Page 170 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 170
168מיכאל לקר | מוחמד והיהודים
אבן אסחאק מעניין שבעת הרקיעים ,כאילו רצה לומר :תוספת זאת איננה
ממין הסיפור .או אולי רצה לומר :את השאר קיבלתי מכמה מקורות ,את
זה קיבלתי ממקור אחד בלבד.
מסורת נוספת שמסר הנכד עבד אלרחמן על סבו ,יש בה עניין מיוחד
עבורנו:
בני ֻקַריְט'ה הסכימו מראש לקבל על עצמם את קביעת שליח אללה
[בדבר גורלם] .שליח אללה שלח להביא את ַס ְעד בן ֻמעאד' והוא
הובא כשהוא נישא על גבי חמור ותשוש ( ֻמ ְצ'נא) כתוצאה מפצע
בעורק ידו (אל ַאּ ְכ ַחל) שנגרם ב"קרב השוחה" .הוא בא וישב ליד
שליח אללה ו[זה האחרון] אמר לו :יעץ לי בעניין אלה .אמר :אני
יודע שאללה כבר ציווה עליך בנוגע אליהם דבר שאתה עומד לבצעו.
אמר :בוודאי ,אבל [בכל זאת] יעץ לי בנוגע אליהם .אמר :אילו היה
עניינם מופקד בידי הייתי הורג את הלוחמים שבהם ,לוקח בשבי
את ילדיהם ונשותיהם (ַד'ראִרּיַ ֻהם) ומחלק את מטעיהם ( ַא ְמואל).
אמר שליח אללה :חי אללה [מילולית :חי זה שנפשי בידו] ,יעצת לי
בנוגע אליהם כמו שאללה ציווה עלי384.
המסורת המשפחתית העמידה בראש מעייניה את טיפוח יוקרתו של ַס ְעד
וההגנה על שמו הטוב .תדמיתו של מוחמד הדאיגה אותה הרבה פחות.
האם אפשר להסיק מדברי הנכד שמוחמד ידע מראש מה ַס ְעד מתכנן לקבוע
בעניינם של ֻקַריְט'ה ושהמסורת המשפחתית חושפת ,בחוסר רגישות מסוים,
קנוניה בין השניים? ייתכן שהמסקנה מרחיקת לכת מדי385.
אפשר שהמסורת הבאה משקפת חשבון נפש של האנצאר או בעצם של
ַאוְס ,שכן המקור הוא אדם מ ַאוְס:
כאשר היה קרב (יַוְם) בני ֻקַריְט'ה אמר שליח אללה [נראה שפנה בלעג
לבני ֻקַריְט'ה] :קראו לאדונכם כדי שיקבע את גורל עבדיו ( ֻאְדעוא
ַסּיִַדּ ֻכם יַ ְחּ ֻכם פי ַעּביִד ִה) ,כלומר ַס ְעד בן ֻמעאד' ,ואמר לו [לסעד]:
