Page 13 - ETMOL_114
P. 13
כתובת ההקדשה מכוונת מן הסתם למאקסימיאנום,
שאימץ לעצמו את הכינוי ״הרקולסי״ ,וממנה מתברר,
שהחכמים באו ליריד של צור למרות סמליו האליליים,
וכאשר התקיף רבי יעקב בר אחא את רבי חייא בר אבא על
שרכש סנדל ביריד ,ה שיבו הלה :והרי גם אתה קונה שם
גלוסקאות.
מטבעות צור
מטבע העיר צור מהתקופה הרומאית; על המטבע״שני הקשרים האמיצים בין ארץ ישראל לבין צור מתבטאים
הסלעים שעל פי האגדה עליהם נבנתה צור .למטה: גם במקום שתופס המטבע הצורי בארץ ישראל .כבר בימי
כלבו של האל הרקלס שגילה ,גם זה לפי האגדה ,את בית שני היו למטבעות צוריים מהלכים בארץ .המשנה
עוסקת בתשלומי פדיון ,כגון בכור אדם והקדשות,
חיאון הארגמן ובתשלומים אחרים ,כגון של המוציא שם רע ,ושל אונס
ומפתה ,וקובעת שבכולם מחשבים את תשלומי השקלים
המקור מציין איפוא את צור בתור נקודת גבול מערבית האמורים בתורה ״במני צורי״ ,בכסף צורי .ההלכה בתוספ
ואת קרטיגני ,שמקומה מן הסתם ממזרח לבבל ,בתור תא קובעת :״כסף שדיברה בו תורה בכל מקום ,זה כסף
נקודת גבול מזרחית ,למקומות שבהם מכירים את ישראל צורי״ .הווי אומר ,אפילו בענייני המקדש וקוד שיו היה
ואלוהיו .הבחירה בצור יש בה מן הסתם כדי להעיד על
שימוש במטבע צורי.
חשיבותה של הקהילה היהודית שבה בתקופת האמוראים. המימצא הארכיאולוגי מלמד שהמטבע הצורי היה הנפוץ
ביותר בגליל .מספר המטבעות הצוריים שנמצאו בגליל
ובכל זאת ,חוץ לארץ עולה לאין שיעור על מספר המטבעות האחרים שנמצאו בו
אשר נטבעו במיטבעות מקומיים כמו אלה של ציפורי,
עם כל חשיבותה של צור היהודית והקשרים האמיצים טבריה ,עכו וקיסריה .אנו למדים מכך על השפעתה
בינה לבין ארץ ישראל ,רואים המקורות התלמודיים בצור הכלכלית הגדולה של צור שחרגה הרחק מעבר לתחומה ,על
עיר השוכנת בחוצה לארץ במובהק .הדברים באים לידי היותה מקור לכסף כל עוד ני תן היה לטבוע בה מטבעות
ביטוי חריף באירוע שעליו מסופר בירו שלמי מועד קטן: כסף וגם על הקשרים הכלכליים האמיצים בין צור לבין
״חד כהן אתא לגבי רבי חנינה .אמר ליה ,מהו לצאת לצור
לעשות דבר מצוה ,לחלוץ או לייבם? אמר ליה ,אחיו של הגליל.
אותו האיש יצא ,ברוך המקום שנגפו ,ואת מבקש לעשות מקורות שונים בספרות התלמודית מעידים על חכמים
שבאו מארץ ישראל לצור ועסקו שם במסחר משי .בספרות
כיוצא בו?״ ' היוונית והרומית אין המשי נזכר בקשר לכלכלתה ולתוצר-
כשם שהיו יהודים שעברו לחיות בצור ,היו גם יהודים תה של צור ,אך מוצרי טקסטיל מודגשים בה ,ובמיוחד
שבאו מצור לגליל ולארץ-ישראל .כבר אמרנו כי יהודי צור הפשתן והארגמן .בתוצרת של האיזור תופסת מקום מרכזי
השתתפו במרד הגדול ברומאים בשנת .67אחת העדויות הזכוכית ,אשר החול ,ששימש חומר גלם לייצורה ,היה
המובהקות להימצאם של יהודים מצור בגליל היא כתובת מצוי בחוף שבין עכו לבין צור .לפי עדותו של הגיאוגרף
יווני ת על משקוף אבן מבית-הכנסת של ציפורי ,שזמנה ככל הרומי סטראבו הובילו חול זה לצידון ,ובה ייצרו את כלי
הנראה המאה החמישית לספירה .הכתובת מזכירה יהודים
מצור וצידון שהתיי שבו בציפורי ,התארגנו בה בקהילה הזכוכית.
חכמי ארץ ישראל שבאו לצור עסקו שם בהוראת הלכה,
והקימו אף בית-כנסת. בהעלאת פתרונות לבעיות של בני המקום ,במדרש וכיוצא
באלה .מספר מסורות מעידות על פעילותו של האמורא בן
לעיון נוסף :הגליל בתקופת המשגה -א .אופנהיימה הוצאת הדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל ,יעקב איש כפר
מרכז שזר. נבוריה ,היא נברתין שבגליל ,בצור .אמורא ארץ ישראלי
אחר המגיע לצור הוא רבי מנא בר תנחום ,בן הדור
השלישי לאמוראי הארץ :״רבי מנא בר תנחום אזל לצור
והתיר תורמסין שלהן״ ,נאמר בירושלמי ,עבודה זרה.
אמורא אחר בן אותו דור ,רבי חייה בר אבא ,מופיע בהמש
כה של אותה סוגיה כמי שהגיע לצור ופגש בה את רבי מנא
בר תנחום.
גם בצידון ישבו תלמידי חכמים וגם אליה באו מבני
הגליל ותלמידי חכמים .לגבי צידון קיימת בעיה מיוחדת
בשל הקושי להבחין בין כתיב שמה בצורותיו המצויות
בספרות התלמודית לבין בית ציידא שלצפון הכנרת .על כל
פנים ,יש עדויות רבות המתייחסות בבירור לצידון
הפניקית.
על זיקה ליהדות בעיר צור ני תן ללמת גם מהמקור הבא
)בבלי מנחות ק״י( :״אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב
חסדא ,ואמרי לה ,אמר רב יהודה אמר רב ,מצור ועד
קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהן שבשמים ,ומצור
כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירים את ישראל
ולא את אביהן שבשמים״.
נ1