Page 14 - ראש בראש לאתר
P. 14
12ראש בראש
בקונגרס הציוני השלישי ( ,)1899זרקוהו הצירים ,פשוטו כמשמעו ,מהבמה .הרצל
עצמו ,בתחילה ,לא היה מגובש בנושא הציוני — במשמעות ציון ,ארץ ישראל.
ב'מדינת היהודים' שלו הוא הזכיר גם את ארגנטינה כארץ מקלט ליהודים .אך הוא
למד לדעת שרוב היהודים שמבקשים פתרון לאומי ,רוצים לעשות זאת בארצם
ההיסטורית .באחד ממכתביו למקס נורדאו כתב' :היום דבר אחד ברור בעיניי
לגמרי ,שההמונים אינם רוצים ללכת אלא לארץ ישראל ,ולשם הם שואפים בלב
ובנפש'.
ככל שגדלו הקשיים ביחסיו עם טורקיה הוא חשב שוב ושוב על 'קפריסין
תחילה' .יתר על כן ,ב 3-בינואר 1901גילה ליומנו רעיון נועז שלו :היהודים
שיתיישבו בקפריסין ,יתבססו שם ,יתארגנו ,ובשלב מסוים יעלו בכוח גדול על
ארץ ישראל ויכבשוה .למחרת ,ב 4-בינואר ,כתב ביומן ,כי בלילה 'השינה דחקה
ממני את הרעיון הססגוני הזה' .רעיון מציאותי יותר ש ִגלגל בו :להעלות בקונגרס
הציוני הקרוב שעמד להתכנס בשלהי 1901שההיאחזות בקפריסין יש בה 'איחוד
התקוות לארץ ישראל שאינן ניתנות לביצוע כרגע ,עם מצע העזרה ההכרחי לעניי
עמנו ...קפריסין אינה אלא תחנה בדרך לארץ ישראל'.
ב ,1902-לאחר עוד ביקור מאכזב באיסטנבול ,גמלה בליבו ההחלטה שיש
לפרוץ שער אחר ,לא באמצעות הטורקים .הוא הפנה את מבטו מערבה ,ללונדון,
והיה מוכן לדבר עם הבריטים על יישוב יהודים בקפריסין .אפשרות אחרת הייתה
להקים 'מושבה יהודית' בחסות בריטניה בחצי האי סיני ,בסביבות אל-עריש ,אזור
שנקרא 'פלשתינה המצרית' .מכאן ואילך התחיל מסלול שלאחר חודשים ספורים
יוביל אותו לאוגנדה.
הרצל הכיר היטב את אנגליה .היא נחשבה אז למעצמה מן המעלה הראשונה
ומבחינות רבות הייתה עדיפה על טורקיה .הייתה לה גם בעיה ,שתוכניתו המדינית
של הרצל יכלה לסייע לה :שיטפון הפליטים היהודים ממזרח אירופה שהציף את
אנגליה בכלל ואת לונדון בפרט .ממשלת בריטניה חיפשה דרכים לצמצם את
ההגירה הזו והרצל אף הוזמן ל'וועדה המלכותית להגירת זרים' שישבה על המדוכה.
אם יימצא פתרון מדיני ליהודים במסגרת האימפריה הבריטית — כך חשב —
תיפתר במידה רבה גם בעיית ההגירה היהודית לבריטניה.
באמצעות איש קשר ,העיתונאי היהודי ליאופולד גרינברג ,ביקש הרצל פגישה
עם שר המושבות הבריטי ,ג'וזף צ'מברליין .גרינברג ניסח מכתב נמלץ שבו
הציג את הרצל וכתב ,כי מיזם התיישבותי יהודי באחת מפינותיה של האימפריה
הבריטית יעניק לה לפחות שני דברים :קהילה אירופית תומכת ואוהדת ,ואת
אהדתו של העם היהודי.
צ'מברליין נתן את אישורו והפגישה התקיימה ב 22-באוקטובר .1902הרצל
עשה על בן שיחו רושם טוב .הוא לא הסתיר ממנו שניסה במשך שנים לשכנע
את הטורקים לפתוח בפני בני עמו את ארץ ישראל — וללא הצלחה .משא ומתן
