Page 14 - ראש בראש לאתר
P. 14

‫‪  12‬ראש בראש‬

‫בקונגרס הציוני השלישי (‪ ,)1899‬זרקוהו הצירים‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ ,‬מהבמה‪ .‬הרצל‬
‫עצמו‪ ,‬בתחילה‪ ,‬לא היה מגובש בנושא הציוני — במשמעות ציון‪ ,‬ארץ ישראל‪.‬‬
‫ב'מדינת היהודים' שלו הוא הזכיר גם את ארגנטינה כארץ מקלט ליהודים‪ .‬אך הוא‬
‫למד לדעת שרוב היהודים שמבקשים פתרון לאומי‪ ,‬רוצים לעשות זאת בארצם‬
‫ההיסטורית‪ .‬באחד ממכתביו למקס נורדאו כתב‪' :‬היום דבר אחד ברור בעיניי‬
‫לגמרי‪ ,‬שההמונים אינם רוצים ללכת אלא לארץ ישראל‪ ,‬ולשם הם שואפים בלב‬

                                                                             ‫ובנפש'‪.‬‬
‫ככל שגדלו הקשיים ביחסיו עם טורקיה הוא חשב שוב ושוב על 'קפריסין‬
‫תחילה'‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ב‪ 3-‬בינואר ‪ 1901‬גילה ליומנו רעיון נועז שלו‪ :‬היהודים‬
‫שיתיישבו בקפריסין‪ ,‬יתבססו שם‪ ,‬יתארגנו‪ ,‬ובשלב מסוים יעלו בכוח גדול על‬
‫ארץ ישראל ויכבשוה‪ .‬למחרת‪ ,‬ב‪ 4-‬בינואר‪ ,‬כתב ביומן‪ ,‬כי בלילה 'השינה דחקה‬
‫ממני את הרעיון הססגוני הזה'‪ .‬רעיון מציאותי יותר ש ִגלגל בו‪ :‬להעלות בקונגרס‬
‫הציוני הקרוב שעמד להתכנס בשלהי ‪ 1901‬שההיאחזות בקפריסין יש בה 'איחוד‬
‫התקוות לארץ ישראל שאינן ניתנות לביצוע כרגע‪ ,‬עם מצע העזרה ההכרחי לעניי‬

                             ‫עמנו‪ ...‬קפריסין אינה אלא תחנה בדרך לארץ ישראל'‪.‬‬
‫ב‪ ,1902-‬לאחר עוד ביקור מאכזב באיסטנבול‪ ,‬גמלה בליבו ההחלטה שיש‬
‫לפרוץ שער אחר‪ ,‬לא באמצעות הטורקים‪ .‬הוא הפנה את מבטו מערבה‪ ,‬ללונדון‪,‬‬
‫והיה מוכן לדבר עם הבריטים על יישוב יהודים בקפריסין‪ .‬אפשרות אחרת הייתה‬
‫להקים 'מושבה יהודית' בחסות בריטניה בחצי האי סיני‪ ,‬בסביבות אל‪-‬עריש‪ ,‬אזור‬
‫שנקרא 'פלשתינה המצרית'‪ .‬מכאן ואילך התחיל מסלול שלאחר חודשים ספורים‬

                                                                ‫יוביל אותו לאוגנדה‪.‬‬
‫הרצל הכיר היטב את אנגליה‪ .‬היא נחשבה אז למעצמה מן המעלה הראשונה‬
‫ומבחינות רבות הייתה עדיפה על טורקיה‪ .‬הייתה לה גם בעיה‪ ,‬שתוכניתו המדינית‬
‫של הרצל יכלה לסייע לה‪ :‬שיטפון הפליטים היהודים ממזרח אירופה שהציף את‬
‫אנגליה בכלל ואת לונדון בפרט‪ .‬ממשלת בריטניה חיפשה דרכים לצמצם את‬
‫ההגירה הזו והרצל אף הוזמן ל'וועדה המלכותית להגירת זרים' שישבה על המדוכה‪.‬‬
‫אם יימצא פתרון מדיני ליהודים במסגרת האימפריה הבריטית — כך חשב —‬

                         ‫תיפתר במידה רבה גם בעיית ההגירה היהודית לבריטניה‪.‬‬
‫באמצעות איש קשר‪ ,‬העיתונאי היהודי ליאופולד גרינברג‪ ,‬ביקש הרצל פגישה‬
‫עם שר המושבות הבריטי‪ ,‬ג'וזף צ'מברליין‪ .‬גרינברג ניסח מכתב נמלץ שבו‬
‫הציג את הרצל וכתב‪ ,‬כי מיזם התיישבותי יהודי באחת מפינותיה של האימפריה‬
‫הבריטית יעניק לה לפחות שני דברים‪ :‬קהילה אירופית תומכת ואוהדת‪ ,‬ואת‬

                                                            ‫אהדתו של העם היהודי‪.‬‬
‫צ'מברליין נתן את אישורו והפגישה התקיימה ב‪ 22-‬באוקטובר ‪ .1902‬הרצל‬
‫עשה על בן שיחו רושם טוב‪ .‬הוא לא הסתיר ממנו שניסה במשך שנים לשכנע‬
‫את הטורקים לפתוח בפני בני עמו את ארץ ישראל — וללא הצלחה‪ .‬משא ומתן‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19