Page 22 - ראש בראש לאתר
P. 22

‫‪  20‬ראש בראש‬

                                          ‫הציר שאל‪ :‬האם אני בעד או נגד?‬

‫הקונגרס נמשך שישה ימים‪ ,‬מ‪ 23-‬עד ‪ 28‬באוגוסט ‪ ,1903‬וככל שהתקדם לקראת‬
‫סיומו עלה מפלס המתח הפנימי‪ .‬ציוני רוסיה‪ ,‬גם אלה שהיססו תחילה והביעו‬
‫תמיכה רפה עד מתונה בהרצל‪ ,‬התבצרו בעמדתם כי יש לפסול מכול וכול את‬
‫ההצעה הבריטית‪ .‬בהצבעה פנימית שנערכה ב'גוש' הרוסי אושרה ברוב גדול‬
‫הצעת החלטה לקונגרס השוללת כל סטייה מציון‪' :‬הקונגרס מכיר בחשיבות‬
‫המדינית הגדולה המקופלת בהצעתה הנדיבה של בריטניה הגדולה‪ ,‬שמתירה‬
‫להסתדרות הציונית להקים במזרח אפריקה מושבה יהודית אוטונומית‪ ,‬ומבקש מן‬
‫הוועד הפועל למסור לממשלת בריטניה את רגשי תודתם הכנים של נציגי העם‬
‫היהודי‪ .‬מאחר שהקונגרס מוסיף לשמור אמונים לעקרון היסוד של הציונות ורואה‬
‫את מטרת התנועה בהקמת בית לעם היהודי המוכר בגלוי והמובטח כחוק אך ורק‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬הוא חייב למרבה הצער להגיע לכלל מסקנה שנבצר מן ההסתדרות‬

                                                        ‫הציונית לעסוק בתוכנית זו'‪.‬‬
‫הקונגרס הגיע לשיאו בימים שלישי ורביעי‪ 25 ,‬ו‪ 26-‬באוגוסט ‪ .1903‬בימים‬
‫אלה נערך דיון כללי‪ ,‬שנמשך תשע שעות‪ ,‬על הצעת הממשלה הבריטית בנושא‬
‫אוגנדה‪ .‬הרוחות סערו כל העת ויותר מ‪ 100-‬צירים ביקשו את רשות הדיבור‪.‬‬
‫לכל משתתף אושרו דקות ספורות ולא מעט צירים שהאריכו בדבריהם — הורדו‬
‫מהבמה‪ .‬כך קרה גם לציר הצעיר מאודסה‪ ,‬זאב ז'בוטינסקי בן ה‪ .22-‬הוא ביקש‬
‫לדבר דווקא על נושא אחר — פגישת הרצל עם שר הפנים הרוסי פלווה‪ ,‬ואמר‬
‫דברים בשבח הרצל בעניין זה‪ ,‬שהתקבלו בזעם על ידי צירים רוסים רבים שקראו‬
‫לעברו קריאות גנאי‪ .‬למשמע ההמולה יצא הרצל מדיון שבו השתתף באולם סמוך‪,‬‬
‫התקרב לבמה וביקש מז'בוטינסקי לרדת ממנה‪ ,‬באומרו לו‪' :‬זמנך עבר'‪' .‬אלה היו‬
‫שתי המילים הראשונות והאחרונות שזכיתי לשמוע מפי הרצל'‪ ,‬כתב ז'בוטינסקי‬

                                                                         ‫בזיכרונותיו‪.‬‬
‫רוב הדיון התנהל ב'שפת הקונגרס'‪ ,‬גרמנית‪ ,‬אך היו צירים שנאמו ביידיש‪,‬‬
‫ברוסית‪ ,‬בצרפתית ובאנגלית‪ .‬בודדים נשאו דברים בעברית‪ .‬נאומים אלה תורגמו‬

                                                                      ‫כולם לגרמנית‪.‬‬
‫בדיון הארוך הקריא ליאופולד גרינברג את איגרתו של שר החוץ הבריטי‪,‬‬
‫לנסדאון‪ ,‬שכללה את המשפטים האלה‪' :‬שר החוץ למד את הבעיה מתוך עניין‪,‬‬
‫שממשלת הוד מלכותו חייבת תמיד לגלות בכל תוכנית שקולה יפה להטבת מצבו‬
‫של העם היהודי'‪ .‬בתנאים מסוימים‪ ,‬כתב עוד הלורד לנדסאון‪ ,‬הוא יהיה מוכן‬
‫לעיין בעין יפה בהצעות 'לייסוד מושבה יהודית או התיישבות‪ ,‬שיאפשרו לאנשיהן‬

                                                     ‫לקיים את מנהגיהם הלאומיים'‪.‬‬
‫הנואמים עלו בזה אחר זה‪ ,‬כבסרט נע — שש שעות ביום שלישי ועוד שלוש‬
‫שעות ביום רביעי‪ .‬היו שדיברו בעד התוכנית ואחרים פסלוה; דוד טריטש‪ ,‬הראשון‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27