Page 17 - ETMOL_114
P. 17
aoflawBMBwaefiBflcaefiBM תו :״אך בךב יאוש במחנה -מעטים /
••הTח ..של ־אTתה ••הין לא :נ -תTתם״.
מלכת בלגיה מנגנת עם איינשטיין
ותחי התקוה
חמישה מכתבים שנכתבו אל אלברט איינשסיין וניצלו מליפול בידי הנאצים נתרמו לאחרונה
לביח־הספרים הלאומי והאוניברסיטאי על־ידי ד״ר ראובן מיכאל ,חבר קיבוץ אפיקים .ד״ר לשיר מטרות אחדות :לעודד -
מיכאל הוא היסטוריון שפירסם ספרים ומחקרים על היסטוריונים יהודים ועל כחיבת היסטוריה ״ותחי התקןה בנפש דוויה״! להביע
יהודית .ארכיונו של איינשטיין וכתבי היד של מחקריו שמורים בבית־הספרים לפי צוואתו של את הכאב העמוק -״אין פדות לכאב״!
איינשטיין .זאב רוזנקרנץ מספר בבטאון ביח־הספרים ,״על ספרים ואנשים״ ,על המכתבים את ההרגשה ש״לא כפר דמך״ ,ובעי
וגילגוליהם. קר את העובדה שיש מי שממשיך.
ד״ר ראובן מיכאל שימש משנת 1931כמורה בבית־הספר היהודי בקפות ,כפר ליד ברלין. ל שונו של השיר מתנהלת בכבדות,
באותו כפר היה בית הקיץ של איינשטיין .בין איינשטיין ובית־הספר נקשרו קשרים רבים .ד״ר עמוסת מליצות סתומה ומעורפלת.
מיכאל ביקר כמה פעמים בביתו של איינשטיין ושוחח עמו .פעם עמד עם איינשטיין בתחנת חלקן של מגרעות אלה נעוץ ברוח
האוטובוסים של הכפר ועמהם המתין אחד התלמידים מבית־הספר .הילד שידע מיהו התקופה ובק שיי הביטוי ה שירי ,וחלקן
איינשטיין שאלו לפתע מדוע אין הכוכבים נופלים מן השמים ארצה .איינשטיין לא ידע מה
-בכ שרונו המוגבל של הכותב.
להשיב... עם זאת חשיבותו בעיקר ברא שוניו
בשנת ,1934בהיותו בן עשרים־וחמש ,נתבקש ד״ר מיכאל על־ידי קרובי איינשטיין ,שהיה תו ,בכך שפתח את הסוג המיוחד של
באותם ימים במסע מחוץ לגרמניה ,להשמיד את כל המכתבים שנשמרו בבית הקיץ .ד״ר שירים י שירים על ברנר ,המורכבים
מיכאל משער שהקרובים חששו שהבית יופקע על־ידי הנאצים שהשתלטו באותם ימים על מחומרי-הגלם של חייו ויצירתו,
גרמניה ולא רצו שהמכתבים יפלו לידיהם .ד״ר מיכאל עשה כפי שנתבקש והשמיד כמה מאות ומשמשים אמצעי ביטוי שבעזרתו
מכתבים ,אבל שמר חמישה מכתבים והביאם עמו לארץ־ישראל בסוף אותה שנה .חמישה מביע המשורר את עצמו ואת תקופתו.
המכתבים תורמים לידיעתנו את מערכת היחסים שבין איינשטיין לפרויד ,מסריק ואליזבט ל שיר-ברנרי ישיר זה ,היה המשך
מלכת הבלגים .פרויד במכתב מ־ 10במאי ,1931מודה לאיינשטיין על ברכותיו ליום הולדתו נכבד .כל המשוררים שכתבו שירי-
ה־ 75ומביע סיפוק מהעובדה שאיינשטיין גילה עניין בספרות פסיכואנליטית .מכתבו של ברנר י שירים ,נזקקו לחומרים-
ברנריים אלה ,כמובן ,בווריאציות
מסריק הוא מיולי .1932 רבות ,שונות ומגוונות ,לפי מיטב
הכשרון האישי ובכפוף לרוח תקופתם.
»I השיר נדפס בחגיגיות מיוחדת,
כשהוא נ תון בתוך ציור מסגרת שנכ
11 תב ב שוליו :״המסגרת על פי ציורו של
ש .ידידיה״ ,בחוברת רשימות נוספות
till המוקדשות לברנר ,ובשערה ״מצבת
בית הקיץ של איינשטיין ברנר״ מאת ה .ריבקין ,״מתערוכת
נאתד משלושת מנתכיה כותבת המלכה אלתנש הבלגית ,שהיא מצפה לפעם הנאה שגה אגודת האמנים העברים״.
הם ינגנו כיתד )איינשסיין היה כנר חובב( .היא מספרת לאיינשטיין על צילום רנשגן שעשו האכסניה ,כתב-העת ״החיים״,
המחכה עדיין למחקר מפורט ,היא חלק
לאגודל שלה שנפגע ,ומקוה שבקרוב תוכל לשוב ולנגן. מתולדות כתבי-העת הספרותיים העב
במשך שנים חלם אלברש איינשסיין על בית קיץ באתור האגמים המקיף את ברלין .עיריית ריים ,יחד עם העורר פסח גינזבורג.
ברלין התכוונה להפוך את חלומו וה למציאות ביום הולדתו החמישים ,בשנת 929ז ,אולם אבל בעוד שהפרטים המרכזיים
תככים פולישיים סיכלו את התוכנית .לבסוף רכש איינששיין נעצמו חלקת אדמה בכפר קפות, עליהם ידועים ,לא הצלחתי לגלות
בוודאות את זהותו של כותב השיר פ.
שעל אגם הפל ,והארכישקש היהודי־גרמני קונרד וקסמן בנה עבורו בית קיץ שם.
אולם רק שלושה קייצים הספיק איינששיין לבלות במקום .בשעה שהנאצים עלו לשלשון, בנימין.
בינואר ,1931שהה איינששיין נארצות־הנרית והחליש שלא לחזור לגרמניה וקבע את מושבו להשערה הראשונה והמתבקשת
נפרינסשון שבארצות־הנרית .האוסף הגדול של מסמכיו האישיים הועבר נשלימותו שיש לזהות את הכותב עם העורך,
לארצות״הנרית על־Tי חתנו דודולף קייזר ,באמצעות הדואר הדיפלומטי הצרפתי .כשהחבדד פסח גינז בו רג ) (1947-1894לא מצאתי
הוכחה של ממש .כך גם כל האפש
שאיינששיין לא ישוב לקפות ,הפך בית הקיץ לחלק מהפנימיה של ניח־הספר היהודי. רויות האחרות נידחו בשל העדרה של
בשנת 1935הפקיעו הנאצים את הבית והוא שימש את תנועת הנוער ההישלרי .במלחמת הוכחה משכנעת לקבלתן .כגון :בנימין
העולם השניה נמצאה בו מפקדה של חיל האוויר הגרמני ולאחר המלחמה עבר לרשות חיל פישמן ,אביו של האלוף )מיל (.יוחאי
הכיבוש הסובייטי .מאז איחוד שתי הגרמניות ב־ 1990משמש הבית כמקום פעילותו של בן-נון! או ר׳ בנימין הוא יהו שע רדלר
פלדמן! או :אביגדור פויר שטיין
״פורום איינששיין״ ,שמגמתו עידוד הקשרים שנין תחומי מדעי השבע ומדעי הרוח. )המאירי( ממשתתפיו הקבועים של
17 כתב-עת זה.
השאלה נשארת איפוא פתוחה ומופ
נית לקוראים :מי הוא פ .בני מין מחבר
השיר ״ליוסף חיים ברנר״ בכתב-העת
׳החיים׳ ,ירושלים ,ניסן תרפ״ב.
תודה לחיים באר שהסב את תשומת
ליבי לשיר; המאמר לקוח מהספר
״צריבה ־ שירים על ברנד׳ העומד
לצאת בקרוב.