Page 163 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 163

‫ט ב ח ֻק ַר ְי ט ' ה ‪1 6 1‬‬

‫ֻקַריְט'ה נכנעו ללא תנאי‪ :‬הביטוי המשפטי המגדיר את הכניעה שלהם‬
‫(אלנֻזול ַעלא אל ֻחּ ְכם) פירושו הסכמה מראש של הנצורים לקבל את קביעת‬
‫המנצח בנוגע לחייהם‪ ,‬חיי משפחותיהם ורכושם‪ .‬האם חשבו באותה שעה‬
‫על התקדים של ַקיְנֻקאע ונצ'יר שהורשו לצאת לגלות? האם השליכו את‬
‫יהבם על בעלי בריתם מ ַאוְס שיהיו מליצי יושר עבורם? גורלם נחרץ לשבט‬
‫שעה שמוחמד הפקיד את הקביעה בנוגע אליו בידי נאמנו ַס ְעד בן ֻמעאד'‪,‬‬
‫שנטה למות לאחר שנפצע קשה ב"קרב השוחה"‪ַ .‬ס ְעד כיוון לדעת מוחמד‬
‫ולדעת אללה "מעל שבעת הרקיעים"‪ ,‬כפי שאישר מוחמד (על כך להלן)‪,‬‬
‫וקבע שכל הזכרים שהגיעו לבגרות מינית יוצאו להורג והנשים והילדים‬
‫יימכרו לעבדות‪ 361.‬לא כל הבוגרים בקרב ֻקַריְט'ה הוצאו להורג‪ ,‬אף על פי‬
‫שהתמונה הכללית העולה מן המקורות מתעלמת בדרך כלל מניצולים בוגרים‪.‬‬

   ‫מסורת נפוצה מסכמת את גורל היהודים בזמן מוחמד במילים האלה‪:‬‬

‫יהודי בני נצ'יר וֻקַריְט'ה נלחמו בשליח אללה‪ .‬הוא הגלה את בני‬
‫נצ'יר אבל חס על ֻקַריְט'ה והשאירם במקומם עד שֻקַריְט'ה נלחמו בו‬
‫אחר כך‪ .‬הוא הרג את הגברים וחילק את הנשים‪ ,‬הילדים והמטעים‬
‫שלהם בין המוסלמים‪ ,‬להוציא חלק מהם (ּ ַב ְע ֻצ' ֻהם) שנספחו לשליח‬
‫אללה [ ַל ִחקוא ּ ִבַרסול אללה‪ ,‬כלומר כבני חסות]‪ .‬הוא נתן להם ערובה‬
‫לביטחון והם התאסלמו‪ .‬שליח אללה הגלה את כל יהודי מדינה‪,‬‬
‫בני ַקיְנֻקאע והם השבט של עבדאללה בן ַסלאם‪ ,‬יהודי בני חאִרת'ה‬

                                     ‫וכל יהודי שהיה במדינה‪362.‬‬

‫תולדות השבט שנכחד הוסיפו להעסיק את ילדי השבט שבגרו והיו‬
‫למוסלמים‪ .‬הם לא הוצאו להורג עם הגברים משום שבאותו זמן עדיין לא‬
‫הגיעו לבגרות מינית‪ .‬ידיעות לא מעטות בספרות האסלאם מקורן בילדי‬
‫ֻקַריְט'ה‪ ,‬שרבים מהם היו למלומדים מאחר שלמדו קרוא וכתוב בגיל‬
‫צעיר‪ .‬ידיעה אחת אצל אבן אסחאק מקורה בשלושה מלומדים‪ ,‬ששניים‬
‫מהם מצאצאי ֻקַריְט'ה‪ .‬הידיעה מפנה אצבע מאשימה לעבר נצ'יר ובעיקר‬
‫כלפי מנהיגם ֻחיַּי בן ַא ְח' ַטּב‪ ,‬אבל יש בה גם קביעה שמנהיג ֻקַריְט'ה הפר‬
   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168