Page 13 - etmol 20

P. 13

‫הבת מתגייסת‬ ‫נמסר בעתונים ״הארץ״ ו״דואר היום׳׳ מישטח חול‪ ,‬ללא פיסת ירק ואילן‪.‬‬
‫וכן בחוברת ״אלישבע ‪ -‬קובץ מאמרים‬
‫מרים הבת הקטנה היתה‪ ,‬על אף כל‬ ‫בחללו הורגש מחנק‪ .‬בהיכנסי )באייר‬ ‫על אודות המשוררת אלישבע״ שיצא‬
‫קשיי הקיום של אמה‪ ,‬לתלמידה מצטיי‬ ‫תרצ״ג( אל אלישבע‪ ,‬קידמני נחיל זבו‬ ‫בכמה מהדורות ובתל״אביב ובוארשה‬
‫בים‪ ...‬בינתיים אני נוטל מניפה שהגי‬ ‫בין השנים תרפ״ז‪-‬תר״ץ ‪ -‬בהוצאת‬
‫נת בגימנסיה הרצליה‪ .‬אבל עם פרוץ‬ ‫שה לי אלישבע‪ ,‬מנפנף ומתבונן מסביב‬
‫מלחמת העולם השניה התגייסה לצבא‬ ‫בחדר‪ .‬הנה עששית‪-‬נפט‪ ,‬פרימוס וקומ‪-‬‬ ‫״תומר״‪ ,‬הוצאת בעלה החרוץ‪ ,‬שמעון‬
‫קום מפויח‪ .‬מגבת על מסמר‪ .‬פמוט‬
‫הבריטי ואלישבע נותרה בבדידות כפו‬ ‫ומחצית‪-‬נר תקועה בו‪ .‬באמצע החדר‪,‬‬ ‫ביחובסקי‪.‬‬
‫לה‪ :‬הבת היחידה נסעה למרחקים והי‬ ‫הדומה לתיבה גדולה‪ ,‬עומד שולחן‪,‬‬ ‫מדי פעם מופיעה אלישבע גם‬
‫שעליו צלחת ופרוסות לחם יבש‪ ,‬פירורי‬ ‫בנשפים בערי הגולה כמו לודז׳‪ ,‬גרודנה‪,‬‬
‫שוב היהודי מסביב היה טרוד בדאגות‬ ‫גבינה קשה ובקבוק חלב ריק‪ .‬בפינה‬
‫מכדי לתת את דעתו על המשוררת‬ ‫תלוי וילון‪-‬פרגוד המסתיר מיטת ברזל‬ ‫פוניבז׳ ועוד‪ .‬היו שטענו שעם רב זרם‬
‫הגלמודה‪ .‬מרים הכירה במצרים חייל‬ ‫מכוסה שמיכה וסמוך לו ספת עץ‬
‫בריטי ונישאה לו‪ ,‬עברה אתו לקניה‬ ‫ואיצטבה נמוכה‪ .‬פה מגובבות כמה‬ ‫אל המסיבות והנשפים האלה; אחרים‬
‫ולמאלאווי‪ ,‬והיא מתגוררת כיום באנג‬ ‫מזוודות מרופטות‪ .‬עיני מבחינה בספרים‬ ‫כתבו‪ ,‬שלא רבים באו להופעותיה‪ .‬מה‬
‫מאת אנה אחמטובה‪ ,‬אלכסנדר בלוק‪,‬‬ ‫חשבה אלישבע עצמה‪ ,‬שהובלה מעיר‬
‫ליה‪ .‬המשוררת אנדה עמיר עמדה בש‬ ‫לעיר ע״י בעלה״אמרגנה? במכתבה אל‬
‫נים האחרונות בקשר‪-‬מכתבים עם בתה‬ ‫קובץ סיפורי גנסין ושופמן״‪.‬‬ ‫שלום בךאברהם מלודז׳‪ ,‬היא כותבת‬
‫של אלישבע‪ ,‬שהיא כיום עקרת בית‬ ‫ומעשה בפגישה אחרת‪ ,‬כעבור שנה‪,‬‬ ‫ביום ‪ 4.3.1927‬בין השאר‪ :‬״אתה מקנא‬
‫בתרצ״ד‪ ,‬כשפקד שטפון את צריפה‬ ‫בי? האם אינך מתבייש להגיד לי דברים‬
‫בריטית‪...‬‬ ‫העומד במורד בשכונת מונטיפיורי ש‬ ‫כאלה? לא צריך להיות חכם יוצא מן‬
‫בחורף תש״ט )‪ (1949‬סבלה אלישבע‬ ‫מחוץ לתל‪-‬אביב של אז‪ .‬לפני הצהריים‬
‫מאוד מן הקור ונפגעה בדלקת‪-‬פרקים‬ ‫הכלל‪ ,‬כדי להבין עד כמה כל הרעש הזה‬
‫חריפה‪ .‬אחת מנשות ויצ״ו‪ ,‬אולגה‬ ‫אלישבע בזקנותה בצריף‬ ‫שמקימים מסביב לי רחוק ממני ועד כמה‬
‫כהנוביץ‪ ,‬יעצה למשוררת הזקנה לעבור‬ ‫הוא מעיק עלי ומשעמם אותי‪ .‬השעמום‬

‫לטבריה וגם סייעה לה בכך‪ .‬אלא ששי‬ ‫‪ -‬זהו הרגש העיקרי שאני מרגישה‬
‫נוי אקלים לא השפיע לטובה‪ ,‬מצבה‬ ‫במשך כל הזמן פה‪ .‬אותו הפרסום וכל‬
‫הורע‪ ,‬היא חלתה והוכנסה לבית‪-‬‬ ‫דברי שטות הכרוכים בו אינם מלבבים‬
‫החולים‪ .‬שם נפטרה בכ״ו באדר תש״ט‬ ‫אותי כלל‪ .‬הנאתי נמצאת תמיד בדברים‬

‫)‪.(27.3.1949‬‬ ‫שאינם ברשותי‪ .‬מהאנשים שאני אוהבת‬
‫אף במותה לא פסק סבלה‪ .‬כיוון ש‬ ‫‪ -‬אחד יש במוסקבה‪ ,‬שלא אוכל לעולם‬

‫היתה למעשה נוצריה‪ ,‬התעוררו קשיים‬ ‫לגעת גם בקצה־ידו‪ ,‬והשני בפריז‪,‬‬
‫בנוגע לקבורתה‪ .‬הוחלט להקצות לה‬ ‫שראיתיו במשך יום וחצי אחרי הפסקה‬
‫של עשר שנים‪ ,‬והשלישי‪ ...‬וכן הלאה‪.‬‬
‫מקום בחלקת עניי הקהילה בקצה בית‪-‬‬ ‫ואני נמצאת בלודז׳ ‪ -‬השד יודע למה!‬
‫הקברות‪ .‬כאן התערבה סוף־סוף אגודת‬ ‫‪ -‬בסביבה ובתנאים הכי בלתי״נעימים‪.‬‬
‫הסופרים ושלחה את מזכירה‪ ,‬אברהם‬
‫ברוידס‪ ,‬עם מכתב בהול לטבריה‪.‬‬ ‫ואני משתעממת עד להשתגע‪ .‬זה הכל‪.‬‬
‫אתה יכול גם עכשיו לקנא בי‪ ,‬אם אתה‬
‫ה״חברה קדישא״ שיחררה את גופת‬
‫רוצה״‪.‬‬
‫המשוררת והיא נקברה בבית‪-‬העלמין‬ ‫בשנת ‪ 1932‬שוב יצאו לסיור הופעות‪.‬‬
‫של קבוצת כנרת‪ ,‬ליד קברה של המשו‬ ‫וכאן אירע האסון‪ :‬שמעון ביחובסקי‪,‬‬
‫ררת רחל‪ .‬אברהם ברוידס מתאר את‬ ‫בעלה‪ ,‬נפטר מהתקף־לב פתאומי בעיר‬
‫טקס הקבורה וכיצד נתקיימו דברי‬ ‫קישינוב והוא כבן חמישים‪ ,‬והשאיר‬
‫אחריו אשה גלמודה עם ילדה כבת‬
‫שירתה ״על חוף ים כנרת״‪:‬‬

‫לא‪ ,‬לא כאן אשיר! האם אפריע‬

‫את יפת השקט משנתה ז‬ ‫שמונה‪ .‬אלישבע חזרה לארץ־ישראל‪,‬‬

‫כאן אשב בין ים ובין רקיע‬ ‫השתקעה בתל־אביב וביקשה משרה כדי )מספר ברוידס( סרתי לבקרה עם ה‬

‫ואדמה‪ ,‬כי גם הקץ הגיע‪.‬‬ ‫לפרנס את עצמה ואת בתה‪ .‬בין השאר משורר יעקב רמון‪ ,‬מתושבי המקום‪.‬‬

‫כי מצאה נפשי מולדתה‪.‬‬ ‫השתדלה להשיג משרה כספרנית בספ אנוסים היינו להשיג סולם‪ ,‬כדי לעלות‬

‫ריה העירונית ״שער ציון״‪ ,‬אך הדבר בו ולעבור דרך החלון‪ .‬כך נכנסנו אליה‬
‫לא עלה בידה ‪ -‬למרות שהכירה ושנינו‪ ,‬אני ורמון‪ ,‬נרעדנו למראה עיני‬
‫בעלי״עמדה ובעלי־השפעה כביאליק נו‪ :‬שטפי מים פרצו דרך קיר‪-‬הקרשים‬
‫״אדישות סתם״?‬ ‫ואחרים‪ ,‬כי לא היתה מסוגלת לנצל את הסדוק‪ ,‬הציפו את הריצפה וגררו‬

‫קשריה‪ ....‬אך נראה שביאליק הציל קונטרסים ומחברות‪ .‬אלישבע אחזה מה אירע באמת? מה פשר הטרגדיה‬
‫אותה מחרפת רעב‪ ,‬כאשר פנה אל ״קרן בידיה סמרטוט וסחטה מים לדלי‪ .‬מבין האיומה הזאת? האם נדע אי פעם?‬
‫ישראל מץ״ בניו״יורק ובהמלצתו בקיעי הגג נשרו טיפות שנקלטו לתוך בשירה ״לכולכם״‪ ,‬שנכתב בשנת‬
‫תרפ״ז )‪ (1927‬בראשון־לציון‪ ,‬כותבת‬ ‫הוקצבו למשוררת חמישה־עשר דולר קערה‪.‬‬

‫אם היתה זאת שנאה גלויה‪,‬‬ ‫פתאום הגיע מקרוב ציוץ דק של אלישבע‪:‬‬ ‫לחודש‪.‬‬

‫אדישות מתנכרת סתם‪,‬‬ ‫ציפור‪ ,‬שנחבטה והקישה בזגוגית הח‬
‫או הבלי אהבה בדויה ‪-‬‬
‫לון‪ .‬מבעד לחשכת‪-‬העב נראתה‬ ‫צריף בחצר שוממה‬
‫רצועת‪-‬שמים בהירה‪ .‬אלישבע הכפופה‬
‫לא אדע כעת לעולם‪...‬‬
‫המשורר אברהם ברוידס מספר בספ קמה ונתיישרה‪ ,‬ראשה נטוי בכיוון הצי‬
‫רו ״פגישות ודברים עם סופרי הדור״ פור שחלפה‪ ,‬כולה נפעמת לנוכח ניצוץ‬
‫אין אשם ואין נאשם‪.‬‬ ‫)‪ (1976‬כיצד נהג לבקר אצל אלישבע שמש מסתנן ומבהיק‪ ,‬והשמיעה‪:‬‬

‫אין יודע ואין פותר‪...‬‬ ‫הנה אלה סימנים של נחמה‬ ‫ולהביא לה את ההמחאה שנתקבלה‬

‫על לוחות זכרוני נרשם‬ ‫לבעלת הצריף בגיא השממה ‪-‬‬ ‫בעבורה באגודת הסופרים‪ :‬״הצריף של‬

‫רק ״דמיתי״‪ ,‬ולא יותר‪.‬‬ ‫עוד יום יפה יאיר לנו על פני האדמה‪.‬‬ ‫אלישבע עמד בחצר שוממה‪ ,‬בתור‬

‫‪13‬‬

8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18