Page 3 - etmol 56
P. 3
המושבות האנגליות סירבו לקלוט יהודים במלחמת
העולם השניה ,מקמייקל תבע לא להפלותם •הזו^לטון
הארצישראלי ניסה לשנות את המדיניות האנגליז^יוזסיגזץ,,
מאת רון צוויג
חצי מיליון יהודים .האוכלוסיה המקומית -לפי עקרונות בין החודשים מאי 1941ונובמבר - 1942במשך שנה
אלו -תוכרח להישאר במקומה על-ידי שימוש ב״אמצעי וחצי של מלחמת העולם השניה -נמצא הצבא הבריטי
כוח״ בכדי להגן על קווי התחבורה בפני זרם פליטים שינסה במצרים ,ששימשה כקו הגנה כנגד הגרמנים והאיטלקים
להימלט מהארץ .אף-על-פי כן ,היה משרד-המושבות נכון בלוב ,במצב של נחיתות ונסיגה ,והיו חששות להתפרצות
גרמנית־איטלקית מזרחה ,לכיוון ארץ־ישראל והמזרח־
באופן יוצא מן הכלל ,לעזור בפינוי הקבוצות הבאות: התיכון .אז נערכו תכניות שונות לפינוי האזור .הראשונה
המנהיגות הפוליטית בישוב ,המנהיגים המתונים בקהילה
הערבית ,מספר גדול של פליטים פוליטיים פולניים ,לא- היתה ״תוכנית מונגוס״ לפינוי מצרים ,שהוכנה ביוני 1940
יהודים אחרים שהיו בארץ וגם אנשי כנסיה בעלי אזרחות
של כוחות בעלות-הברית .אולם המשרד קבע ,כי איש בצל הנסיגה מדנקרק.
בשלב זה הוקדשה מעט תשומת לב להשפעת פינוי
מהמפונים לא יישלח לאנגליה .קשיים בתחבורה הימית הבריטים על הישוב היהודי בארץ־ישראל .תוכניות רציניות
ומחסור במזון באנגליה לא יאפשרו למפונים למצוא מקלט לנסיגה מהמזרח״התיכון וההשלכות הפוליטיות של נסיגה
כזאת התחילו רק באפריל ,1941אחרי כשלון חיל המשלוח
שם .לכן ,על כל המפונים להישלח למקום אחר באימפריה. של כוחות בעלות־הברית ביוון ,וכיבוש יוון על״ידי הגר
מנים .מאפריל־מאי 1941ועד לתבוסת רומל באל-עלמיין
משרד-המושבות קבע עיקרון נוסף :יחד עם הפינוי יהיה בנובמבר ,1942היו דיונים מתמידים בלונדון ,קהיר וירוש
צורך ליישם מדיניות ״אדמה חרוכה״.
לים ,בתוכניות פינוי מסוג זה או אחר ,מפרס עד מצרים.
תשובת מקמייקל לעמדה זו של משרד-המושבות הגיעה
ללונדון לאחר ארבעה ימים .הוא הציג באופן ברור בפני באותה עת החל גנרל ווייוול ,מפקד הכוחות הבריטיים
במזרח-התיכון ,לערוך תוכניות לפינוי צבאות בעלות-
המשרד ,את הבעיה ממנה ניסה להתחמק .אי-אפשר מבחינה הברית מהאיזור .עצם קיום תוכניות אלו ,הכעיס מאוד את
מוסרית ומבחינה חוקית ,לאור ההתחייבויות החוקיות של ראש הממשלה הבריטי ,וינסטון צ׳רצ׳יל משנודע לו עליהן.
אנגליה לפי המנדט ,לפנות אזרחים בריטיים ולהשאיר את הביוגרף של ווייוול מציין את קיום התוכניות הצבאיות
היהודים מאחור ,כיוון שגורל הישוב תחת כיבוש גרמני לפינוי הכוחות כאחד הגורמים העיקריים לאיבוד אמונו של
יהיה גרוע בהרבה מגורל הבריטים תחת אותו כיבוש .לכן צ׳רצ׳יל בווייוול ,שהובילו את ראש-הממשלה הבריטי
בשלב זה ,המינהל האנגלי בארץ הפסיק כל דיון בנושא
הפינוי .אפשר לציין כאן ,שהיבט זה באישיותו של מקמייקל
נוגד את תדמיתו המקובלת היום) .אך אל דאגה ,כעבור זמן להסירו מתפקידו .נטיית צ׳רצ׳יל לראות בתוכניות פינוי
קצר הוא שכח את דאגתו זו ליהודים (.בהתייחס לנכונות סימן לתבוסתנות ,והחשש מאפשרות הדלפה על קיום תוכ
שמשרד-המושבות גילה לכלול ברשימת המפונים את ניות פינוי ,הדלפה שיכולה היתה להגיע לארץ-ישראל
המנהיגות הפוליטית היהודית ,ציין מקמייקל שהוא בטוח ולגרום לבהלה ,הכריחו את משרד המושבות לקיים את
שהמנהיגים היהודיים לא יסכימו לעזוב .הפעולה המיידית דיוניו בחשאי! מעטה סודיות הוטל על השיחות ובמידה
היחידה עליה המליץ מקמייקל ,היתה פינוי מיידי של אזרחי
מדינות האויב שהיו במחנות בארץ ,כולל גרמנים ואיטלקים מסויימת הוא קיים עד היום.
לא-יהודים והמעפילים שהגיעו באוניית הפליטים ״דריין״. יש להוסיף כאן הבהרה מסויימת :העובדה שדנו בתוכ
כמו-כן ,המליץ להתחיל בפינוי נשים וילדים בריטיים מאזור ניות פינוי אינה סותרת את העובדה שהבריטים התכוונו
להילחם בכדי להגן על הארץ .יחד עם זאת ,תמיד היה ברור
הסכנה .דעתו לא נתקבלה. שההגנה יכולה להתמוטט ואז יבוא הפינוי .תוכניות הפינוי
הדאגה של הנציב-העליון להשלכות המוסריות והחוקיות היו נפרדות לחלוטין מתוכניות ההגנה הבריטיות ולא סתרו
של נטישת הישוב לגורלו ,לא הטרידה את המטה הצבאי אותן.
בארץ ,שהמליץ שהתיכנון לפינוי כללי יימשך ושינקטו אחרי שהושלמו השיחות בלונדון ,בין משרד-המושבות
ומשרד-המלחמה במאי 1941בנושא הפינוי ,נשלח מברק
הצעדים הראשונים ליישומו. ארוך לנציב-העליון בארץ ,סר הרולד מקמייקל ,שציין את
משרד-המושבות היה מעוניין בתמיכת הקבינט בתכניו העקרונות שינחו פינוי של פקידים ואזרחים בריטיים.
תיו ,אך הבאת נושא הפינוי בפני הקבינט מעלה תמיד את הראשון בעקרונות אלה היה שהתושבים היהודיים והערב
הסכנה של ויכוח בקבינט ,לכן החליט לורד מוין לשלוח יים חייבים להישאר במקומם ,שכן אי-אפשר היה לפנות
לצ׳רצ׳יל הסבר על המדיניות באופן כללי במקום להביאו
ספריית המכללה
מכללת הרצוג
ל Tישיבת הר-עציון
