Page 3 - etmol 56
P. 3

‫המושבות האנגליות סירבו לקלוט יהודים במלחמת‬

   ‫העולם השניה‪ ,‬מקמייקל תבע לא להפלותם •הזו^לטון‬
‫הארצישראלי ניסה לשנות את המדיניות האנגליז^יוזסיגזץ‪,,‬‬

‫מאת רון צוויג‬

‫חצי מיליון יהודים‪ .‬האוכלוסיה המקומית ‪ -‬לפי עקרונות‬         ‫בין החודשים מאי ‪ 1941‬ונובמבר ‪ - 1942‬במשך שנה‬
‫אלו ‪ -‬תוכרח להישאר במקומה על‪-‬ידי שימוש ב״אמצעי‬             ‫וחצי של מלחמת העולם השניה ‪ -‬נמצא הצבא הבריטי‬
‫כוח״ בכדי להגן על קווי התחבורה בפני זרם פליטים שינסה‬       ‫במצרים‪ ,‬ששימשה כקו הגנה כנגד הגרמנים והאיטלקים‬
‫להימלט מהארץ‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי כן‪ ,‬היה משרד‪-‬המושבות נכון‬           ‫בלוב‪ ,‬במצב של נחיתות ונסיגה‪ ,‬והיו חששות להתפרצות‬
                                                           ‫גרמנית־איטלקית מזרחה‪ ,‬לכיוון ארץ־ישראל והמזרח־‬
‫באופן יוצא מן הכלל‪ ,‬לעזור בפינוי הקבוצות הבאות‪:‬‬            ‫התיכון‪ .‬אז נערכו תכניות שונות לפינוי האזור‪ .‬הראשונה‬
‫המנהיגות הפוליטית בישוב‪ ,‬המנהיגים המתונים בקהילה‬

‫הערבית‪ ,‬מספר גדול של פליטים פוליטיים פולניים‪ ,‬לא‪-‬‬          ‫היתה ״תוכנית מונגוס״ לפינוי מצרים‪ ,‬שהוכנה ביוני ‪1940‬‬
‫יהודים אחרים שהיו בארץ וגם אנשי כנסיה בעלי אזרחות‬
‫של כוחות בעלות‪-‬הברית‪ .‬אולם המשרד קבע‪ ,‬כי איש‬                                                       ‫בצל הנסיגה מדנקרק‪.‬‬
                                                           ‫בשלב זה הוקדשה מעט תשומת לב להשפעת פינוי‬

‫מהמפונים לא יישלח לאנגליה‪ .‬קשיים בתחבורה הימית‬             ‫הבריטים על הישוב היהודי בארץ־ישראל‪ .‬תוכניות רציניות‬
‫ומחסור במזון באנגליה לא יאפשרו למפונים למצוא מקלט‬          ‫לנסיגה מהמזרח״התיכון וההשלכות הפוליטיות של נסיגה‬
                                                           ‫כזאת התחילו רק באפריל ‪ ,1941‬אחרי כשלון חיל המשלוח‬
  ‫שם‪ .‬לכן‪ ,‬על כל המפונים להישלח למקום אחר באימפריה‪.‬‬        ‫של כוחות בעלות־הברית ביוון‪ ,‬וכיבוש יוון על״ידי הגר­‬
                                                           ‫מנים‪ .‬מאפריל־מאי ‪ 1941‬ועד לתבוסת רומל באל‪-‬עלמיין‬
‫משרד‪-‬המושבות קבע עיקרון נוסף‪ :‬יחד עם הפינוי יהיה‬           ‫בנובמבר ‪ ,1942‬היו דיונים מתמידים בלונדון‪ ,‬קהיר וירוש­‬
                       ‫צורך ליישם מדיניות ״אדמה חרוכה״‪.‬‬
                                                               ‫לים‪ ,‬בתוכניות פינוי מסוג זה או אחר‪ ,‬מפרס עד מצרים‪.‬‬
‫תשובת מקמייקל לעמדה זו של משרד‪-‬המושבות הגיעה‬
‫ללונדון לאחר ארבעה ימים‪ .‬הוא הציג באופן ברור בפני‬          ‫באותה עת החל גנרל ווייוול‪ ,‬מפקד הכוחות הבריטיים‬
                                                           ‫במזרח‪-‬התיכון‪ ,‬לערוך תוכניות לפינוי צבאות בעלות‪-‬‬
‫המשרד‪ ,‬את הבעיה ממנה ניסה להתחמק‪ .‬אי‪-‬אפשר מבחינה‬           ‫הברית מהאיזור‪ .‬עצם קיום תוכניות אלו‪ ,‬הכעיס מאוד את‬
‫מוסרית ומבחינה חוקית‪ ,‬לאור ההתחייבויות החוקיות של‬          ‫ראש הממשלה הבריטי‪ ,‬וינסטון צ׳רצ׳יל משנודע לו עליהן‪.‬‬
‫אנגליה לפי המנדט‪ ,‬לפנות אזרחים בריטיים ולהשאיר את‬          ‫הביוגרף של ווייוול מציין את קיום התוכניות הצבאיות‬
‫היהודים מאחור‪ ,‬כיוון שגורל הישוב תחת כיבוש גרמני‬           ‫לפינוי הכוחות כאחד הגורמים העיקריים לאיבוד אמונו של‬
‫יהיה גרוע בהרבה מגורל הבריטים תחת אותו כיבוש‪ .‬לכן‬          ‫צ׳רצ׳יל בווייוול‪ ,‬שהובילו את ראש‪-‬הממשלה הבריטי‬
‫בשלב זה‪ ,‬המינהל האנגלי בארץ הפסיק כל דיון בנושא‬
‫הפינוי‪ .‬אפשר לציין כאן‪ ,‬שהיבט זה באישיותו של מקמייקל‬

‫נוגד את תדמיתו המקובלת היום‪) .‬אך אל דאגה‪ ,‬כעבור זמן‬        ‫להסירו מתפקידו‪ .‬נטיית צ׳רצ׳יל לראות בתוכניות פינוי‬
‫קצר הוא שכח את דאגתו זו ליהודים‪ (.‬בהתייחס לנכונות‬          ‫סימן לתבוסתנות‪ ,‬והחשש מאפשרות הדלפה על קיום תוכ­‬
‫שמשרד‪-‬המושבות גילה לכלול ברשימת המפונים את‬                 ‫ניות פינוי‪ ,‬הדלפה שיכולה היתה להגיע לארץ‪-‬ישראל‬

‫המנהיגות הפוליטית היהודית‪ ,‬ציין מקמייקל שהוא בטוח‬          ‫ולגרום לבהלה‪ ,‬הכריחו את משרד המושבות לקיים את‬
‫שהמנהיגים היהודיים לא יסכימו לעזוב‪ .‬הפעולה המיידית‬         ‫דיוניו בחשאי! מעטה סודיות הוטל על השיחות ובמידה‬
‫היחידה עליה המליץ מקמייקל‪ ,‬היתה פינוי מיידי של אזרחי‬
‫מדינות האויב שהיו במחנות בארץ‪ ,‬כולל גרמנים ואיטלקים‬                                          ‫מסויימת הוא קיים עד היום‪.‬‬
‫לא‪-‬יהודים והמעפילים שהגיעו באוניית הפליטים ״דריין״‪.‬‬        ‫יש להוסיף כאן הבהרה מסויימת‪ :‬העובדה שדנו בתוכ­‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬המליץ להתחיל בפינוי נשים וילדים בריטיים מאזור‬      ‫ניות פינוי אינה סותרת את העובדה שהבריטים התכוונו‬
                                                           ‫להילחם בכדי להגן על הארץ‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬תמיד היה ברור‬
                                   ‫הסכנה‪ .‬דעתו לא נתקבלה‪.‬‬  ‫שההגנה יכולה להתמוטט ואז יבוא הפינוי‪ .‬תוכניות הפינוי‬

‫הדאגה של הנציב‪-‬העליון להשלכות המוסריות והחוקיות‬            ‫היו נפרדות לחלוטין מתוכניות ההגנה הבריטיות ולא סתרו‬
‫של נטישת הישוב לגורלו‪ ,‬לא הטרידה את המטה הצבאי‬                                                                      ‫אותן‪.‬‬

‫בארץ‪ ,‬שהמליץ שהתיכנון לפינוי כללי יימשך ושינקטו‬            ‫אחרי שהושלמו השיחות בלונדון‪ ,‬בין משרד‪-‬המושבות‬
                                                           ‫ומשרד‪-‬המלחמה במאי ‪ 1941‬בנושא הפינוי‪ ,‬נשלח מברק‬
                                 ‫הצעדים הראשונים ליישומו‪.‬‬  ‫ארוך לנציב‪-‬העליון בארץ‪ ,‬סר הרולד מקמייקל‪ ,‬שציין את‬
‫משרד‪-‬המושבות היה מעוניין בתמיכת הקבינט בתכניו­‬             ‫העקרונות שינחו פינוי של פקידים ואזרחים בריטיים‪.‬‬
‫תיו‪ ,‬אך הבאת נושא הפינוי בפני הקבינט מעלה תמיד את‬          ‫הראשון בעקרונות אלה היה שהתושבים היהודיים והערב­‬
‫הסכנה של ויכוח בקבינט‪ ,‬לכן החליט לורד מוין לשלוח‬           ‫יים חייבים להישאר במקומם‪ ,‬שכן אי‪-‬אפשר היה לפנות‬
‫לצ׳רצ׳יל הסבר על המדיניות באופן כללי במקום להביאו‬

‫ספריית המכללה‬

‫מכללת הרצוג‬

‫ל ‪ T‬ישיבת הר‪-‬עציון‬
   1   2   3   4   5   6   7   8