Page 167 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 167

‫ט ב ח ֻק ַר ְי ט ' ה ‪1 6 5‬‬

‫שני ביטויים סמליים שקשורים לסעד בן ֻמעאד' בספרות האסלאם‬
‫משמשים כסימן ההיכר שלו‪ :‬מטפחות ( ַמנאדיל‪ ,‬ריבוי של ִמנְדיל) ושבעה‬
‫רקיעים ( ַאְרִקעה‪ ,‬ריבוי של ַרקיע)‪ .‬המטפחות שייכות למסורת המשפחתית‬
‫כפי שמוסר אותה נכדו של סעד‪ ,‬ואִקד‪ .‬הנכד אינו שוכח לציין את הדמיון‬

       ‫הפיזי בינו לבין סבו המפורסם — שניהם היו גדולי גוף וגבוהים‪:‬‬

‫נכנסתי אל ַאנַס בן ַמא ִלּך [חברו של מוחמד שהיה אז בא בימים] והוא‬
‫אמר לי‪ :‬מי אתה? אמרתי‪ :‬אני וַאִקד בן ַע ְמר בן ַס ְעד בן ֻמעאד'‪ .‬אמר‪:‬‬
‫אתה דומה לסעד‪ .‬אז בכה [ ַאנַס] במשך זמן רב‪ .‬אמר‪ :‬אללה ירחם על‬
‫סעד‪ ,‬הוא היה מן האנשים גדולי הגוף והגבוהים ביותר‪ .‬שליח אללה‬
‫שלח צבא אל ֻאּ ַכיִדר של דּומה [ ֻאּ ַכיְִדר היה השליט הנוצרי של דּו ַמת‬
‫אלגַ'נְַדל‪ ,‬כיום אלגַ'וְף בצפון סעודיה] והוא [ ֻאּ ַכיִדר] שלח אל שליח‬
‫אללה גלימת משי רקומה בחוטי זהב (גֻ'ּ ַבת דיּבאג' ַמנְסוג' פיהא‬
‫אלַד' ַהב)‪ .‬שליח אללה לבש אותה ועמד או ישב על בימת הדרשן‬
‫ולא אמר דבר‪ .‬אז ירד והאנשים החלו למשש את הגלימה ולהביט‬
‫בה‪ .‬אמר שליח אללה‪ :‬אתם מתפעלים ממנה? אמרו‪ :‬מעולם לא‬
‫ראינו בגד יפה מזה‪ .‬אמר שליח אללה‪[ :‬אפילו] המטפחות [פריטי‬
‫טקסטיל צנועים בהרבה מן הגלימה המפוארת] של ַס ְעד בן ֻמעאד'‬

                      ‫בגן העדן יפות יותר ממה שאתם רואים‪382.‬‬

‫הרקיעים היו אף הם חלק מן המסורת המשפחתית של צאצאי סעד‪.‬‬
‫בבהירות מקפיאת דם מלמדת הסצנה שלהלן על המתח בין אנשי "הזמן‬
‫הישן" לאנשי "הזמן החדש" בשבט ַאוְס‪ .‬הראשונים דרשו להשאיר את‬
‫ֻקַריְט'ה בחיים‪ ,‬כפי שנקבע בקשר לַקיְנֻקאע כמה שנים קודם לכן‪ .‬לקראת‬
‫סוף הטקסט עוצר אבן אסחאק את שטף סיפור ֻקַריְט'ה כדי להביא את‬

                                                 ‫הידיעה על הרקיעים‪:‬‬

‫עם בוקר הסכימו [ֻקַריְט'ה] מראש לקבל על עצמם את קביעת שליח‬
‫אללה [בנוגע לחייהם‪ ,‬חיי משפחותיהם ורכושם] (נַזַלוא ַעלא ֻחּ ְכם‬
   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172