Page 169 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 169
ט ב ח ֻק ַר ְי ט ' ה 1 6 7
והכריז באוזניהם על סמך הדברים ששמע מפיו על מות[ם הקרוב
של] הגברים בבני ֻקַריְט'ה ,עוד לפני שסעד הגיע אליו [אל מוחמד,
ובוודאי לפני שהשמיע את קביעתו קבל עם] .כאשר הגיע ַס ְעד אל
שליח אללה והמוסלמים ,אמר שליח אללה :קומו אל אדונכם (קומוא
ִאלא ַסּיִִדּ ֻכם)[ .לאחר מעשה פרצה מחלוקת בשאלה למי כוונו הדברים]:
ה ֻמהאגִ'רון מֻקַריְש אומרים :שליח אללה התכוון לאנצאר .האנצאר
אומרים :שליח אללה התכוון לכולם [כלומר גם ל ֻמהאגִ'רון] .הם
קמו אליו [אל סעד] ואמרו :אבו ַע ְמר ,שליח אללה הפקיד בידיך את
עניינם של בעלי בריתך כדי שתקבע את גורלם .אמר ַס ְעד בן ֻמעאד'
[כשהוא פונה לאנצאר או ל ַאוְס] :אני משביע אתכם באללה ובבריתו
שהקביעה בנוגע אליהם תהיה כפי שאקבע? אמרו :כן[ .הוסיף סעד]:
ואני משביע גם את מי שכאן — [כלומר] בצד שבו היה שליח אללה,
והוא [סעד] מפנה את גבו לשליח אללה מתוך רגשי כבוד אליו .אמר
שליח אללה :כן .אמר סעד :אני קובע אפוא בקשר אליהם שהגברים
ייהרגו ,המטעים ( ַא ְמואל) יחולקו והילדים והנשים יהיו לעבדים .אמר
אבן אסחאק :ומסר לי עא ִצם בן ֻע ַמר בן ַקתאדה ,מפי עבד אלרחמן
בן ַע ְמר בן ַס ְעד בן ֻמעאד' [נכד אחר של סעד ,אחיו של ואקד שנזכר
לעיל] ,מפי ַע ְלַקמה בן וַּקאץ אל ַליְת'י [משבט ַליְת' ,אם כן לא צאצא
של סעד] ,אמר :אמר שליח אללה לסעד :אכן קבעת בנוגע אליהם
כפי שקבע אללה מעל שבעה רקיעים383.
אין כמובן כל ודאות שכך קרה ולא אחרת ,אבל המסגרת הכללית של
האירוע מוכרת לנו ממקורות רבים .מי ששמר על הידיעה הזאת רצה לספר
על הניסיון הנואש של עבד אל ַא ְש ַהל עצמם להציל את ֻקַריְט'ה .הניסיון
לא עלה יפה מפני שסעד ,שהיה שכיב מרע ,היה נחוש בדעתו "לעשות את
הדבר הנכון" .בנקודה מסוימת מפסיק אבן אסחאק את הרצאת הדברים
ששאב ממקורות שונים כדי לצטט באמצעות אחד ממוריו את נכדו של
ַס ְעד .מסתבר שבנקודה זאת הנכד לא יכול היה להסתמך על בן משפחה
ואולי העדיף להרחיק עדותו .אזכור המקור מעיד דווקא על התרחקות
