Page 11 - etmol 20

‫העיר‪ .‬משהגיע חיל העזר לחרטום שהי­‬ ‫מיסטיים שונים‪ .‬גורדון התעסק הרבה‬ ‫כיצד להתגבר על הערבה ז‬
‫במקום זיהדה של כנסיית קברו של ישו‬
‫תה עשרה חודשים במצור‪ ,‬נתברר‪ ,‬כי‬ ‫והגיע למסקנה‪ ,‬כי הזיהוי המקובל איננו‬ ‫בעיה קשה יותר היא להתגבר על ‪170‬‬
‫העיר נכבשה יומיים לפני כן בידי‬ ‫נכון‪ ,‬דבר שהעלה עליו את חמת רוב‬
‫הקילומטרים שבין בקעת סדום למפרץ‬
‫המורדים וגורדון יחד עם מגיני העיר‬ ‫העדות הנוצריות‪.‬‬ ‫עקבה תוך התגברות על מירב הפרש‬
‫האחרים נטבחו‪ .‬זה היה סופו של הגנרל‬ ‫הגובה של ‪ 200‬מטר‪ .‬אבל לדעת גורדון‬
‫חיל העזר‬ ‫לא תהיה זו בעיה חמורה ביותר‪ ,‬כי‬
‫שחלם לכרות תעלה בארץ־ישראל‪.‬‬
‫חלום התעלה לא תם‪ .‬רבים הגישו‬ ‫שאיחר לבוא‬ ‫לאחר שמי ים המלח יתרוממו עד גובה‬

‫הצעות נוספות‪ ,‬רציניות ולא רציניות‪.‬‬ ‫סופו של גורדון היה טראגי‪ .‬באותה‬ ‫פני הים‪ ,‬ישתוו לגובה פני מפרץ עקבה‬
‫בנובמבר ‪ 1947‬נפגש וייצמן עם נשיא‬ ‫תקופה שהיה בארץ השתלטו מורדים על‬ ‫ויהיה צורך רק ביישור קרקע באורך‬
‫ארצות־הברית טרומן‪ ,‬כדי לשכנע אותו‬ ‫סודאן וגורדון הציע לחזור לשם‪ .‬בינו­‬
‫אר ‪ 1884‬נתמנה שוב כמושל של סודאן‪.‬‬ ‫‪ 100‬קילומטר בערך בגובה של ‪ 40‬מטר‬
‫שהנגב יישאר בתחומי המדינה היהו­‬ ‫המדיניות הבריטית בקשר למורדים לא‬
‫דית‪ .‬אחד הטיעונים של וייצמן היה‪,‬‬ ‫היתה ברורה‪ .‬גורדון נשאר עם חיל מצב‬ ‫בין מפרץ עקבה לנקודת השיא בערבה‪.‬‬
‫שאם הנגב יישאר יהודי‪ ,‬אפשר יהיה‬ ‫מצרי בחרטום‪ ,‬בירת סודאן‪ .‬המורדים‬ ‫גורדון ערך חישוב מדויק לגבי גובה‬
‫לכרות נתיב מים אלטרנטיבי לתעלת‬ ‫שמו מצור על העיר וגורדון ניהל את‬
‫סואץ‪ .‬מאז זרמו הרבה מים בירדן ושבו‬ ‫הגנתה בכשרון ובגבורה‪ .‬הוא תבע‬ ‫השיפוע של התעלה בין הים־התיכון‬
‫ועלו חלומות ותכניות של תעלה שתע­‬ ‫תגבורת מהממשלה הבריטית וזו החלי­‬ ‫לעמק בית־שאן וצירף אותו למפות‬
‫בור מים־התיכון למפרץ אילת‪ .‬אף‬ ‫טה באיחור לשלוח צבא‪ ,‬כדי לחלץ את‬ ‫ששלח לקונרד קזיק בירושלים‪ .‬בדיקה‬
‫לאחרונה מדובר בתכנית של תעלה‪,‬‬ ‫הנצורים‪ .‬תצבא התקדם באיטיות לאורך‬ ‫של החישובים מגלה‪ ,‬כי לשיטתו לא היה‬
‫אמנם רק מהים־התיכון לים־המלח‪ ,‬כדי‬ ‫הנילוס‪ ,‬בינתיים נתהדק המצור על‬ ‫גורדון איש בעל הזיות ותכניתו הגיונית‬

‫ליצור ‪ -‬בעזרת הבדלי הגובה ‪-‬‬ ‫לגמרי‪.‬‬
‫תחנות אנרגיה‪ ,‬אבל בודאי רבים עדיין‬ ‫גורדון‪ ,‬שהיה כאמור‪ ,‬בעל רגשות‬
‫החולמים על חפירת ״תעלת סואץ״‬ ‫דתיים עמוקים‪ ,‬לא עסק בארץ־ישראל‬
‫רק בענייני התעלה‪ .‬הוא כתב מכאן‬
‫חדישה‪ ,‬״שלנו״‪.‬‬
‫הרבה מכתבים וחיבר ספרון קטן בשם‬
‫״הרהורים מארץ הקודש״ ובו רעיונות‬

‫יהודים ומצרים עובדים ביחד‬

‫כמה עשרות מאתנו התנדבו‪ ,‬אבל מיד חזרו‪ .‬הם אמרו‬

‫שהעבודה קשה מאוד‪ ,‬אבל גרוע מכך ‪ -‬יחסם של האנגלים‬

‫בלתי נסבל‪ .‬ושוב חזר אלינו גולומב והפעם השפיע‪ .‬נסענו‬

‫לחיפה‪ ,‬נבדקנו בדיקות צבאיות‪ ,‬ניתנו לנו בגדים של חיילים‬

‫אוסטרליים ונסענו ללוד‪ ,‬שם התקבצנו חבורות בחורים‬

‫יהודים מכל התנועות ומכל קצווי הארץ‪.‬‬

‫פרקנו שקי פחם מרכבות‪ .‬העבודה היתה קשה והתנאים‬

‫בלתי אפשריים‪ :‬לא היתה במקום אפילו מקלחת‪ .‬המפקדים‬

‫האנגלים התייחסו אלינו בזלזול‪ .‬ה״ג׳יפים״ המצרים חששו‬

‫שבאנו לתפוס את מקומם והיינו צריכים להתחרות בהם‪ ,‬מי‬

‫יסחוב יותר שקים‪ .‬היה מוסכם‪ ,‬כי בשבת נעשה רק עבודות‬

‫הכרחיות‪ ,‬אבל הסרג׳נטים והקצינים הבריטים רצו להכריח‬

‫אותנו לעבוד גם עבודות אחרות בשבת‪ .‬אנו סירבנו‪ ,‬והם‬

‫רצו להעמיד אותנו לדין צבאי‪ .‬לבסוף הגיע שליח מ״ועד‬

‫הצירים״ ‪ -‬נציגות היהודים בארץ ‪ -‬והוא סידר את העניין‬

‫עם האנגלים‪ .‬האוכל היה גרוע מאוד וועד־הצירים דאג‬

‫להיטיב אותו קצת‪ .‬הועד הוסיף גם לשכרנו‪ ,‬שכן ראו אז‬

‫בעבודה זו ״כיבוש״‪.‬‬

‫היו לנו ימי חופש ‪ -‬בכל יום ראשון‪ ,‬וכן ביום חמישי‬

‫אחרי הצהריים‪ ,‬שהיה ״יום קודש״ לאנגלים לספורט‪ .‬אותם‬ ‫מנחם כץ־גראד‬
‫ימים היינו מנצלים לטיולים בסביבה‪ .‬האנגלים לא העזו‬
‫בשנת ‪ 1921‬נסתיימו העבודות הציבוריות בכבישים‪ .‬להעניש אותנו באכזריות‪ ,‬אבל את המצרים היו מריצים עם‬
‫עלתה דאגה ‪ -‬מה נעשה? אז הופיע ב״פלוגת מגדל״ של שקים כבדים על גבם כעונש‪ .‬היה גם חדר מעצר‪ ,‬מעין לול‪,‬‬
‫גדוד־העבודה‪ ,‬שסללה את הכביש מטבריה למגדל‪ ,‬אליהו שהיו ממלאים אותו במצרים שלא נהגו כראוי‪ .‬אחד מחברנו‪,‬‬
‫גולומב והודיע לנו‪ ,‬כי ישנה עבודה‪ ,‬אמנם קשה‪ ,‬אבל על שמוקלר־ינאי‪ ,‬חיבר שיר‪ :‬״שאו בחורים שקים נפט‪ ,‬שמן‪,‬‬
‫היהודים ״לכבוש אותה״‪.‬‬
‫מי על השכם‪ ,‬מי על הראש‪ ,‬נעבוד ונכבוש״‪ .‬ולצליליו היינו‬
‫באותו זמן‪ ,‬אחרי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬גייסו האנגלים יוצאים‪ ,‬מחלקות ופלוגות‪ ,‬לעבודות השונות‪.‬‬
‫אלפי מצרים וסודאנים והעסיקום בעבודות שונות בשביל במשך שנה פעלו ה״ג׳יפים״ היהודים יחד עם המצרים‬
‫הצבא הבריטי בארץ‪ .‬הללו כונו בשם ״ג׳יפים״‪ ,‬והמוסדות בתקוה להוכיח לאנגלים‪ ,‬כי אנו יכולים לעשות כל עבודה‪.‬‬
‫היהודים הצליחו לקבל רשות מהאנגלים לגייס גם גדוד אולם כעבור שנה ‪ -‬בטל גדוד ה״ג׳יפים״‪ ,‬אלפי המצרים‬
‫״ג׳יפים״ יהודים‪ ,‬בן ‪ 200‬איש‪ .‬העבודה קשה‪ ,‬אבל הכרח חזרו לארצם ואנחנו התפזרנו איש־איש לקבוצתו‪ ,‬חבורתו‬
‫לעסוק גם בה‪.‬‬
‫וביתו‪.‬‬

‫‪11‬‬