Page 19 - ETMOL_114
P. 19

‫הונגרי‪ ,‬אותו גידל ולימד בביתו‪.‬‬         ‫‪ 150‬גרו ש לערך‪ ,‬ואילו הוא ‪-‬‬              ‫והסדרת העניינים הכספיים‪ .‬האירוע‬
                                              ‫מאהבתו אותה ‪ -‬העניק לכלתו סכום‬           ‫הפך למסיבה חגיגית‪ ,‬בהשתתפות כל‬
‫הנישואים עם בת עשירים היו‬                                                              ‫בני המשפחה והמקורבים כמו שהיה‬
‫הזדמנות עבור תלמידי‪-‬חכמים עניים‬                                 ‫גבוה יותר‪ 650 :‬גרוש‪.‬‬
‫לשפר לא רק את מצבם הכלכלי אלא‬                 ‫במסגרת ההסדרים הבלכליים ישנם‬                  ‫מקובל קודם לכן בטקסי האירוסין‪.‬‬
‫גם את מעמדם החברתי‪ .‬ובשם שהו­‬                 ‫גם תנאים פחות שיגרתיים‪ ,‬ולפיהם‬
‫רים אמידים השתדלו להשיא בנותיהם‬               ‫מקבל על עצמו החתן לדאוג לא רק‬                 ‫תיאום בין המשפחות‬
‫לתלמידי חכמים מובהקים‪ ,‬כן ששו‬                 ‫לאשתו אלא גם לקרובי משפחתה‪:‬‬
‫תלמידי חכמים להשתדך עם כלות‬                   ‫ראובן התחייב לזון ולפרנס את בן־‬          ‫לטקס עצמו קדמה פעילות רבה‪ ,‬אך‬
‫עשירות‪ .‬ואמנם אנו שומעים על אשה‬               ‫משודבתו משעת החופה ועד שהנער‬             ‫לכלה לא היה כל חלק בה‪ .‬התאמה‬
‫שהתגוררה בחאן בצפת שהשמועה‬                    ‫ישא אשה‪ .‬אחר היתנה שיזון על‬              ‫אישית בין בני הזוג אינה עומדת‬
‫אמרה ״שיש לה ממון רב‪ ,‬וב שביל‬                 ‫שולחנו את שני אחי״המשודכת‪ ,‬ואחרי‬         ‫בראש סדר העדיפויות‪ ,‬אך יש צורך‬
‫הקול שהיה לה ממון הרבה ‪ -‬נשאה‬                 ‫שיגדלו ישיאם עם שתי בנו תיו הקט­‬         ‫לתאם בין שתי המשפחות‪ ,‬הן מבחינה‬
‫תלמיד‪-‬חכם אחד״‪ .‬תלמיד‪-‬חכם אחר‪,‬‬                ‫נות‪ .‬בעל אחד התחייב להוליך עמו את‬        ‫חברתית והן מבחינה כלכלית‪ .‬מדובר‬
‫יצחק פאסי מצפת‪ ,‬לא שמע לעצתו של‬               ‫חמותו ואחות״אשתו למקום דירתו על‬          ‫בשיקולים ראציונאליים‪ ,‬ולא רגשיים‪:‬‬
‫האר״י והעדיף להשתדך עם אלמנה‬                  ‫ח שבונו‪ ,‬ואחר בך לזון ולפרנס אותן‬        ‫ההורים‪ ,‬לעיתים באמצעות קרובי‬
‫מבית אמיד‪ ,‬שנדונייתה היתה כפולה‬                                                        ‫משפחה או שדכנים‪ ,‬משתדלים להגיע‬
                                                            ‫בבית אחד עמו ועם אשתו‪.‬‬     ‫מראש להסדר מבובד שיבטיח את‬
                             ‫משל בתולה‪.‬‬       ‫התחייבויותיו של כל צד בהסדר‬              ‫עתידם של בני הזוג‪ ,‬ויחד עם זאת‬
                                              ‫הכספי נעני ת במשא״ומתן‪ ,‬על״פי‬            ‫ישמור על רכוש משפחתי שלא יירד‬
   ‫תלמידי חכמים וקרובים‬                       ‫אפ שרויותיו ומידת נדיבותו של כל‬          ‫לטמיון‪ .‬השיקולים בבחירת אשה היו‬
                                              ‫אחד מן האבות‪ .‬התקשרות עם משפחה‬           ‫עושר‪ ,‬ייחום‪ ,‬צניעות‪ ,‬תבונות אופי‬
‫התופעה של השתדכות עם קרובים‬                   ‫מיוחסת‪ ,‬עשירה‪ ,‬או עם תלמיד‪-‬חבם‬           ‫בנועות‪ ,‬וחריצות בעבודות הבית‪ .‬מן‬
‫שכיחה למדי‪ .‬נקל לשער שלמשפחה‬                  ‫בעל עתיד‪ ,‬נחשבת ביוקרתית ביותר‪.‬‬          ‫הגבר ציפו ללמדנות מופלגת‪ ,‬או‬
‫היה עניין בכך‪ ,‬הן בשל התועלת‬                  ‫לשם כך ניכרת נבונות לוותר בתבי­‬          ‫לייחוס ועושר‪ .‬בנתונים אלו ‪ -‬אך לא‬
‫הבלבלית שבשמירת הרכוש והבסף‬                                                            ‫באושר הפרט ‪ -‬ראו ערובה להצלחת‬
‫בתוך המשפחה‪ ,‬והן לטובתה של הבת‬                                           ‫עות הכספיות‪.‬‬
‫שתעבור לאחריותו של אדם מובר לה‪.‬‬                                                                                       ‫הני שו אי ם‪.‬‬
‫יש להניח‪ ,‬בי יחסי קירבה בין המשפ­‬             ‫יש שמוצאו העדתי של החתן היה‬              ‫את צד הבלה ייצג בדרך כלל האב‪,‬‬
‫חות עשויים להבטיח ביתר שאת‬                    ‫חשוב במיוחד כתנאי לשידוך‪ ,‬וכך‬            ‫ובהעדרו‪ :‬אמה‪ ,‬אחיה‪ ,‬או קרובים‬
‫שהבעל ינהג באשתו בכבוד ובאהבה‪.‬‬                ‫מסרה מרת רחל אחת על מכרה‪ ,‬דוד‪,‬‬           ‫אחרים‪ .‬חתן צעיר היה מיוצג על״ידי‬
‫בדרך כלל מצויים נישואים כאלה‬                  ‫שהיה מעוניין להשיא את בתו לאשכנ­‬         ‫אביו‪ ,‬אך אם הוא כבר אדם העומד‬
‫במשפחות אמידות או בעלות רכוש‬                  ‫זי דווקא‪ ,‬ולשם כך מוכן לתת בנדוניי­‬      ‫ברשות עצמו היה גם הוא מעורב‬
‫קרקעי‪ ,‬ולרוב מדובר בהתקשרות עם‬                ‫תה ״את ביתו ואת כל ספריו ואת כלי‬
                                              ‫הבית שלו ובגדים יפים״‪ .‬אב ירושלמי‬                   ‫אישית במשא־ומתן המוקדם‪.‬‬
                           ‫דוד או בן‪-‬דוד‪.‬‬     ‫אחר נ תן את בתו לנער יתום ממוצא‬          ‫הסכם ה שידוכין‪ ,‬המכונה ״תנאים״‪,‬‬
‫לעיתים נתעוררו סיכסובים קשים‬                                                           ‫כולל כמה סעיפים פחות או יותר ק בד‬
‫בגלל סירוב של אחד הצדדים לשידוך‬                                                        ‫עים‪ .‬ראש־וראשון להם ‪ -‬הסעיף הדן‬
‫פנים‪-‬משפחתי‪ .‬למשל‪ :‬אב נתרצה‬                                                            ‫בהתחייבויות הכלכליות והכספיות של‬
‫לתת בתו הקטנה לשמעון למרות‬                                                             ‫שני הצדדים‪ ,‬שבן הקריטריון העיקרי‬
‫התנגדות האם וקרוביה‪ ,‬אשר הועידו‬                                                        ‫להתקשרות בין שתי המשפחות היה‬
‫אותה דווקא לבן משפחתם‪ .‬בשעה‬                                                            ‫כאמור‪ ,‬כלכלי‪ .‬המשתדכים פרטו את‬
‫שבא שמעון לקדש את הנערה‪ ,‬פרצה‬                                                          ‫החפצים והסכומים שיעברו מיד ליד‪,‬‬
‫קטטה גדולה‪ ,‬והבת ‪ -‬בעצת אמה ‪-‬‬
‫החביאה את עצמה‪ .‬ובך גם במקרה של‬                                                                             ‫ואת אופני התשלום‪.‬‬
‫ראובן‪ ,‬שסרב לתת את בנו לבת‪-‬אחיו‪,‬‬                                                       ‫גם כאשר נערך שידוך בין כלה‬
‫אלא העדיף להשתדך עם ״פלונית‬                                                            ‫קטנה לחתן מבוגר ‪ -‬ברור לצדדים‬
‫מבחוץ״‪ .‬תנאים נוספים שבדרך כלל‬                                                         ‫במפורש‪ ,‬בי ההסדר נעשה רק בגלל‬
‫מסכימים עליהם כבר בשלב השידובין‬                                                        ‫חמדת הממון‪ ,‬וכי החתן ניאות להמתין‬
‫נוגעים יותר לטובתה האישית של‬                                                           ‫רק משום שאבי הבת היה מוכן לתת‬
                                                                                       ‫סכום מזומן ביד אביו כמקדמה כדי‬
                                    ‫הכלה‪.‬‬                                              ‫שיתעסק בו וירוויח‪ .‬במקרים רבים‬
‫במקומות רבים היה מקובל להוסיף‬                                                          ‫מתחייב אחד האבות לזון ולפרנס את‬
‫התחייבות שהחתן לא יקדש אשה‬                                                             ‫בני הזוג למשך פרק זמן מסויים‪ ,‬ואף‬
‫נוספת‪ ,‬וכן להגדיר את מקום המגורים‬
‫של בני הזוג‪ ,‬כשהכוונה היא שלא‬                                                             ‫זו כמובן התחייבות כספית לכל דבר‪.‬‬
‫להרחיק את הכלה ממשפחתה ומהו‪-‬‬                                                           ‫מאיגרות בכתב־יד נלמד‪ ,‬כי גם‬
‫ריה‪ .‬דאגה מיוחדת לרווחתה של בתו‬                                                        ‫עניות שבירושלים היו מביאות בנדו*‬
‫הראה אב שטרח להבניס בכתובתה‬                                                            ‫נייתן ‪ 250‬גרוש לפחות‪ .‬ואילו‬
‫תנאי האומר שאם תפרוץ מגיפה בארץ‬                                                        ‫בשאלה שהופנתה לרב יום־טוב צהלון‬
‫יהיה חתנה המיועד מחוייב להבריחה‬                                                        ‫בעניין חלוקת עזבונה של ספרדיה‬
‫מעיר לעיר עד סוף תחום ארץ‪-‬‬                                                             ‫שנישאה למוסתערבי‪ ,‬טען הבעל‪ ,‬כי‬
                                                                                       ‫״דרך העולם״ לתת לכלה בכתובתה‬
                                   ‫י ש ר אל‪.‬‬
‫סירוב הבן או הבת לשידוך נחשב‬

‫‪19‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24