Page 9 - ETMOL_114
P. 9
כדוגמה חיובית. המחלוקת על הייצוג היהודי-ערבי במועצת לאחר הכיבוש הבריטי ,בנובמבר ,1918
המתיחות הכללית שהשתררה בארץ העיריה ,לא היה דומה לזה ששרר במקו נקבעו המינויים הראשונים לחברי מועצת
לאחר סיום מלחמת העולם השניה לא מות אחרים .בעיריית חיפה היה שיתוף עיריית חיפה .הגנרל סטורס ,המושל הצב
פסחה על חיפה .מנהיגי הערבים בארץ פעולה יהודי-ערבי שנמשך כל העת המנד אי של העיר ,החליט למנות גם יהודים בין
ניסו באותה תקופה לחדעז את ההתנגדות טורית .ראשי העיר ראו את עצמם קודם חברי העיריה .מועצת העיר כללה בסך
ליהודים ולשלטון הבריטי ,אולם ההנהגה כול כעומדים בראש המערכת המוניציפא הכול שבעה חברים לפי החלוקה הבאה:
המקומית בחיפה ,יהודים וערבים ,עשו כדי לית ,והשאלות המדיניות נדחקו הצידה שלושה מוסלמים ,שני נוצרים ושני
להקהות את המתיחות .לאחר השביתה בהבנה מוסכמת ,על מנת לא להעיב על יהודים .חסן שוקרי התמנה לכהונת ראש
הערבית ב 2-בנובמבר ,1945הביע שבתי התפתחותה של העיר בעטיה של מערכת העיריה .בתפקיד זה שימש עד מותו)בש
לוי ,ראש עיריית חיפה ,מהרהורי ליבו יחסים עכורה .מצב זה איפשר לחבריה נת ,(1940פרט לשנים 1927־ ,1931בהן
שימש כראש עיריה עבדול רחמאן אל-
בדברים שכתב ליצחק בן-צבי :״...העי לתפקד גם בעיתות משבר. חאג׳ .ב 1929-הורחבה מועצת העיריה
ריות המעורבות והמשרדים הממשלתיים ומנתה 12נציגים :ארבעה יהודים ,ארבעה
הם מהמקומות המעטים בארץ שבהם אפשר בניגוד לאוכלוסיה היהודית אשר הקימה מוסלמים וארבעה נוצרים .בהרכב זה
עוד לקיים מגע עם שכנינו מתוך יחסים לעצמה מוסדות מוניציפאליים עצמאיים פעלה מועצת העיריה עד .1936אז מינתה
פחות או יותר תקינים .אנו מעוניינים לבלי )כדוגמת ועד הדר-הכרמל ,ועד הקהילה הממשלה הנהלה עירונית שהורכבה מחברי
להרוס את המוסדות המעורבים האלה וכד( לא היה קיים בקרב האוכלוסיה הער עיריה בריטים ,יהודים וערבים .יושב
המשמשים לעיתים קרובות דוגמאות חיות בית גוף כלשהו אשר עשוי היה להעניק הראש שלה היה חסן שוקרי הערבי וסגנו
לאפשרות של עבודה משותפת פין יהודים שירותים עירוניים כלשהם .בשל כך נזקקה שבתי לוי היהודי .עם סיום ״המרד הער
לערבים״ .ראשי אגודת הפועלים הערבית החברה הערבית לשירותיה של העיריה, בי״ ב 1939-מינתה הממשלה ״ועדת
לא ששו לקיים שביתות בעיר אשר מרבית ולמעשה היתה זו רשות מקומית בעלת רוב עיריה״ שכללה שלושה מוסלמים ,שלושה
פועליה היו קשורים במעסיק הבריטי .גם ערבי בנציגיה ,אשר את עיקר פעולותיה נוצרים וארבעה יהודים .לאחר מותו של
על רקע ביקוריהן של ועדות החקירה חסן שוקרי ב 1940-מונה במקומו סגנו
התגלתה האוכלוסיה הערבית כמי שנוהגת היפנתה לטובת האוכלוסיה הערבית ,גם
לא על-פי הקו הרשמי שנקבע על-ידי לאחר שהתמנה לעמוד בראשה ראש עיר שבתי לוי.
הוועד הערבי העליון .כך ,למשל ,נועד התחום המינהלי היחיד שהיה משותף
שחאדה שלח ,חבר מועצת העיריה ,עם יהודי. ליהודים ולערבים בימי המנדט היה השל
ועדת החקירה שביקרה בעיריית חיפה גם השלטונות הבריטיים עזרו במידה טון המוניציפאלי ,ששימש גם תשתית
בקיץ ,1947למרות איסור הוועד הערבי- רבה לשיתוף-הפעולה היהודי ערבי .כאשר לפיתוח שירותים ומינהל עצמי בקרב שתי
החליטו לבנות בניין חדש לעיריה קבעו, העדות .בין הערים המעורבות בלטה חיפה
העליון. כי בעבודה ישותפו מספר פועלים שווה בצביון המיוחד שהטביעה העיריה בפוע
באותה עת יצאה מועצת פועלי חיפה מבין שתי העדות .בטקס חנוכת הבניין, לה .כאן היתה הקרקע נוחה יותר להידב
בכרוז אל התושבים היהודים והערבים בו ) 29ביוני ,(1942שנודע כמיבנה מרשים רות בין ערבים ויהודים .שכן העיר היתה
נאמר בין השאר :״בעיר זו חיים רבבות ביופיו הארכיטקטוני ,נכחו הנציב העליון, חילונית יותר ,ומושפעת פחות מהאירועים
יהודים וערבים בשקט ובשלום ...עובדים מושל המחוז ונכבדים מקרב הקהילה היהו הפוליטיים מחוצה לה .אין זה אומר ,כי לא
שכם על יד שכם ,מברכים איש את רעהו דית והערבית .העיר התברכה לרוב היו בה מעשי אלימות בין ערבים ויהודים,
לשלום ,קושרים קשרי עבודה ,מסחר במושלים מתונים והוגנים כלפי כלל האוכ- אולם חלקה היחסי במעגל העימות היה קטן
לוסיה ,ונמנעה ההבחנה בין מושל פרו- לעומת ערים אחרות .כאשר פרצו ״מאור
וידידות .אין שום סיבה לסכסוכי דמים... ערבי לפרו-ציוני .גם חברי ועדות החקירה עות״ 1921-1920הן לא באו לידי ביטוי
נשמור יחד על השלום והשקט גם בשכונות השונות שביקרו בארץ לא חדלו להתפעל בחיפה ובזמן ״המרד הערבי״ לא פסקה
המעורבות ...נשמור על היחסים התקינים מן היחסים הטובים ששררו בעיריית חיפה העבודה המשותפת בעיריה .גם עניין
בין שני העמים בעירנו ,להרמת קרנם, וכאשר היה נטוש ויכוח עם הבריטים על
בשלום באחוה ובידידות״ .בספטמבר אפשרות של חיים הרמוניים בארץ-ישראל,
בין יהודים לערבים ,היתה מובאת חיפה