Page 9 - ETMOL_114

‫כדוגמה חיובית‪.‬‬ ‫המחלוקת על הייצוג היהודי‪-‬ערבי במועצת‬ ‫לאחר הכיבוש הבריטי‪ ,‬בנובמבר ‪,1918‬‬
‫המתיחות הכללית שהשתררה בארץ‬ ‫העיריה‪ ,‬לא היה דומה לזה ששרר במקו­‬ ‫נקבעו המינויים הראשונים לחברי מועצת‬
‫לאחר סיום מלחמת העולם השניה לא‬ ‫מות אחרים‪ .‬בעיריית חיפה היה שיתוף‬ ‫עיריית חיפה‪ .‬הגנרל סטורס‪ ,‬המושל הצב­‬
‫פסחה על חיפה‪ .‬מנהיגי הערבים בארץ‬ ‫פעולה יהודי‪-‬ערבי שנמשך כל העת המנד­‬ ‫אי של העיר‪ ,‬החליט למנות גם יהודים בין‬
‫ניסו באותה תקופה לחדעז את ההתנגדות‬ ‫טורית‪ .‬ראשי העיר ראו את עצמם קודם‬ ‫חברי העיריה‪ .‬מועצת העיר כללה בסך‬
‫ליהודים ולשלטון הבריטי‪ ,‬אולם ההנהגה‬ ‫כול כעומדים בראש המערכת המוניציפא­‬ ‫הכול שבעה חברים לפי החלוקה הבאה‪:‬‬
‫המקומית בחיפה‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬עשו כדי‬ ‫לית‪ ,‬והשאלות המדיניות נדחקו הצידה‬ ‫שלושה מוסלמים‪ ,‬שני נוצרים ושני‬
‫להקהות את המתיחות‪ .‬לאחר השביתה‬ ‫בהבנה מוסכמת‪ ,‬על מנת לא להעיב על‬ ‫יהודים‪ .‬חסן שוקרי התמנה לכהונת ראש‬
‫הערבית ב‪ 2-‬בנובמבר ‪ ,1945‬הביע שבתי‬ ‫התפתחותה של העיר בעטיה של מערכת‬ ‫העיריה‪ .‬בתפקיד זה שימש עד מותו)בש­‬
‫לוי‪ ,‬ראש עיריית חיפה‪ ,‬מהרהורי ליבו‬ ‫יחסים עכורה‪ .‬מצב זה איפשר לחבריה‬ ‫נת ‪ ,(1940‬פרט לשנים ‪ 1927‬־‪ ,1931‬בהן‬
‫שימש כראש עיריה עבדול רחמאן אל‪-‬‬
‫בדברים שכתב ליצחק בן‪-‬צבי‪ :‬״‪...‬העי­‬ ‫לתפקד גם בעיתות משבר‪.‬‬ ‫חאג׳‪ .‬ב‪ 1929-‬הורחבה מועצת העיריה‬
‫ריות המעורבות והמשרדים הממשלתיים‬ ‫ומנתה ‪ 12‬נציגים‪ :‬ארבעה יהודים‪ ,‬ארבעה‬
‫הם מהמקומות המעטים בארץ שבהם אפשר‬ ‫בניגוד לאוכלוסיה היהודית אשר הקימה‬ ‫מוסלמים וארבעה נוצרים‪ .‬בהרכב זה‬
‫עוד לקיים מגע עם שכנינו מתוך יחסים‬ ‫לעצמה מוסדות מוניציפאליים עצמאיים‬ ‫פעלה מועצת העיריה עד ‪ .1936‬אז מינתה‬
‫פחות או יותר תקינים‪ .‬אנו מעוניינים לבלי‬ ‫)כדוגמת ועד הדר‪-‬הכרמל‪ ,‬ועד הקהילה‬ ‫הממשלה הנהלה עירונית שהורכבה מחברי‬
‫להרוס את המוסדות המעורבים האלה‬ ‫וכד( לא היה קיים בקרב האוכלוסיה הער­‬ ‫עיריה בריטים‪ ,‬יהודים וערבים‪ .‬יושב‬
‫המשמשים לעיתים קרובות דוגמאות חיות‬ ‫בית גוף כלשהו אשר עשוי היה להעניק‬ ‫הראש שלה היה חסן שוקרי הערבי וסגנו‬
‫לאפשרות של עבודה משותפת פין יהודים‬ ‫שירותים עירוניים כלשהם‪ .‬בשל כך נזקקה‬ ‫שבתי לוי היהודי‪ .‬עם סיום ״המרד הער­‬
‫לערבים״‪ .‬ראשי אגודת הפועלים הערבית‬ ‫החברה הערבית לשירותיה של העיריה‪,‬‬ ‫בי״ ב‪ 1939-‬מינתה הממשלה ״ועדת‬
‫לא ששו לקיים שביתות בעיר אשר מרבית‬ ‫ולמעשה היתה זו רשות מקומית בעלת רוב‬ ‫עיריה״ שכללה שלושה מוסלמים‪ ,‬שלושה‬
‫פועליה היו קשורים במעסיק הבריטי‪ .‬גם‬ ‫ערבי בנציגיה‪ ,‬אשר את עיקר פעולותיה‬ ‫נוצרים וארבעה יהודים‪ .‬לאחר מותו של‬
‫על רקע ביקוריהן של ועדות החקירה‬ ‫חסן שוקרי ב‪ 1940-‬מונה במקומו סגנו‬
‫התגלתה האוכלוסיה הערבית כמי שנוהגת‬ ‫היפנתה לטובת האוכלוסיה הערבית‪ ,‬גם‬
‫לא על‪-‬פי הקו הרשמי שנקבע על‪-‬ידי‬ ‫לאחר שהתמנה לעמוד בראשה ראש עיר‬ ‫שבתי לוי‪.‬‬
‫הוועד הערבי העליון‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נועד‬ ‫התחום המינהלי היחיד שהיה משותף‬
‫שחאדה שלח‪ ,‬חבר מועצת העיריה‪ ,‬עם‬ ‫יהודי‪.‬‬ ‫ליהודים ולערבים בימי המנדט היה השל­‬
‫ועדת החקירה שביקרה בעיריית חיפה‬ ‫גם השלטונות הבריטיים עזרו במידה‬ ‫טון המוניציפאלי‪ ,‬ששימש גם תשתית‬
‫בקיץ ‪ ,1947‬למרות איסור הוועד הערבי‪-‬‬ ‫רבה לשיתוף‪-‬הפעולה היהודי ערבי‪ .‬כאשר‬ ‫לפיתוח שירותים ומינהל עצמי בקרב שתי‬
‫החליטו לבנות בניין חדש לעיריה קבעו‪,‬‬ ‫העדות‪ .‬בין הערים המעורבות בלטה חיפה‬
‫העליון‪.‬‬ ‫כי בעבודה ישותפו מספר פועלים שווה‬ ‫בצביון המיוחד שהטביעה העיריה בפוע­‬
‫באותה עת יצאה מועצת פועלי חיפה‬ ‫מבין שתי העדות‪ .‬בטקס חנוכת הבניין‪,‬‬ ‫לה‪ .‬כאן היתה הקרקע נוחה יותר להידב­‬
‫בכרוז אל התושבים היהודים והערבים בו‬ ‫)‪ 29‬ביוני ‪ ,(1942‬שנודע כמיבנה מרשים‬ ‫רות בין ערבים ויהודים‪ .‬שכן העיר היתה‬
‫נאמר בין השאר‪ :‬״בעיר זו חיים רבבות‬ ‫ביופיו הארכיטקטוני‪ ,‬נכחו הנציב העליון‪,‬‬ ‫חילונית יותר‪ ,‬ומושפעת פחות מהאירועים‬
‫יהודים וערבים בשקט ובשלום‪ ...‬עובדים‬ ‫מושל המחוז ונכבדים מקרב הקהילה היהו­‬ ‫הפוליטיים מחוצה לה‪ .‬אין זה אומר‪ ,‬כי לא‬
‫שכם על יד שכם‪ ,‬מברכים איש את רעהו‬ ‫דית והערבית‪ .‬העיר התברכה לרוב‬ ‫היו בה מעשי אלימות בין ערבים ויהודים‪,‬‬
‫לשלום‪ ,‬קושרים קשרי עבודה‪ ,‬מסחר‬ ‫במושלים מתונים והוגנים כלפי כלל האוכ‪-‬‬ ‫אולם חלקה היחסי במעגל העימות היה קטן‬
‫לוסיה‪ ,‬ונמנעה ההבחנה בין מושל פרו‪-‬‬ ‫לעומת ערים אחרות‪ .‬כאשר פרצו ״מאור­‬
‫וידידות‪ .‬אין שום סיבה לסכסוכי דמים‪...‬‬ ‫ערבי לפרו‪-‬ציוני‪ .‬גם חברי ועדות החקירה‬ ‫עות״ ‪ 1921-1920‬הן לא באו לידי ביטוי‬
‫נשמור יחד על השלום והשקט גם בשכונות‬ ‫השונות שביקרו בארץ לא חדלו להתפעל‬ ‫בחיפה ובזמן ״המרד הערבי״ לא פסקה‬
‫המעורבות‪ ...‬נשמור על היחסים התקינים‬ ‫מן היחסים הטובים ששררו בעיריית חיפה‬ ‫העבודה המשותפת בעיריה‪ .‬גם עניין‬
‫בין שני העמים בעירנו‪ ,‬להרמת קרנם‪,‬‬ ‫וכאשר היה נטוש ויכוח עם הבריטים על‬
‫בשלום באחוה ובידידות״‪ .‬בספטמבר‬ ‫אפשרות של חיים הרמוניים בארץ‪-‬ישראל‪,‬‬
‫בין יהודים לערבים‪ ,‬היתה מובאת חיפה‬