Page 139 - בחזית העורף / משה נאור

‫פרק שלישי‬

‫המלווה הממלכתי‪ ,‬אשר הוכרז עליו בדצמבר ‪ 1948‬ונמשך עד סוף חודש אוגוסט‬
‫‪ 1041949‬וכן אישור ההלוואה מארצות הברית בינואר ‪ 1949‬הקלו את המצוקה‬
‫הכלכלית שנקלעה אליה מדינת ישראל בשלהי ‪ 1948‬ובתחילת ‪ .1949‬אולם מלבד‬
‫המשמעות הכלכלית‪ ,‬המחיש השימוש במלווה כשיטה למימון המאמץ המלחמתי את‬
‫היחס בין החברה למוסדות המדינה בתהליך ההתגייסות הכלכלית וכן את החשיבות‬
‫שיוחסה להשתתפות הציבור במאמץ המלחמתי‪ ,‬גם כאשר הגבירה המדינה את‬
‫מרותה בתהליך ההתגייסות‪ .‬זו הייתה דוגמה נוספת לאופן שילוב הממלכתיות –‬
‫בתהליך ההתגייסות – עם מרכיב ההתנדבות לכדי תפיסת "וולונטריזם ממושטר"‪,‬‬
‫שייצגה את גישת המנהיגות של בן‪-‬גוריון‪ 105.‬מלבד השתתפות הציבור בגיוס‬
‫הכספים לטובת מימון המאמץ המלחמתי‪ ,‬ועל רקע מצוקתה התקציבית של המדינה‪,‬‬
‫התנהל תהליך כלכלי דומה גם במישור המקומי והקהילתי‪ .‬בתהליך זה ניסתה מועצת‬
‫עיריית תל אביב כמוסד פוליטי‪ ,‬ובסיוע מסגרות הקהילה‪ ,‬להתמודד עם הקשיים‬

‫הכלכליים שיצרה המלחמה‪.‬‬

‫קהילה עירונית בהתגייסות כלכלית‬

‫השתתפות החברה במימון המאמץ המלחמתי התנהלה בשני מישורים‪ .‬מלבד‬
‫השתתפותם של תושבי תל אביב במגביות "לבטחון העם" ו"מס להגנתנו"‪ ,‬המלווה‬
‫הלאומי והמלווה הממלכתי‪ ,‬הם נדרשו להשתתף גם במימון המאמץ המלחמתי‬
‫ברמה העירונית המקומית‪ .‬בעיות התקציב של עיריית תל אביב‪ ,‬שהלכו וגברו‬
‫בהתאם למהלכי המלחמה‪ ,‬חייבו את הסדרת שיתוף הפעולה וחלוקת התקציבים בין‬

‫השלטון המקומי לממשל המרכזי‪.‬‬
‫כמו תקציב המדינה‪ ,‬הושפע גם תקציבה של עיריית תל אביב ישירות ובעקיפין‬
‫מהוצאות המלחמה ומהתפתחותה‪ .‬הכנסותיה של העירייה פחתו‪ ,‬והוצאות העירייה‬
‫למימון השירותים החיוניים והוצאות החירום הלכו וגדלו‪ .‬את שנת התקציב באפריל‬
‫‪ 1948‬סיימה עיריית תל אביב בגירעון כספי של שני מיליון ו‪ 200-‬אלף לא"י‪ .‬סכום‬
‫זה‪ ,‬עם גירעון קודם בתקציב‪ ,‬שמקורו בשנתיים שקדמו לפרוץ המלחמה‪ ,‬הביאו את‬
‫גירעון העירייה לסכום של ‪ 645‬אלף לא"י‪ .‬להוצאות העירייה התווספו העזרה‬
‫הסוציאלית לנפגעי המלחמה בכלל והטיפול בפליטי מלחמה בפרט‪ ,‬מימון מערך‬
‫שירותי החירום העירוניים ואשפוז נפגעים בבית החולים העירוני‪ .‬לעומת הגידול‬
‫בהוצאות‪ ,‬סבלה העירייה מהקטנת ההכנסות שנגרמו מהשפעות המלחמה‪ ,‬כגון‬
‫הפגיעה בנפש וברכוש‪ ,‬תופעת פליטי המלחמה היהודים והגיוס המוגבר לשירות‬
‫הצבאי‪ .‬אחד הגורמים המרכזיים שהשפיעו על הגירעון היה הטיפול בתושבי‬

‫‪ 104‬ד"ר ברט מסכם את מפעל מלווה המלחמה‪ ,‬הארץ‪.31.8.1949 ,‬‬
‫‪ 105‬ליסק‪ ,‬בניין מוסדות‪.‬‬

‫‪132‬‬