Page 13 - ETMOL_114

‫כתובת ההקדשה מכוונת מן הסתם למאקסימיאנום‪,‬‬
‫שאימץ לעצמו את הכינוי ״הרקולסי״‪ ,‬וממנה מתברר‪,‬‬
‫שהחכמים באו ליריד של צור למרות סמליו האליליים‪,‬‬

‫וכאשר התקיף רבי יעקב בר אחא את רבי חייא בר אבא על‬
‫שרכש סנדל ביריד‪ ,‬ה שיבו הלה‪ :‬והרי גם אתה קונה שם‬

‫גלוסקאות‪.‬‬

‫מטבעות צור‬

‫מטבע העיר צור מהתקופה הרומאית; על המטבע״שני‬ ‫הקשרים האמיצים בין ארץ ישראל לבין צור מתבטאים‬
‫הסלעים שעל פי האגדה עליהם נבנתה צור‪ .‬למטה‪:‬‬ ‫גם במקום שתופס המטבע הצורי בארץ ישראל‪ .‬כבר בימי‬
‫כלבו של האל הרקלס שגילה‪ ,‬גם זה לפי האגדה‪ ,‬את‬ ‫בית שני היו למטבעות צוריים מהלכים בארץ‪ .‬המשנה‬
‫עוסקת בתשלומי פדיון‪ ,‬כגון בכור אדם והקדשות‪,‬‬
‫חיאון הארגמן‬ ‫ובתשלומים אחרים‪ ,‬כגון של המוציא שם רע‪ ,‬ושל אונס‬
‫ומפתה‪ ,‬וקובעת שבכולם מחשבים את תשלומי השקלים‬
‫המקור מציין איפוא את צור בתור נקודת גבול מערבית‬ ‫האמורים בתורה ״במני צורי״‪ ,‬בכסף צורי‪ .‬ההלכה בתוספ­‬
‫ואת קרטיגני‪ ,‬שמקומה מן הסתם ממזרח לבבל‪ ,‬בתור‬ ‫תא קובעת‪ :‬״כסף שדיברה בו תורה בכל מקום‪ ,‬זה כסף‬
‫נקודת גבול מזרחית‪ ,‬למקומות שבהם מכירים את ישראל‬ ‫צורי״‪ .‬הווי אומר‪ ,‬אפילו בענייני המקדש וקוד שיו היה‬
‫ואלוהיו‪ .‬הבחירה בצור יש בה מן הסתם כדי להעיד על‬
‫שימוש במטבע צורי‪.‬‬
‫חשיבותה של הקהילה היהודית שבה בתקופת האמוראים‪.‬‬ ‫המימצא הארכיאולוגי מלמד שהמטבע הצורי היה הנפוץ‬
‫ביותר בגליל‪ .‬מספר המטבעות הצוריים שנמצאו בגליל‬
‫ובכל זאת‪ ,‬חוץ לארץ‬ ‫עולה לאין שיעור על מספר המטבעות האחרים שנמצאו בו‬
‫אשר נטבעו במיטבעות מקומיים כמו אלה של ציפורי‪,‬‬
‫עם כל חשיבותה של צור היהודית והקשרים האמיצים‬ ‫טבריה‪ ,‬עכו וקיסריה‪ .‬אנו למדים מכך על השפעתה‬
‫בינה לבין ארץ ישראל‪ ,‬רואים המקורות התלמודיים בצור‬ ‫הכלכלית הגדולה של צור שחרגה הרחק מעבר לתחומה‪ ,‬על‬
‫עיר השוכנת בחוצה לארץ במובהק‪ .‬הדברים באים לידי‬ ‫היותה מקור לכסף כל עוד ני תן היה לטבוע בה מטבעות‬
‫ביטוי חריף באירוע שעליו מסופר בירו שלמי מועד קטן‪:‬‬ ‫כסף וגם על הקשרים הכלכליים האמיצים בין צור לבין‬
‫״חד כהן אתא לגבי רבי חנינה‪ .‬אמר ליה‪ ,‬מהו לצאת לצור‬
‫לעשות דבר מצוה‪ ,‬לחלוץ או לייבם? אמר ליה‪ ,‬אחיו של‬ ‫הגליל‪.‬‬
‫אותו האיש יצא‪ ,‬ברוך המקום שנגפו‪ ,‬ואת מבקש לעשות‬ ‫מקורות שונים בספרות התלמודית מעידים על חכמים‬
‫שבאו מארץ ישראל לצור ועסקו שם במסחר משי‪ .‬בספרות‬
‫כיוצא בו?״ '‬ ‫היוונית והרומית אין המשי נזכר בקשר לכלכלתה ולתוצר‪-‬‬
‫כשם שהיו יהודים שעברו לחיות בצור‪ ,‬היו גם יהודים‬ ‫תה של צור‪ ,‬אך מוצרי טקסטיל מודגשים בה‪ ,‬ובמיוחד‬
‫שבאו מצור לגליל ולארץ‪-‬ישראל‪ .‬כבר אמרנו כי יהודי צור‬ ‫הפשתן והארגמן‪ .‬בתוצרת של האיזור תופסת מקום מרכזי‬
‫השתתפו במרד הגדול ברומאים בשנת ‪ .67‬אחת העדויות‬ ‫הזכוכית‪ ,‬אשר החול‪ ,‬ששימש חומר גלם לייצורה‪ ,‬היה‬
‫המובהקות להימצאם של יהודים מצור בגליל היא כתובת‬ ‫מצוי בחוף שבין עכו לבין צור‪ .‬לפי עדותו של הגיאוגרף‬
‫יווני ת על משקוף אבן מבית‪-‬הכנסת של ציפורי‪ ,‬שזמנה ככל‬ ‫הרומי סטראבו הובילו חול זה לצידון‪ ,‬ובה ייצרו את כלי‬
‫הנראה המאה החמישית לספירה‪ .‬הכתובת מזכירה יהודים‬
‫מצור וצידון שהתיי שבו בציפורי‪ ,‬התארגנו בה בקהילה‬ ‫הזכוכית‪.‬‬
‫חכמי ארץ ישראל שבאו לצור עסקו שם בהוראת הלכה‪,‬‬
‫והקימו אף בית‪-‬כנסת‪.‬‬ ‫בהעלאת פתרונות לבעיות של בני המקום‪ ,‬במדרש וכיוצא‬
‫באלה‪ .‬מספר מסורות מעידות על פעילותו של האמורא בן‬
‫לעיון נוסף‪ :‬הגליל בתקופת המשגה ‪ -‬א‪ .‬אופנהיימה הוצאת‬ ‫הדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל‪ ,‬יעקב איש כפר‬
‫מרכז שזר‪.‬‬ ‫נבוריה‪ ,‬היא נברתין שבגליל‪ ,‬בצור‪ .‬אמורא ארץ ישראלי‬
‫אחר המגיע לצור הוא רבי מנא בר תנחום‪ ,‬בן הדור‬
‫השלישי לאמוראי הארץ‪ :‬״רבי מנא בר תנחום אזל לצור‬
‫והתיר תורמסין שלהן״‪ ,‬נאמר בירושלמי‪ ,‬עבודה זרה‪.‬‬
‫אמורא אחר בן אותו דור‪ ,‬רבי חייה בר אבא‪ ,‬מופיע בהמש­‬
‫כה של אותה סוגיה כמי שהגיע לצור ופגש בה את רבי מנא‬

‫בר תנחום‪.‬‬
‫גם בצידון ישבו תלמידי חכמים וגם אליה באו מבני‬
‫הגליל ותלמידי חכמים‪ .‬לגבי צידון קיימת בעיה מיוחדת‬
‫בשל הקושי להבחין בין כתיב שמה בצורותיו המצויות‬
‫בספרות התלמודית לבין בית ציידא שלצפון הכנרת‪ .‬על כל‬
‫פנים‪ ,‬יש עדויות רבות המתייחסות בבירור לצידון‬

‫הפניקית‪.‬‬
‫על זיקה ליהדות בעיר צור ני תן ללמת גם מהמקור הבא‬
‫)בבלי מנחות ק״י(‪ :‬״אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב‬

‫חסדא‪ ,‬ואמרי לה‪ ,‬אמר רב יהודה אמר רב‪ ,‬מצור ועד‬
‫קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהן שבשמים‪ ,‬ומצור‬
‫כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירים את ישראל‬

‫ולא את אביהן שבשמים״‪.‬‬

‫נ‪1‬‬