Page 5 - etmol 56

‫ומחציתם תהיה מצויידת בנשק‪ .‬אנו יודעים כיום שהערכה‬ ‫הברית היכו את רומל וכל מחשבה על פינוי הארץ נגנזה‪.‬‬
‫זו היתה הגזמה עצומה‪ ,‬אך מה שמשמעותי במיוחד הוא‬ ‫אך שני נושאים אחרים הקשורים לתוכניות הפינוי נשארו‬
‫שהמודיעין הבריטי במזרח״התיכון עצמו‪ ,‬ידע באותה תקו­‬ ‫לדיון במימשל האנגלי‪ :‬חימוש הישוב לשם הגנה נגד‬
‫פה שנתונים אלה מוגזמים בהרבה‪ .‬על״ידי עיון קפדני‬ ‫הגרמנים ובעיית הארגונים הצבאיים היהודיים הבלתי־‬
‫במסמכים הדנים בתוכנית הפינוי של ‪ ,1942‬אפשר לזהות‬
‫את מקורותיהם של התזכירים החשובים ביותר שנשלחו‬ ‫ליגליים‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ 1942‬הודיע שר המלחמה בפרלמנט הבריטי‪,‬‬
‫ללונדון בנושא כוח המחתרת היהודית‪.‬‬ ‫שממשלת הוד״מלכותו תבטיח שלישוב יהיו האמצעים להגן‬
‫התיכנון לאפשרות פינוי ארץ־ישראל לקח בחשבון את‬ ‫על עצמו כנגד הגרמנים במקרה הצורך‪ .‬דבר זה ייעשה‬
‫״המקרה הגרוע ביותר האפשרי״ בו הישוב כולו )כולל‬ ‫בשתי דרכים; איחוד היחידות הארצישראליות לרג׳ימנט‬
‫היהודים הארץ‪-‬ישראליים בכוחות המשטרה והצבא הבריט­‬ ‫)גדוד(‪ ,‬שהיה ברובו בעל ערך סימלי ולא תרם ליכולת‬
‫יים( יתנגד לביצוע המדיניות של אדמה חרוכה‪ ,‬ימנע‬ ‫ההגנה העצמית של הישוב‪ ,‬וחימוש משטרת הישובים‬
‫השמדת או החרמת רכב פרטי‪ ,‬יפריע לפינוי הצבא או‬ ‫היהודיים‪ .‬לצ׳רצ׳יל‪ ,‬שלחץ באופן תמידי למען חימוש‬
‫שינסה להשתלט על ציוד צבאי בריטי בשעת נסיגה‪.‬‬ ‫הישוב‪ ,‬הובטח אישית שליהודים בארץ ינתנו כלי־נשק‬
‫כתוצאה מחשש זה‪ ,‬ציינו ההוראות לביצוע מדיניות ״האד­‬
‫מה החרוכה״ במפורש ש״כל כוחות ההרס ילוו בכוחות‬ ‫בכמויות רציניות‪.‬‬
‫הגנה״ שישאו ״כלי נשק אוטומטיים רבים ככל האפשר‬ ‫בחינה מקרוב של מה שקרה למעשה נותנת תמונה‬
‫עבור מטרה זו״‪ .‬מאחר והיתה אפשרות של התנגדות מצד‬ ‫אחרת‪ .‬ההחלטה לחזק את משטרת הישובים היהודיים ניתנה‬
‫הישוב לביצוע מלא של תוכנית הפינוי‪ ,‬ניסו המתכננים‬ ‫בניגוד לרצון המטה הצבאי הבריטי בקהיר ובירושלים‬
‫הצבאיים לבצע הערכות לגבי כוחו המקסימלי האפשרי■ של‬ ‫שהתנגדו לכל חימוש של הישוב‪ .‬הפער בין מה שהובטח‬
‫הישוב‪ .‬הם הגיעו למסקנה ש‪ 135,000-‬גברים ונשים יהוד­‬ ‫רשמית בלונדון ביחס לחימוש הישוב לבין המציאות היה‬
‫יים עברו אימון צבאי מסוג מסויים ולחלקם הגדול היתה‬ ‫תוצאה של מדיניות המטה הצבאי האנגלי בארץ‪ .‬המפקד‬
‫גישה לכלי נשק‪ .‬סיכום זה כלל את הנתו^המדוייק היחידי‬ ‫הצבאי הבריטי מייג׳ור־ג׳נרל דגלם מקקונל שיכנע את‬
‫שהיה ידוע לבריטים והוא ‪ 47,000‬היהודים ששירתו בצבא‬ ‫המטה הכללי בקהיר‪ ,‬שאין עליהם לחלק נשק ליהודים‪ ,‬אלא‬
‫ובמשטרה הבריטיים בסוף ‪ .1942‬נתון מדוייק לגבי כוחם‬ ‫שעליהם לדאוג רק שיהיה זמין במקרה של משבר‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫של ההגנה‪ ,‬פלמ״ח ואצ״ל לא היה ידוע אך חושב כנראה‬ ‫בתקופה עד אל״עלמיין‪ ,‬אף לא העמידו לרשות משטרת‬
‫בצורה הבאה; בספטמבר ‪ 1939‬נרשמו ‪ 136,000‬יהודים‬ ‫הישובים היהודיים מספיק נשק למטרות אימונים‪ .‬האנגלים‬
‫במפקד ההתגייסות של הסוכנות כנכונים להשתתף במאמץ‬ ‫חששו שיהיה מסוכן מאוד לחמש את הישוב מחשש שלא‬
‫המלחמתי נגד גרמניה‪ .‬האנגלים הפחיתו את ‪ 47,000‬היהו­‬
‫דים במדים בריטיים והגיעו לסכום של ‪ 88,000‬איש‪ .‬כיוון‬ ‫יחזירו את הנשק מרצון לאחר מכן‪.‬‬
‫שכוח אצ״ל נחשב ל‪ 10%-‬מכוח ההגנה והפלמ״ח‪ ,‬הרי‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬לבריטים היו גם דו״חות מוגזמים מאד על‬
‫שהחלוקה במספרים עגולים מאוד היתה ‪ 8,000‬אנשים‬ ‫כמויות הנשק שהישוב רכש לעצמו‪ .‬הערכות מוגזמות‬
‫בצורה מגוחכת על כוח ההגנה‪ ,‬הפלמ״ח והאצ״ל נפוצו לא‬
‫לאצ״ל ו‪ 80,000-‬להגנה ולפלמ״ח‪.‬‬ ‫רק במזרח התיכון אלא נשלחו ללונדון על״ידי השלטונות‬
‫הבריטיים בארץ‪ .‬מאז ‪ 1941‬החל הנציב העליון מקמייקל‬
‫במאי ‪ 1943‬כינס שר‪-‬המדינה קייסי ישיבה של ״מועצת‬ ‫להאמין שהדרך היחידה שתאפשר לבריטניה ליישם את‬
‫המלחמה במזרח‪-‬התיכון״ בכדי להציג סדרה של המלצות‬ ‫הספר״הלבן של ‪ 1939‬היא על״ידי עימות ישיר עם הישוב‬
‫מוסכמות לקבינט הבריטי בלונדון בנושא עתיד המדיניות‬ ‫ופרוק הסוכנות היהודית‪ .‬הוא רצה לבטל את המנדט‪,‬‬
‫הבריטית במזרח התיכון‪ .‬ההמלצות של המועצה לגבי‬
‫המדיניות בארץ‪-‬ישראל בעתיד‪ ,‬היו כצפוי‪ ,‬להמשיך במדי­‬ ‫ולהפוך את ארץ־ישראל למושבה רגילה‪.‬‬
‫ניות הספר‪-‬הלבן וציון הסכנה ששאיפות הישוב וכוחו‬
‫עמדה זו נגדה את כוונותיו של וינסטון צ׳רצ׳יל‪ .‬מאז‬
‫מציגים לבריטניה‪.‬‬ ‫שהפך לראש ממשלה במאי ‪ ,1940‬הוא הכריז בפני הקבינט‬
‫למרות אזהרה ברורה משר החוץ אנטוני אידן‪ ,‬התעקש‬ ‫הבריטי שיש בכוונתו לבטל את הספר״הלבן בהזדמנות‬
‫קייסי להביא את מסקנות המועצה בפני הקבינט בלונדון‪,‬‬ ‫הראשונה לאחר הנצחון במלחמה‪ .‬בתוך הממשלה הבריטית‪,‬‬
‫כולל ההערה ש״הסכנה העיקרית טמונה במאמץ של היהו­‬ ‫היה קיים מעין הסכם בין התומכים והמתנגדים לספר״הלבן‪,‬‬
‫דים‪ ,‬אשר מקימים במהירות גוף צבאי יעיל ומאורגן בקווים‬ ‫שהוראותיו ישארו בתוקף במשך המלחמה‪ ,‬עד שאפשר‬
‫נאציים‪ ,‬למען ניצול הזדמנות נוחה עבורם לביצוע מדיניות‬ ‫יהיה לדון בו מחדש לאחר תבוסת הגרמנים‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫של הקמת מדינה יהודית אקסקלוסיבית בפלשתינה ע״י‬ ‫הוסכם שלא ייעשה דבר ליישום הסעיפים החוקתיים שיוכלו‬
‫שימוש בכוח״‪ .‬קייסי ציין בתזכירו האישי לקבינט‪ ,‬שהציו­‬ ‫למנוע דיון מחודש שכזה‪ .‬גם משרד״החוץ וגם משרד*‬
‫נים מתכוונים להשתלט על השלטון בסוף המלחמה או עוד‬ ‫המושבות שתמכו בספר״הלבן‪ ,‬עשו מאמץ גדול למנוע דיון‬
‫קודם לכן‪ .‬המסמך המוגזם על הכוח הצבאי היהודי בארץ‬ ‫יסודי בשאלת עתיד ארץ־ישראל בזמן המלחמה‪ ,‬כל זמן‬
‫שהוצא ממסמכי הפינוי חיזק את התמונה הכללית שקייסי‬
‫שצ׳רצ׳יל ממשיך לתמוך ברעיון הקמת מדינה יהודית‪.‬‬
‫רצה להציג‪.‬‬
‫יש להודות שדעות מדאיגות אלה ביחס לכוונותיו וכוחו‬ ‫ניפוח כוח המגן‬
‫של הישוב‪ ,‬היו רק אחד מהגורמים שהביאו להעלאה מחדש‬
‫של שאלת ארץ‪-‬ישראל באמצע ‪ .1943‬שאלת הפליטים‬ ‫לאור רקע כללי זה‪ ,‬התקבלו ההמלצות הקיצוניות של‬
‫הנציב״העליון במורת״רוח בלונדון‪ ,‬כיוון שעלולות היו‬
‫וגורל יהדות אירופה היו גורמים חשובים גם כן‪ .‬אך דעות‬ ‫לחדש את הויכוח על גורל הארץ בזמן הגרוע ביותר עבור‬
‫המועצה למלחמה במזרח התיכון‪ ,‬הנציב‪-‬העליון ומפקד‬ ‫תומכי הספר־הלבן‪ .‬אולם בקרב הפקידים הבריטיים במזרח־‬
‫הצבא הבריטי בארץ הביאו למסקנה בלתי‪-‬נמנעת שאי‬ ‫התיכון‪ ,‬הקפאון הפוליטי העדין בלונדון בשאלת הארץ לא‬
‫הובן במלואו או שהתעלמו ממנו בכוונה‪ .‬אחד האמצעים‬
‫אפשר לדחות את הדיון בעתיד הפוליטי של ארץ ישראל עד‬ ‫העיקריים להוכיח שהישוב מזיק לבריטניה‪ ,‬היה ניפוח כוחם‬
‫לאחר המלחמה‪ .‬ביולי ‪ ,1943‬החליט קבינט המלחמה האנגלי‬ ‫הצבאי של האירגונים היהודיים הצבאיים ותאור מטרתם‬
‫למנות ועדה מיוחדת לשאלת ארץ‪-‬ישראל‪ .‬ועדה זו המליצה‬ ‫כמרד שעלול לפרוץ בכל רגע כנגד האנגלים‪ .‬ב־‪1941‬‬
‫לנטוש את מדיניות הספר‪-‬הלבן ולהחליפה במדיניות החלו­‬ ‫וב״‪ 1942‬נשלחו תזכירים ללונדון שהעריכו שההגנה‪,‬‬
‫קה‪ .‬אך כאשר המלצה זו אומצה ע״י הקבינט בינואר ‪,1944‬‬ ‫פלמ״ח ואצ״ל יכולים לגייס כוח של כ־‪ 100,000‬אנשים‬

‫בריטניה כבר לא היתה קובעת המדיניות היחידה בארץ‪.‬‬