו‬
                                                                                 ‫אלא בעניינים המיוחדים להם‪ .‬נראה‬
‫חיוני הוא‪ ,‬אמר ויתקין‪ ,‬להזרים דם‬             ‫התגבשות רעיונית ומעשית כאחד‪.‬‬        ‫שבמציאות של אותו זמן לא היה מקום‬
‫חדש לישוב ומשימה זו יוכלו לבצע‬          ‫באותו זמן‪ ,‬בחנוכה של שנת תרס״ה‬
‫צעירים שיהיו מסורים לציונות בלב‬         ‫)‪ ,(1904‬חיבר המורה יוסף ויתקין‪,‬‬               ‫למפלגות‪ ,‬ולא היו תנאים להקמתן‪.‬‬
‫ונפש ושיכשירו את עצמם לעליה על‪-‬‬                                                  ‫עם תחילת העליה השנייה בשנת‬
‫ידי התארגנות בחוץ לארץ‪ .‬בארץ‬            ‫מורה מעולי העליה הראשונה שלימד‬           ‫‪ 1904‬השתנו פני הדברים‪ .‬הגורם העיק­‬
‫יתחילו כפועלים על אדמה ציבורית‪,‬‬         ‫בכפר‪-‬תבור‪ ,‬כרוז לצעירים בחוץ לארץ‬        ‫רי לכך היה הייתם המסתייג של האיכ­‬
‫יחסכו כסף בעבודתם‪ ,‬יקבלו תמיכת מה‬       ‫אשר קרא להם לעלות ארצה‪ .‬ויתקין‬           ‫רים לפועלים‪ ,‬שלא נתקבלו במושבות‬
‫בצורת הלוואה מגופים ציבוריים )אך‬        ‫טען‪ ,‬שהמצב כאן רע מאוד‪ .‬האיכרים‪,‬‬         ‫בסבר פנים יפות‪ .‬בצד אלפי פועלים‬
‫חלילה לא בדרך האפוטרפסות בפי‬            ‫שהיו פעם אידיאליסטים‪ ,‬איבדו את‬           ‫ערביים שהעסיקו האיכרים עבדו כמה‬
                                        ‫להטם הלאומי‪ ,‬את יוזמתם ואת תושיי­‬        ‫עשרות פועלים יהודיים והם מצאו את‬
                                        ‫תם‪ ,‬משום שהרבה שנים היו סמוכים על‬

                                                                                 ‫‪10‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15