Page 8 - etmol 56

‫זז?‪/‬יי‬

‫הנו יוןהציוני‬

‫מאת יוחנן ארנון‬

‫בן למשפחת אצולה גרמנית נתפס לרעיון חיבת־ציון‬
‫ונשלח על־ידי הרצל לברר תלונה בראשון־לציון‬

‫דים ושלח אותם לבית‪-‬ספר לחקלאות‬ ‫הרבה בתנועת חיבת־ציון‪ ,‬ומסר‪ ,‬כי‬ ‫משפחת מאנטויפל הגרמנית נתנה‬
‫על חשבונו‪ .‬לילדים יהודים אחרים נתן‬ ‫הוא קורא את כל הספרות הציונית‬ ‫לעולם אצילים וגנרלים ומצביאים ובני‬
‫קורת גג‪ ,‬שלח אותם לבית‪-‬ספר ואף‬ ‫שהוא מצליח להשיג‪ .‬משפחת פון‬ ‫אצולה וגם ברון ציוני‪ ,‬שהיה לציוני‬
‫הוסיף על לימודיהם את לימוד השפה‬ ‫מאנטויפל מוצאה משוודיה וזה מאות‬ ‫עוד לפני הרצל‪ ,‬נפגש עם הרצל‪ ,‬ביקר‬
‫בשנים הם מספקים לגרמניה שרים‬ ‫בארץ־ישראל‪ ,‬השתתף בקונגרס הרא*‬
‫העברית‪.‬‬ ‫ואנשי צבא‪ .‬גם מקסים הצעיר הועד‬ ‫שון וכתב על כך מכתב ארוף ונלהב‬
‫לקריירה צבאית‪ .‬אחרי שהתייתם בגיל‬
‫פגישה עם הרצל‬ ‫צעיר מאמו‪ ,‬לקח לו אביו מחנכת מאנג­‬ ‫למרתין בובר‪.‬‬
‫ליה‪ ,‬שהיתה יהודיה‪ ,‬והיא נטעה בליבו‬ ‫הראשון שכתב על הברון מקסים פון‬
‫בשנת ‪ 1896‬נפגש מאנטויפל לרא­‬ ‫של הילד ריגשי סובלנות ואהבה לזולת‪,‬‬ ‫מאנטויפל‪ ,‬היה הסופר והעתונאי ראובן‬
‫שונה עם הרצל‪ .‬ביום ‪ 5.9.1896‬רשם‬ ‫ובעיקר אהבה ליהודים ולכל דבר יהודי‪.‬‬ ‫בריינין שפירסם עליו מאמר ביידיש‬
‫הרצל ביומנו‪ ,‬כי הוא ביקר בבית הקפה‬ ‫המחנכת היהודיה תפסה את מקומה של‬ ‫בשם ״הנוצרי הציוני״ בשנתון ״יידי'‬
‫״לובר״‪ ,‬בו מתכנסים ציוני וינה מדי‬ ‫אמו והשפיעה עליו רבות‪ .‬משבגר‬ ‫שער פאלקס קאלענדער״‪ ,‬שיצא לאור‬
‫שבוע‪ ,‬ופגש שם את הברון‪ :‬״נכח שם‬ ‫התגייס לצבא והיה עד כיצד קצין היכה‬ ‫בעריכת גרשום באדער‪ ,‬בשנת ‪,1901‬‬
‫׳הציוני הנוצרי׳ ברון מאנטויפל‪ ,‬המ­‬ ‫חייל יהודי‪ ,‬רמס אותו ברגליו ופצעו‪.‬‬
‫עניק לילדים יהודים עניים חינוך חקלאי‬ ‫הדבר גרם לריב בין מקסים ובין חברו‬ ‫בעיר הפולנית למברג‪.‬‬
‫הקצין‪ ,‬מאחר שמקסים התייצב לימינו‬ ‫״בשנת ‪ - 1892‬כותב בריינין ‪-‬‬
‫על חשבונו״‪.‬‬ ‫של החייל היהודי‪ .‬אירוע זה עשה עליו‬ ‫קיבלתי מכתב ארוך‪ ,‬חתום על״ידי מק­‬
‫ביום ‪ 12.4.1897‬רשם הרצל ביומנו‪:‬‬ ‫רושם קשה והוא החליט לנטוש את‬ ‫סים מאנטויפל‪ .‬על המכתב היה מוטבע‬
‫״ברון מאנטויפל‪ ,‬נוצרי הנלהב לציון‪,‬‬ ‫סמל משפחתי‪ ,‬ממנו למדתי שהכותב‬
‫המעניק ליהודים צעירים לימודי כור‪-‬‬ ‫הקריירה הצבאית‪.‬‬ ‫הוא ברון‪ .‬קראתי וקראתי בו‪ ,‬אך הוא‬
‫מות בסאן מיכלה ד׳אדיגה‪ ,‬כותב לי‬ ‫אחרי שעזב את הצבא‪ ,‬סיפר לבר‪-‬‬ ‫נשאר חידה בעיני‪ .‬לא האמנתי למראה‬
‫שבדעתו לנסוע לארץ‪-‬ישראל על מנת‬ ‫יינין‪ ,‬חזר לאחוזה המשפחתית‪ ,‬שם החל‬ ‫עיני; לא יכולתי להבין‪ ,‬ברון נוצרי‬
‫ללמוד את המצב שם‪ .‬אני מטיל עליו‬ ‫להתעמק בתורתו של טולסטוי‪ ,‬עבד‬ ‫כותב לי‪ ,‬שמאמרי ׳מכתב מאת יהודי‬
‫לחקור בסודיות את עניין ניהולו הרע‬ ‫בחקלאות וגילה יחס של אחוה אל איכ­‬ ‫רוסי אל אחיו במערב־אירופה׳‪ ,‬שהופיע‬
‫של שייד‪ ,‬עליו היפנתה גברת פפירמ‪-‬‬ ‫רי אביו‪ ,‬דבר שגרם לקרע בינו לבין‬ ‫בכתב־העת הוינאי ״הירדן״ בשפה‬
‫ייסטר את תשומת לבי‪ .‬למרבה הצער‬ ‫אביו‪ ,‬שסבר כי דעתו נטרפה עליו‬ ‫הגרמנית‪ ,‬עשה עליו רושם חזק וברצונו‬
‫עובדה היא‪ ,‬שדבריו של ברון לא‪-‬יהודי‬ ‫מאחר שהבן סירב גם להשתתף בצייד‬ ‫להכיר אותי אישית‪ .‬יחד עם זאת הוא‬
‫משפיעים על העלית היהודית חזק יותר‬ ‫ובשאר הבילויים המקובלים על בעלי‬ ‫הכריז על עצמו כעל חובב־ציון נלהב‬
‫מכל דבר שאנשים כמונו יכולים לה­‬ ‫האחוזות‪ .‬כאשר גברו חילוקי הדיעות‬ ‫והביע את פליאתו על יהודי אירופה‬
‫שאינם תופסים את גודל הרעיון של‬
‫גיד״‪.‬‬ ‫עם אביו‪ ,‬עזב מקסים את חוות אביו ורכש‬ ‫החייאתו מחדש של העם היהודי בארץ‬
‫כמה ימים לפני זה קיבל הרצל שני‬ ‫לעצמו אחוזה וניהל אותה על פי‬
‫מכתבים מאת גברת הלן פפירמייסטר‬ ‫עקרונותיו ושלח את ילדי האיכרים‬ ‫אבותיו״‪.‬‬
‫מראשון‪-‬לציון‪ ,‬ובהם האשמות כבדות‬ ‫לבתי‪-‬ספר חקלאיים‪ .‬הוא שמע על‬
‫נגד המנהל מטעם הברון רוטשילד‪ ,‬אלי­‬ ‫רעיון יישוב ארץ‪-‬ישראל וקרא כל ספר‬ ‫“ מחנכת יהודיה‬
‫הו שייד‪ .‬הרצל שלח את המכתבים‬ ‫וכל כתב‪-‬עת הקשור לכך‪ .‬משקרא את‬
‫תחילה אל הרברט בנטוויץ׳‪ ,‬המשפטן‬ ‫מאמריו של בריינין הבשילה אצלו‬ ‫בריינין לא מיהר לענות לפון‬
‫האנגלי ומנהיג ״חובבי ציון״ שם‪,‬‬ ‫ההחלטה להכיר את מחברם אישית‪ .‬לפי‬ ‫מאנטויפל על מכתבו וכעבור מספר‬
‫שעמד לצאת לביקור בארץ‪-‬ישראל‪,‬‬ ‫עצתו של בריינין למד עברית ורכש לו‬ ‫שבועות הופיע אצלו ״אדון אחד‪ ,‬לבוש‬
‫ידיעות כאלה שאיפשרו לו לקרוא‬ ‫בפשטות רבה‪ ,‬והציג עצמו בפני‪ :‬ברון‬
‫וביקש ממנו לבדוק את הענין באופן‬ ‫בתנ״ך‪ .‬הוא אף קירב שני צעירים יהו­‬ ‫מאנטויפל״‪ .‬בן ‪ 28‬היה‪ .‬אחרי הקדמה‬
‫סודי‪ .‬כאשר הודיע לו ברון מאנטויפל‬ ‫קצרה הוא החל לספר על התעניינותו‬

‫‪8‬‬