Page 7 - ETMOL_114
P. 7

‫ן הצליח להתקבל לשירותו של קונסול הולנד בעיר בתפקיד‬
                                                                                                                         ‫מתורגמן‪.‬‬

                                                                  ‫לבד מעיסוקו כמתורגמן היו לו גם עסקים פרטיים וחלק‬
                                                                  ‫מהם כנראה ב שיתוף עם אברהם נחמיאס‪ ,‬מזכירו של פח׳ר‬
                                                                  ‫א״דין‪ .‬ב שהותו בעכו בא בק שרי עסקים ומסחר עם הנזירים‬
                                                                  ‫הפראנציסקאנים‪ ,‬ועל כן יש ב ‪T‬ינו סיפורו‪ ,‬שכן הפראנ־‬
                                                                  ‫ציסקאנים שבארץ ניהלו יומן מקיף השמור עד היום‪.‬‬
                                                                  ‫באותה תקופה היה אחראי ליומן הנזיר פראנצ׳סקו דה‬
                                                                  ‫סרינו ומפיו אנו יודעים את סיפורו של בני מין אבנדאנה‬

                                                                                  ‫שאיתו ניהלו עסקים ולדעתם‪ ,‬הערים עליהם‪.‬‬

                                                                  ‫אבנדאנה יוצא לעזרה‬

                                     ‫ראש מסדר הפראנציסקאנים בארץ‬  ‫בשנת ‪ 1634‬הצליחו התורכים להסיר את פח׳ר זרדין‬
                                                                  ‫מתפק ‪ T‬המושל‪ ,‬הביאוהו לקושטא ולאחר שנה הוציאוהו‬
‫הפרטיים ולעזור להם‪ ,‬וביק שו מ׳׳האב השומר של הארץ‬                  ‫להורג‪ .‬עברו שלוש שנים ואבנדאנה הגיע לידי התנג שות‬
                   ‫הקדושה״ לגמול לו בעין יפה על שירותיו‪.‬‬          ‫עם הפראנציסקאנים מהמנזר הפראנציסקאני בנצרת‪ ,‬גם הם‬
                                                                  ‫כמותו היו בעלי״ברית של פח׳ר זרדין‪ ,‬שהתיר להם להקים‬
‫אבנדאנה יצא לירושלים מלווה בחייל ומצוייד במכתב‬                    ‫כנסיות ומנזרים בהר תבור‪ ,‬בעכו ואת כנסיית הבשורה‬
‫מ׳׳האב השומר בנצרת״ ומהקונסול ההולנדי‪ ,‬המתארים את‬                 ‫בנצרת‪ .‬עד עלייתו לשלטון של פח׳ר א״דין שימשו‪,‬‬
‫המאורעות שהובילו למאסר הנזירים ומבקשים את מרכז‬                    ‫כיהודים‪ ,‬מקור לסחיטות ע ל' ‪r‬י המושלים התורכים‪.‬‬
‫המסדר בירושלים לתת את הכסף הדרוש כדי לפייס את‬                     ‫משסולק פח׳ר א ‪r‬ין חמשזו התורכים את הגזירו ת כנגד‬
‫מועזל צפת‪ .‬אבנדאנה מסר את המכתבים ל׳׳שומר הארץ‬                    ‫הפראנציסקאנים‪ .‬מושל צפת שלח בסוף שנת ‪ 1637‬שופט‬
‫הקדושה״ ותיאר את מה שהתרחש בנצרת ובצפת‪ .‬ה׳׳רא ש״‬                  ‫מלווה בארבעה חיילים כדי לבדוק אם במנזר בנצרת אין‬
‫ויועציו החליטו לשלוח את אחד הנזירים‪ ,‬האב פאוסטינו‪,‬‬                ‫עוברים על חוקי המדינה‪ .‬השופט גילה מי ‪ ,T‬כי מבני‬
‫״מזכיר הארץ הקדו שה״‪ ,‬לצפת כדי לטפל בעניין שכן הוא‬                ‫הפראנציסקאנים הוקמו על מקומו של מסגד והנזירים‬
                                                                  ‫מבצעים עבירות נוספות כנגד המדינה שעונ שן מוות‪ .‬מושל‬
              ‫היה בקיא בדרכי המעזא־ומתן עם מועזלי ה א ^‪.‬‬          ‫צפת ציווה לאסור חמישה נזירים‪ ,‬ביניהם ראש המנזר‪,‬‬
‫היו לו לאבנדאנה עסקים שונים בירושלים והאב פאוסטי־‬                 ‫״האב ה שומר׳׳‪ ,‬שהובלו לצפת‪ .‬הסוהרים והאסירים חנו‬
‫נו נאלץ להעזתהות בירו שלים עד שאבנדאנה התפנה לצאת‬                 ‫בחאן‪ ,‬פונדק דרכים‪ ,‬ר׳האב השומר״ הצליח לשלוח שליח‬
‫לדרך‪ .‬גם בשכם הוא השתהה יותר מיממה‪ ,‬ונשא ונתן עם‬                  ‫לקונסול ההולנדי בעכו כדי לבקש את עזרתו‪ .‬אמנם‬
‫מושל העיר על קניי ת חיטה וסחורות אחרות‪ .‬כן חנו‬                    ‫הנזירים היו תחת חסותו של הקונסול הצרפתי‪ ,‬אולם מאחר‬
‫ה שניים בערבה ו בג׳נין ולבסוף‪ ,‬למרות התנגדות הנזיר‪,‬‬
‫התעכבו שעות רבות בשפרעם שם ביקש אבנדאנה לפגועז‬                       ‫שהוא לא היה באותו זמן בעכו פנה אל הקונסול ההולנדי‪.‬‬
‫את יהודי המקום‪ .‬כ שהגיעו לעכו כבר היתה לאב פאוסטינו‬               ‫הקונסול ההולנדי שלח את עוזרו בנימין אבנדאנה לפעול‬
‫דעה מאוד שלילית על אבנדאנה‪ ,‬שלדעתו עסק יותר‬                       ‫לשיחרור הנזירים‪ .‬אף־על״פי שלא היה בקו הבריאות‪ ,‬יצא‬
‫ב ענייניו הפרטיים מאשר בעסקי המנזר‪ .‬בעכו נפג ש‬
‫פאוסטינו עם ״האב השומר״ מנצרת והם החליטו לצאת‬                                           ‫לדרך והגיע למקום חנייתם של הנזירים‪.‬‬
‫לצפת כדי לדון עם המושל בעניין האסירים‪ .‬אבנדאנה חשש‬                ‫אבנדאנה הציע לנזירים להימנע בכל מחיר מלהגיע‬
‫כנראה כי מושל צפת יאסור אותו אם יגיע לשם‪ ,‬כדי‬                     ‫לצפת‪ ,‬שכן אם יגי עו למקום מושב המושל‪ ,‬לא ייחלצו משם‬
‫להוציא ממנו כסף שכביכול ‪ -‬או אולי באמת ‪ -‬מסר לו‬                   ‫בשלום‪ .‬מסיבה זו הבטיח לקצין שליווה אותם בגד כ ל ש הו‪-‬‬
‫פח׳ר א״דין‪ ,‬וסירב לצאת לצפת‪ .‬לאחר שיכנועים שנמשכו‬                 ‫ובגד היה אז מוצר יקר ‪ -‬כדי שישחרר את הנזירים‪.‬‬
‫שלושה ימים‪ ,‬הסכים אבנדאנה לצאת עמם לדרך‪ .‬אחרי‬                     ‫הנזירים לעומת זאת סברו‪ ,‬שיש ב ‪T‬יהם מסמכים נאותים‬
‫מעזא ומתן ארור שולמו למושל ולאנשי חצרו ‪ 3428‬גרו ש‬                 ‫ולא היה להם ספק שמושל צפת יעשה עימם דין צדק ויעני ש‬
‫ר‪ 12‬מא ‪T‬י‪ .‬הקונסול ואבנדאנה קיבלו מהמושל גלימות‬                   ‫את שוביהם‪ .‬משראה אבנדאנה כך‪ ,‬חזר לעכו כדי לדווח‬
‫לאות תודה על חלקם בסיום המשא והמתן‪ .‬הנזירים חזרו‬
                                                                                                                          ‫לקונסול‪.‬‬
                                                                  ‫הנזירים הובלו לצפת‪ ,‬שם נידונו למוות והמנזר נ ‪T‬ון‬
                                                                  ‫להריסה‪ .‬עם זאת ״ני או ת״ המושל לבטל את הגזירה תמורת‬
                                                                  ‫‪ 10,000‬גרו ש‪ .‬לאחר ש׳׳האב השומר״ עמד עימו על המקח‪,‬‬
                                                                  ‫ירד המחיר ל־‪ 5000‬גרו ש‪ .‬״האב השומר״ המשיך לעמוד על‬
                                                                  ‫המקח‪ ,‬וכתוצאה מכך עונו הוא והנזירים האחרים קשות‪ ,‬עד‬

                                                                                    ‫שלבסוף הוסכם על תשלום של ‪ 3300‬גרו ש‪.‬‬
                                                                  ‫כדי לה שיג את הכסף נשלח ״האב השומר״ לעכו בליווי‬
                                                                  ‫הקצין שאסרו‪ .‬״האב השומר״ קיווה להשיג את כסף הפדיון‬
                                                                  ‫מהסוחרים הצרפתים בעכו‪ ,‬אך הוא לא מצא אותם‪ .‬האב‬
                                                                  ‫פנה לקונסול ההולנדי שהצליח להשיג לו ‪ 500‬גרו ש‬
                                                                  ‫בהלוואה‪ .‬לא היה די בסכום זה והנזיר התחנן לפניו לשלוח‬
                                                                  ‫את אבנדאנה לירושלים כדי שידווח על הנע שה ל׳׳אב‬
                                                                  ‫השומר של הארץ הקדועזה״‪ ,‬ראש מסדר הפראנציסקאנים‬
                                                                  ‫בארץ‪ ,‬ויביא עימו את הכסף הדרוש‪ .‬הקונסול נענה לבקש­‬
                                                                  ‫תו‪ .‬הנזירים היו אסירי תודה לאבנדאנה על נכונו תו לצאת‬
                                                                  ‫לדרך‪ ,‬הם היללו את חכמתו ואת נכונותו להזניח את עסקיו‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12