Page 175 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 175
ט ב ח ֻק ַר ְי ט ' ה 1 7 3
תקחו בשבי" .לדברי הפרשן ,המדובר בֻקַריְט'ה שסייעו לאבו ֻס ְפיאן (מנהיג
ֻקַריְש ,כלומר ב"קרב השוחה") .מוחמד הגיב על קביעת ַס ְעד בן ֻמעאד'
בדבר גורל ֻקַריְט'ה באומרו שאללה על כס מלכותו היה שבע רצון ממנה.
זאת משום שכבר קודם לכן ציווה המלאך גבריאל על מוחמד לעלות על
ֻקַריְט'ה ,להרוג את הגברים ולקחת בשבי את הנשים והילדים (ַד'ראִרּי ֻהם),
שכן אללה נתן אותם בידיו כמקור פרנסה ( ֻט ְעמה) .אשר לשתי החבורות
שנזכרו בפסוק ,לדברי הפרשן ,החבורה הראשונה כללה את 450הגברים
שהוצאו להורג ,והחבורה השנייה כללה 750שנלקחו בשבי (סתם הפרשן
ולא פירש האם הכוונה לגברים או לנשים וילדים)ֻ .ע ַמר בן אל ַח'ּטאב הציע
לנביא לקחת לעצמו חמישית מהשלל (ולחלק את ארבע החמישיות הנותרות
בין הלוחמים) כמו שנעשה בקרב ּ ַבְדר ,אבל מוחמד ענה שאללה נתן את
השלל בידיו בלבד" 20 .ראשים" (כלומר נשים וילדים) חילק מוחמד בין
בני משפחתו ,ואפשר להניח שהיו אלה השבויים המובחרים ביותר ,שכן
המנהיג היה זכאי כאמור לקחת אותם לעצמו 402.את השאר חילק לשני חלקים:
חלק אחד שלח עם ַס ְעד בן ֻעּבאדה אלאנצארי לסוריה (שאם) ,ואת החלק
השני שלח עם ַאוְס בן ַקיְ ִט'ּי אל ַע' ַטפאן .על שניהם ציווה לקנות סוסים.
הם הביאו מספר רב של סוסים ,ומוחמד חילק אותם בין המוסלמיםַ 403.אוְס
בן ַקיְ ִט'ּי ,שנזכר לעתים בין "הצבועים" ,היה מחאִרת'ה (נַּבית) ,והשבט
הבדואי ַע' ַטפאן ישב בנַגְ'ד.
מאחר שלא נאמר בפירוש שהחבורה שנשבתה כללה נשים וילדים ,יכול
מאן דהוא לטעון שהחבורה השנייה הייתה של גברים שלא הוצאו להורג.
אמנם במקום אחר אומר הפרשן הקדום ֻמקא ִתל שהמדובר בגברים 404,אבל
איש הרי לא יטען שרק גברים נלקחו בשבי .נראה לפיכך שהמילה "גבר"
נכפלה בטעות .בין הפרשנים אכן שוררת הסכמה רחבה ,ואולי אף הסכמה
כללית — אם כי המספרים משתנים מפרשן לפרשן — על כך שהחבורה
השנייה שנזכרה בקוראן הייתה של נשים וילדים 405.לא ברור אפוא אם
הנשים והילדים חולקו לשלוש קבוצות או לשתיים .ייתכן שחלקם נמכר
בדרך לסוריה ולא בסוריה עצמה ,ליתר דיוק ליהודים שישבו בנאות המדבר
של צפון חצי האי ערב .אין תמימות דעים בדבר זהותם של מוכרי הנשים
