Page 19 - ראש בראש לאתר
P. 19
ההימור הגדול של הרצל 17
אוגנדה ומסרה ייפוי כוח למר אוסישקין ,להתנגד בכל תוקף להחלטות הקונגרס
בנושא זה'.
הרצל לא נרתע ,ותחילה נראה היה שהקונגרס השישי שנפתח ב 23-באוגוסט
1903יתמוך ביוזמתו המזרח אפריקנית .קבלת הפנים להצעת 'מזרח אפריקה'
שאותה כלל הרצל בנאום הפתיחה שלו הייתה נלהבת ו 600-הצירים עמדו והריעו
לו .אחרי הכול ,לראשונה הסכימה מעצמה עולמית להיכנס לעובי הקורה כדי
לנסות ולפתור את בעיותיהם של המוני יהודים סובלים.
הרצל ,בדבריו ,הלך בדרך זהירה ,ולא חשף מייד את הנושא ה'חם' — אוגנדה.
תחילה סיפר לבאי הקונגרס על מאמציו בבירה הטורקית מאז התכנס הקונגרס
הקודם ,פרק זמן של כמעט שנתיים' ,אולם לעת עתה לא הביאו הראיונות
[הפגישות באיסטנבול] האלה פרי' ,כי ההצעות של הסולטאן 'לא התאימו עם
הפרוגרמה הבזלאית אשר ממנה אין לזוז' (הרצל התכוון להצעות הטורקיות להתיר
התיישבות יהודית בממלכה העות'מאנית ,אך בתנאי שזה יהיה לא בארץ ישראל).
לאחר מכן סיפר על השתלשלות פרשת אל-עריש עד שהתבטלה למעשה .ואז
הגיע לעיקר ,לאוגנדה' :ממשלת בריטניה מציעה לייסד קולוניה עם שלטון בית
(אוטונומיה) באפריקה המזרחית .השלטון יהיה שם ישראלי-לאומי' .הרצל הכריז
שהוא מוכן להביא את ההצעה לדיון ולאישור הקונגרס .הוא גם הציע לשגר
למזרח אפריקה משלחת סקר ,כדי שזו תלמד את האפשרויות מקרוב ,ורק לאחר
מכן ,בקונגרס הבא ,יידון הנושא לגופו.
העיתון הצפירה ,שהופיע בוורשה ,ידע לספר כי בדברו על הצעת אוגנדה,
מיהר הרצל להרגיע את הצירים והדגיש בפניהם ,כי יש לראות בחיוב את הסכמת
בריטניה להיענות לצורכי הציונות ,כלומר 'למצוא לישראל נווה בטוח' ,ואולם
אין הוא שוכח אף לרגע ,ש'המטרה הראשית והעיקרית של הציונות היא רק ארץ
ישראל ולא מקום אחר'.
הציר ד"ר חיים וייצמן ,מרצה צעיר לכימיה בן 28סיפר בזיכרונותיו ,כי
הרצל לא גילה לצירים כי הביא תחילה את הצעת אוגנדה לדיון בגוף המנהל של
התנועה — הוועד הפועל הציוני — ושם נתקל בהתנגדות ניכרת ,אך אילץ את כל
המשתתפים ,בכוח הרוב שהיה בידו ,לתמוך בהצעה .וייצמן גם סיפר כי בכל אחד
מהקונגרסים הקודמים פיארה מפה גדולה של ארץ ישראל את הקיר מעל במת
הקונגרס ואילו בקונגרס השישי היא נעלמה והוחלפה 'במפה לא משוכללת של
ארץ החסות אוגנדה .המעשה הסמלי הזה' ,הוסיף וייצמן' ,חתך בבשרנו ומילא את
לבנו רגש מנבא רעה'.
וייצמן הודה ,לאחר שנים ,שתחילה זכה הרצל להערכה ולכבוד ו'הצירים
כאילו חושמלו על ידי הידיעה אודות אוגנדה' .שהרי' ,זו הפעם הראשונה בתולדות
היהודים בגולה שמעצמה גדולה נשאה ונתנה בדרך רשמית עם נבחרי האומה
היהודית .זהותה המשפטית של האומה העברית כוננה מחדש'.
