Page 4 - etmol 56

‫מקמייקל ‪-‬‬ ‫בפני הקבינט‪ .‬צ׳רצ׳יל לא הגיב ומשרד המושבות הניח לכן‬
‫הפעם דאג ליהודים‪...‬‬ ‫שזכה לתמיכה מלאה במדיניותו‪ .‬כתוצאה מכך החלו לגבש‬
‫את תוכניתם והחל החיפועז אחר מקלט מתאים עבור הקבו­‬
‫להישאר‪ .‬פקידי הממשלה ישארו עד כמה שאפשר ואחר‪-‬כך‬ ‫צה הראשונה של המפונים ‪ -‬אזרחים בריטיים שלא היו‬
‫יפונו‪ ,‬ואילו הנציב‪-‬העליון יחד עם המפקד הצבאי יפונו‬ ‫בתפקיד רשמי ‪ -‬עליהם היה לעזוב בהקדם האפשרי‪ .‬אך כאן‬

‫ברגע האחרון‪.‬‬ ‫נתקלו בקועזי בלתי צפוי מראש‪.‬‬
‫בדרך זו התגברו על המכשול העיקרי של תוכניות הפינוי‬
‫המושבות‪ :‬לא נקלוט יהודים‬
‫המוקדמות‪ ,‬כיוון שהקבוצה המיוחדת של משפחות פקידים‬
‫ושוטרים שאמורים היו להתפנות לא כללה את היהודים‬ ‫מקמייקל מסר שיש ‪ 5150‬נשים וילדים בריטיים בארץ‬
‫בעלי אזרחות בריטית‪ ,‬שלא נמצא עבורם מקלט שנה קודם‬ ‫ו״‪ 70%‬מתוכם הם יהודים‪ .‬משרד״המושבות ביקש‬
‫מהדומיניונים‪ ,‬הודו וממשלות מזרח ומרכז אפריקה לקלוט‬
‫לכו‪.‬‬ ‫אנשים אלה‪ ,‬שכאמור רובם היו יהודים‪ .‬כל התשובות‬
‫שחזרו היו שליליות לחלוטין מלבד התגובה האוסטרלית‬
‫תוכניות הפינוי של האזרחים הבריטים; התוכנית לנסיגה‬ ‫שהיתה כה מביכה עד שהיה צורך לגנוז את כל תוכנית‬
‫תוך כדי לחימה של הצבא הבריטי ‪ -‬״תכנית קולוניאל״ ‪-‬‬ ‫הפינוי‪ .‬קודם לכן הסכימה אוסטרליה לקבל מספר גדול של‬
‫ותוכנית ״האדמה החרוכה״ שנקראה ״תוכנית הייזלטון״‬ ‫מפונים גרמנים ואיטלקים שהיו במחנות״מעצר בארץ‪ ,‬אך‬
‫עתה ענתה שהיא מוכנה לקבל את כל האזרחים הבריטיים‬
‫הושלמו בין אוגוסט לספטמבר ‪.1942‬‬ ‫הלא״יהודים אך אף לא אחד מהבריטים היהודיים‪ ,‬שמספרם‬
‫עניין אחד הדאיג את שר‪-‬המדינה הבריטי במזרח‪-‬התיכון‬
‫ריצ׳רד קייסי‪ :‬מה יקרה אם היהודים יתעלמו מהחלטת‬ ‫היה ‪.4700‬‬
‫הבריטים שעליהם להישאר במקום ויחליטו בעצמם לסגת‬ ‫המינהל הבריטי בארץ הודיע לסוכנות־היהודית‪,‬‬
‫באותו נתיב בו הבריטים יסוגו מהמזרח התיכון? התוצאה‬ ‫שהממשלה דנה בתוכניות פינוי‪ ,‬ובמשך כל ההתכתבות עם‬
‫האפשרית היחידה שתיגרם תהיה פקקי תנועה וסתימת צירי‬ ‫לונדון בנושא זה‪ ,‬שיבח מקמייקל את הסוכנות היהודית על‬
‫הנסיגה‪ ,‬שתוסיף למהומה שהיא חלק בלתי נמנע של כל‬ ‫עמדתה האחראית‪ .‬הסוכנות העלתה רק בקשה אחת משלה‪:‬‬
‫נסיגה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הצבא הבריטי בארץ הסתמך על חברות‬ ‫שהממשלה תעזור לשלוח למקום בטוח ״לא יותר מכמה‬
‫הובלה אזרחיות‪ .‬כיוון שהחברה הערבית היחידה נחשבה‬ ‫מאות יהודים שבגלל עברם יהיו בסכנה מיוחדת‪.‬״ מקמייקל‬
‫לבלתי‪-‬אחראית‪ ,‬הרי שהצבא היה תלוי בחברות יהודיות‬ ‫חשב שזו בקשה סבירה‪ ,‬אך משרד״המושבות התעלם ממנה‬
‫אשר‪ ,‬לדעת מקורות המודיעין הצבאי‪ ,‬נשלנזו באופן ישיר‬
‫על‪-‬ידי המחלקה הפוליטית של הסוכנות היהודית‪ .‬כתוצאה‬ ‫ולא נעשתה כל פעולה בנדון‪.‬‬
‫מכך‪ ,‬הושלמו תוכניות מפורטות‪ ,‬שלפיהן תוחרם או תושמד‬ ‫הבהלה שנוצרה מהתקפת גנרל רומל במצרים באפריל‬
‫כל התחבורה האזרחית בארץ‪ ,‬כולל מכוניות‪ ,‬אוטובוסים‬ ‫‪ 1941‬ואובדן יוון במאי ‪ 1941‬פחתה בצורה משמעותית‬
‫ומשאיות הובלה‪ .‬זה היה לפי התוכנית‪ ,‬אחד הצעדים‬ ‫בחודשים יולי‪-‬אוגוסט ‪ .1941‬הופעת תגבורת של צבא ברי­‬
‫הראשונים שינקטו על‪-‬ידי הצבא הבריטי מיד אחרי הכרזת‬ ‫טי במדבר המערבי וכיבוש סוריה ועיראק על‪-‬ידי הבריטים‬
‫ייצבו את עמדתה של בריטניה במזרח‪-‬התיכון‪ .‬כמו‪-‬כן‪,‬‬
‫מצב חרום‪.‬‬ ‫התחלת המתקפה הגרמנית נגד רוסיה הסיטה את הגרמנים‬
‫סביר לשאול‪ ,‬עד כמה היו תוכניות'אלה רציניות וברות‬
‫ביצוע? התשובה היא כי הן היו רציניות מאוד‪ .‬העדות‬ ‫לפחות לכמה חודשים מהתקפותיהם במדבר המערבי‪.‬‬
‫במסמכים מעידה לא רק על תכנון עקבי שנעשה על‪-‬ידי‬ ‫תוכנית הפינוי מרצון של משפחות הפקידים הבריטיים‪.‬‬
‫מחלקת תכנון צבאית אלא היתה הנחיה מעשית שניתנה לכל‬ ‫הואטה עם חזרת הרגשת הבטחון‪ ,‬והופסקה כאשר אוניית‬
‫המפקדות האזוריות הבריטיות‪ :‬להשמיד או להחרים את כל‬ ‫מפונים טובעה בדרך לדרוס‪-‬אפריקה‪ .‬משרד המושבות ריכז‬
‫התחבורה האזרחית‪ .‬ב‪ 1942-‬היו בארץ ‪ 5000‬מכוניות‬ ‫את מאמציו למציאת מקלט אלטרנטיבי עבור המפונים‬
‫פרטיות‪ 1000 ,‬אוטובוסים ו‪ 3000-‬כלי‪-‬תחבורה אחרים‪.‬‬ ‫שאיש לא היה מוכן לקבל‪ ,‬כלומר היהודים הבריטיים‪ ,‬אך‬
‫מאחר והדלק היה בקיצוב‪ ,‬הרי שהיה לממשלה אמצעי‬ ‫ללא הצלחה‪ .‬מדינת מאלאווי )נייסלנד( הסכימה לקבל‬
‫שליטה מצויין על השימוש בתחבורה פרטית‪ .‬אך במקרה‬ ‫באופן זמני ‪ 500‬מהם‪ ,‬אך שינתה את דעתה מאוחר יותר‪.‬‬
‫שאמצעים אלה לא היו מספיקים‪ ,‬הרי‪ ,‬שב‪ 22-‬לאוגוסט‬ ‫מקמייקל עמד על‪-‬כך שכל תוכנית לפינוי כפוי של אזרחים‬
‫‪ ,1942‬הכריזה ממשלת הארץ שבעוד שלושה שבועות כל‬ ‫בריטיים חייבת להיות ללא הפליה‪ ,‬ומשרד‪-‬המושבות הס­‬
‫רשיונות הרכב האזרחי יבוטלו‪ .‬מיד לאחר מכן‪ ,‬פורסם חוק‬ ‫כים בלית‪-‬ברירה‪ ,‬שמעבר לעידוד פינוי מרצון לא יכולה‬
‫אחר‪ ,‬שדרש מבעלי מכוניות שלא הצליחו לחדש את‬ ‫להיות כל תוכנית פינוי שתשאיר את היהודים הבריטיים‬
‫רשיונותיהם‪ ,‬לדווח‪ ,‬היכן איחסנו את מכוניתם‪ .‬שבוע‬ ‫במקום‪ .‬וכך‪ ,‬בינואר ‪ ,1942‬כאשר הסכנה לכיבוש הארץ‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬פורסם חוק שלישי שאסר לנהוג מכוניות‬ ‫פחתה‪ ,‬החליט משרד המושבות‪ ,‬שתיכנון הפינוי יופסק‬
‫מעבר לגבולות הארץ ללא רשיון‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬עם או‬ ‫ושנתינים בריטיים ישארו עם האוכלוסיה הערבית והיהודית‬
‫בלי דלק‪ ,‬קשה היה להשתמש ברכב פרטי עוד לפני שהוכרז‬
‫במקרה שהצבא יסוג‪.‬‬
‫מצב חרום‪.‬‬ ‫אולם ביוני ‪ 1942‬חידש רומל את התקפתו במדבר המער­‬
‫בי‪ ,‬והצבא הגרמני‪-‬איטלקי כבש את טוברוק וחצה את‬
‫תוכניות אלה מעידות על הגישות של הפקידים הבריטיים‬ ‫הגבול המצרי‪ .‬התקפות אלו גרמו לחידוש הבהלה ולעריכת‬
‫בלונדון‪ ,‬קהיר וירושלים‪ ,‬אך לא יושמו מעולם‪ .‬בעלות‪-‬‬ ‫תוכניות פינוי נוספות‪ .‬ביוני ‪ 1942‬גיבשה ״מועצת המלח­‬
‫מה במזרח‪-‬התיכון״ הבריטית תוכנית לטיפול באזרחים‬
‫במזרח‪-‬התיכון מפרס עד מצרים‪ :‬כל האזרחים הבריטיים‪,‬‬
‫מלבד ״קבוצות מסויימות״‪ ,‬ישארו במקום במקרה שהצבא‬
‫יסוג‪ 1620 .‬אנשים בארץ‪-‬ישראל נכללו ב״קבוצות המיוח­‬
‫דות״ שיפונו‪ .‬הם כללו ‪ 300‬מנהיגים ערבים ויהודים שעשו­‬
‫יים להיות בסכנה מיוחדת במקרה שיתפסו על‪-‬ידי הגרמנים‪.‬‬
‫שאר המיועדים לפינוי היו בני משפחה של אנשי המינהל‬
‫והמשטרה הבריטיים‪ .‬האזרחים הבריטיים האחרים יצטרכו‬