Page 11 - etmol 56
P. 11
כשם המפלגה ברוסיה ,היה :״מפלגת למותר לומר ,שהם התנגדו לתוכנית שהדבר נעשה במושבות הבארון( ויקי
הפועלים העברים הסוציאל-דמוקראטים אוגנדה ,אותה תוכנית שהרצל העלה מו ישובים חקלאיים שישאו אופי שונה
בשנת 1903בדבר הפניית ההגירה בתכלית מאלה הקיימים עתה .אך אל
בארץ-ישראל)פועלי ציון(״. היהודית לאוגנדה כשלב ראשון יעלו ,כך אמר ויתקין ,אותם שאינם
בהתגשמות הציונות ,כי מצא שבמצב חשים את עצמם חזקים דיים לעמוד
750פועלים הקשה שבו נתונים היהודים אי-אפשר בתלאות הקשות שיפקדו אותם בארץ.
לחכות עד שתשוכנע הממשלה העותמ- הללו מוטב שישארו בחוץ לארץ ויעשו
בשנת 1905היו בארץ בסך הכל אנית להתיר ביסוס לאומיות יהודית
כ 750-פועלים ,מהם 350חדשים ,כלו למען ארץ־ישראל במקום מושבם.
בארץ-ישראל. את הכרוז הזה ,שויתקין הועיד להפ
מר -אנשי העלייה השניה. אותו זמן נמצאו בארץ פועלים אנשי צה בחוץ לארץ ,הראה לצעיר בשם
בזמן יסוד שתי מפלגות הפועלים העליה הראשונה שהיו מאוגדים כ׳אגו- אליעזר שוחט והלה הביאו לדיון לפני
מנתה ״הפועל הצעיר״ תשעים חבר דת הפועלים׳ .שלא כפועלים החדשים, קבוצה קטנה של חבריו ,תשעה במספר.
ואילו ״פועלי ציון״ -שישים .שתי ששאפו להוות מעמד של פרולטריון לאחר שעיינו התשעה בתעודה,
מפלגות הפועלים הלכו וגדלו עם השנים פועלי ,שאפו הם להתאכר והיו ששים דחוה .הם טענו שהעליה חייבת להיות
ומספר חבריהן הגיע לאלפים .בעוד לקבל תמיכה לצורך זה ,דבר שהפועלים ספונטאנית ולא מאורגנת ,שאל להם
מפלגת ״הפועל הצעיר״ שמרה פחות או החדשים סלדו ממנו .משום כך הסתייגו לפועלים לקבל תמיכה כלשהי ,כי אפילו
יותר על צביונה המקורי ,עברו על הוותיקים מן החדשים ,ולא לקחו חלק תמיכה קטנה מסאבת את מקבליה .מאו
״פועלי ציון״ הארצישראלים גילגולים תה סיבה התנגדו גם לתוכניות התייש
רבים .אחרי מלחמת העולם הראשונה באסיפה. בות של פועלים שכן ללא תמיכה אי-
נפרדו מן היסודות השמאלניים שבקר כנגד זה ,השתתפו באסיפה פועלים אפשר היה לבצעה .הם גם אמרו ,כי אין
בם ,הגבירו את היסוד הלאומי שבמ- שהיו שייכים בחוץ לארץ למפלגת לתת הכשר לצעירים להישאר בחוץ-
צעם ,התאחדו בשנת 1919עם פועלים ״פועלי ציון״ והם לא הסכימו לחלק מן לארץ אפילו אם ישרתו תוך כך את
בלתי מפלגתיים ופועלים עולים חדשים היעדים שהציבו לעצמם מארגני האסי
והקימו מפלגה חדשה בשם ״אחדות פה .יוצאי ״פועלי ציוך׳ היו בעלי השק העניין הציוני.
העבודה״ ,אשר מנתה באותו זמן כ85- פות מרכסיסטיות ,שלא כמארגני האסי ואז שאלו הנאספים את עצמם :אם
אחוזים מכלל הפועלים המאורגנים פה ,ומטרתם הסופית היתה הקמת הדרך המוצעת בכרוז אינה קבילה ,מה
בארץ .״אחדות העבודה״ חתרה לליכוד מדינה יהודית על יסודות סוציאליסטיים היא הדרך שיש לנקוט בה? והם הגיעו
עם ״הפועל הצעיר״ ,אך מפלגה זו בדרך של מלחמת מעמדות ובינתיים ,עד למסקנה שצריך לייסד בארץ מפלגת
חששה שצביונה המיוחד יאבד במפלגה שתקום המדינה ,ראו את מלחמת המעמ פועלים אשר תסייע לרפא את חוליי
דות כקודמת למאבק הלאומי ,ומשום כך
הגדולה ושתהיה בטלה בה בשישים. לא היו כה קיצונים בחתירה לעבודה הישוב .אמרו ועשו.
״אחדות העבודה״ היתה הרבה יותר עברית ,אף שבצוק העיתים לא יכלו גם
קיצונית מ״הפועל הצעיר״ .אמנם, הם להימנע ממנה .הם גם היו קשורים כינוס בפתח״תקוה
בשטח כיבוש העבודה -השלטת העבו בטבורם למפלגת ״פועלי ציון״ שבחוץ
דה העברית -היו אנשי ״הפועל הצ לארץ ובתור חלק ממנה השתייכו בסוכות שנת תרס׳׳ו ) (1905כינסו
עיר״ תקיפים בדעתם ,אך מכיוון לאינטרנציונאל הסוציאליסטי ,המסגרת בפתח-תקוה אסיפה של פועלים והביאו
שהדגישו את הלאומיות היהודית ,היו הבינלאומית של התנועות הסוציאל-
הרבה יותר מתונים מ״פועלי ציון״ במה דמוקראטיות .הם גם לא גרסו את לפניה את ההצעה להתארגן במפלגה.
שנוגע למלחמת המעמדות ,ולשביתות בלעדיותה של השפה העברית ורווחה היעדים שהציבו לעצמם כמפלגה היו
הנובעות ממנה התייחסו בזהירות רבה. ביניהם היידיש .נוסף על כל אלה תמכו כיבוש עבודה )כלומר הנהגת עבודה
הם גם גילו נטיות פאציפיסטיות חלק מחברי ״פועלי ציון״ בחוץ-לארץ עברית( ,קליטת העליה הפועלית ושי
והסתייגו בין השאר ,מן ההתגייסות בתוכנית אוגנדה וזה הטיל צל על הפלג פור תנאי הפועלים כדי שיחזיקו מעמד
לגדוד-העברי ב ,1918-בעוד ״פועלי הארצישראלי ,אם כי רובו לא תמך בארץ .לשם כך יש להקים לשכות עבו
ציון״ תומכים בהתנדבות לגדודים דה וליסד מפעלים משותפים כגון מגו
העברים .הם נתנו את ידם להגנה על ברעיון זה. רים ,מסעדות זולות ,עזרה רפואית,
תל-חי ו״אצבע הגליל״ בשנת ,1920 מכבסות ועוד .הם גם טענו לביסוס
ש׳אחדות העבודה׳ תבעה לקיימה ,בלב חילוקי הדעות נתגלו כאשר ניגשו הלאומיות ולכן התנגדו למלחמת המעמ
חצוי ,וגם זה רק משום שביקשו שמחנה לבחירת שם למפלגה .חברי ״פועלי דות ,למרות שהיו פועלים ,כי מצאו
ציון״ רצו להחיל את שם מפלגתם על שבשלביה הראשונים של התגבשות
הפועלים יופיע מלוכד. המפלגה החדשה ,אולם דבר זה נגד את העם אסור לגרום לפיצול על-ידי מאבק
מפלגת ״הפועל הצעיר״ החזיקה מטרות מכנסי האסיפה ודעתם לא של יסוד אחד בציבור ביסוד השני .ואם
מעמד שנים רבות ,אבל בהתמודדות עם התקבלה .המכנסים שביקשו להדגיש עוררו מחלוקת לגבי העבודה העברית,
הבעיות שנתעוררו במרוצת השנים בכינויים שאינם שייכים לא ל׳פועלי הרי זה משום שבלי הצלחה בעניין זה
ניטשטשו ההבדלים בין שתי המפלגות ציון׳ ואף לא לפועלים אנשי העליה לא ראו שום עתיד למאמציהם לקדם את
ולא היתה עוד זכות קיום למפלגה הראשונה ,בחרו בשם ״הסתדרות הישוב ולהתבסס בארץ .כאחד מעיקרי-
הקטנה .האיחוד בין שני הגופים התר הפועלים הצעירים״ )כלומר -לא הם ראו את היווצרותה של הוויה
חש בשנת .1930המפלגה המאוחדת הוותיקים( שהתקצר עד מהרה ל״הפועל ארצישראלית יהודית בלעדית שלא
נקראה ״מפלגת פועלי ארץ ישראל״, הצעיר״ .סיסמתם היתה :״תנאי הכרחי תהיה קשורה בגולה או באירגוני פוע
היא מפא״י ,שגילגולה עתה הוא מפלגת להתגשמות הציונות -כיבוש כל מקצו לים בינלאומיים ולכן שייכו את עצמם
עות העבודה בארץ על-ידי יהודים״ )כך רק להסתדרות הציונית .כאחד האמצ
׳העבודה׳. רשמו בשער עיתונם ״הפועל הצעיר״ עים להשגת ארצישראליות טהורה בלי
אף-על-פי שהניגודים בין יוצאי שתי שהופיע שנתיים אחרי היווסד המפלגה, כל קשר לגולה ,שימשה להם הנהגת
המפלגות הלכו ופחתו ניכר בכל זאת העברית בדיבור ובכתיבה )השפה
הבדל ביניהם גם במפלגה המאוחדת, ב.(1907- המדוברת ביותר בארץ בקרב היהודים
דבר שנתן את אותותיו על מפלגת פוע האשכנזים באותם ימים היתה היידיש(.
כעבור כמה חודשים התארגנו גם
לי ארץ-ישראל עד קום המדינה. ״פועלי-ציון״ כמפלגה ששמה המלא,
ו1