Page 17 - ראש בראש לאתר
P. 17
ההימור הגדול של הרצל 15
ב 23-באפריל 1903הזמין צ'מברליין ,שחזר מאפריקה ,את הרצל לפגישה
נוספת ,והעלה בפניו את האפשרות להעמיד אזור רחב ידיים בשטח קניה של ימינו
שהיה בידי בריטניה (בטעות יוחס השטח לאוגנדה) ,לרשות התיישבות יהודית
במזרח אפריקה .לפני הפגישה סבר צ'מברליין שהרצל ידחה את הצעתו בגלל
שהעדיף ,כמו כל הציונים ,את ארץ ישראל על פני כל טריטוריה אחרת .בכך לא
טעה .הרצל היה מוכן להתיישבות יהודית בארץ ישראל או בסביבתה הקרובה,
כלומר באל-עריש ,וכפי שכתב ביומנו ,הוא אמר לצ'מברליין' :אין לי ברירה.
ההתיישבות מוכרחה להיות בארץ ישראל או בקרבתה ,על בסיס לאומי' .לאחר
מכן הוסיף ,אולי ברוח בדוחה' ,אחר כך נוכל ליישב גם את אוגנדה'.
השיחה הסתיימה אפוא בלא הרבה תקווה להרצל ,אם כי צ'מברליין הבטיח
ללחוץ על שר החוץ לנסדאון שישגר מכתב נוסף בעניין סיני לקרומר .אבל באותם
ימים עצמם נפל דבר חמור בעולם היהודי ,ששינה את דעתו של הרצל .בעיר
קישנוב שבבסרביה (דרום רוסיה ,כיום בתחום מולדובה) נערך פוגרום ביהודים,
הגדול ביותר ברוסיה זה יותר מ 20-שנה .בחג הפסחא הנוצרי יצא המון מוסת
מהכנסיות ואנשיו טבחו ,פצעו ,אנסו והרסו רכוש יהודי ללא אבחנה .בסוף יום
הפוגרום נמנו 45הרוגים ,כ 100-פצועים קשה ,מאות פצועים בדרגות שונות ונזק
במיליונים.
יהדות רוסיה ,ואיתה יהדות העולם ,סערו ,מחו והפגינו' .צרת היהודים' שבה
לכותרות הראשיות והרצל חש שהוא אינו יכול לעמוד מנגד .הצעתו האחרונה של
ג'וזף צ'מברליין בעניין מזרח אפריקה נראתה לו עתה באור אחר.
עמוס אילון ,אחד מן הביוגרפים המעולים של הרצל כתב על תחושת המנהיג
הציוני לאחר זוועות קישנוב' :האסון אישר את החזות הקשה שהיה חוזר עליה עד
לזרא בשמונה השנים האחרונות .הייתה בו תחושת ודאות כי פרעות קישנוב אינן
הסוף .גרוע מזה עוד בוא יבוא'.
במחצית הראשונה של מאי 1903הודיע הלורד קרומר ,סופית ,כי 'תוכנית אל-
עריש' אינה מקובלת עליו ואינה ישימה' .נכשלה הקומבינציה הזו' ,כתב הרצל
בעצב ביומנו.
עתה הוא חש צורך לבדוק את רצינות ההצעה הבריטית החדשה כדי להציל
רבבות ואולי מאות אלפים שחייהם בסכנה בארצות מזרח אירופה.
ב 20-במאי הגיעה ידיעה מעודדת מגרינברג בלונדון .הוא נפגש עם צ'מברליין
וזה חזר והציע להסתדרות הציונית לקבל חבל ארץ גדול במזרח אפריקה,
'מספיק למיליון נפש עם שלטון עצמי .לא באוגנדה אלא בסביבתה' .מכאן ואילך
התגלגל העניין במהירות ולקראת הקונגרס הציוני השישי ,שעמד להיפתח בסוף
אוגוסט ,1903היה בידי גרינברג תזכיר מפורט של ההצעה הבריטית ,שנוסח
במשרד עורכי דין ואושר על ידי ממשלת בריטניה ובו פירוט ההצעה .נאמר
בו כי בתנאים מסוימים יהיה שר החוץ ,הלורד לנדסאון ,מוכן לעיין בעין יפה
