Page 7 - etmol 20
P. 7
הרוחות בדרך בלל .את הבורסקי ,שאף
הוא מטרד סביבתי ,הרחיקו חמישים
אמה מן העיר ,והשאירו אותו רק במזר
חה של העיר .גם את כבשני הסיד ואת
אילנות-הסרק הרחיקו מן העיר ,והוא
הדין לגבי השובבות והגרנות הציבו
ריים .בל אחד ממטרדים אלה היה חייב
במרחב של חמישים אמה סביב ומבל צד
כדי ליצור מרחק מספיק ביניהם ובין
שטח המגורים של העיר .והיה אם
התפתחה העיר והתקרבה למטרד ,היו
מרחיקים את המטרד ,ואם אי-אפשר היה
להרחיקו ,השאירו מרחב של חמישים
אמה סביבו .גם את הקברות לא חששו
להרחיק מן העיר ,להוציא קבר נשיא או
קבר של מלך ,שאותם נהגו להשאיר
בתוך העיר מחמת הבבוד ,אך יחד עם
זאת הקפידו על שמירת מרחב בן חמי
שים אמה סביבם.
בתים שהם חומה שלוחי בית-דין ושוטרים אשר הקפידו חייב גם לתת לתמחוי ,כנראה סעד .ומי
על שמירתן הלבה למעשה. שיושב בה שנה חייב גם במעות חיטין,
העיר היהודית ,זו שנוסדה במרוצת כנראה מס המוטל על יושבי העיר
המאה השלישית ,לא היתה זקוקה להגנה תקנות אלו מבדילות בין רשות הר הקבועים -בני העיר .מי שבא להש
ולחומה כמו הערים הגדולות המעורבות, בים ורשות היחיד .נאסר ,למשל ,לפתוח תקע בעיר חייב איפוא מיד בבל מעשי
כגון טבריה ,קיסריה ,בית-שאן וכדומה. חלון מול חלון ודלת מול דלת ברשות הצדקה והמס ובהשתתפות פעילה בהג
בעוד שערים גדולות ונוכריות אלו היו היחיד ,אבל הותר לפתוח אלה כנגד אלה
חלק ממערך אסטרטגי גדול של האימ ברשות הרבים .תקנה זו אופיינית לאר נת העיר ובשמירתה.
פריה הרומית ,היו הערים הקטנות, צות הים התיבון ,באשר אלו החזיקו לבני העיר זכויות להביע את דעתם,
ה״עיירות הבינוניות״ ,זקוקות להגנה חלונות ודלתות פתוחים מחמת החום. לקבוע בדעת רוב את המידות אשר
מפני איבה מקומית בלבד .יתר-על-בן, תקנה זו פחות אופיינית לארצות קרות, ישמשו במסחר בעיר ,את גובה המסים
בבניית חומה סביב עיר פרובינציאלית, שבהן החלונות קטנים וסגורים בדרך ואת שכר הפועלים .כן זבאי בן העיר
ראה המימשל אות למרידה או להתנג לבחור את ״טובי״ העיר ,לקבוע עונ
דות ,וכמובן מנע נסיונות ביצור כאלה. כלל. שים על עבריינים ולחוקק ,בדעת רוב,
וכך היו עיירות אלו פרוזות בדרך כלל. נראה שהיה מי שקבע גבול מוגדר את התקנות העירוניות המתייחסות
אולם בכל זאת הן הקימו מעין הגנה בין רשויות היחיד ורשות הרבים ונאסר למסחר ולמלאבה בעיר .בן חייבים בני
סביבן :על-ידי צימוד הבתים החיצוניים להוציא אלמנטים ארכיטקטוניים בולטים העיר לכפות זה על זה בניין בית-בנסת
זה לזה ,כדי שיהוו רצף אחד של הגנה של הבניינים אל רשות הרבים ,כמו
״היקפית״ סביב העיר ,ובין הבתים גזוזטראות ,״אלא רצה ,בונם לתוך ולרכוש ספרים בעבורו.
נשמרו שניים או שלושה מבואות צרים ״טובי״ העיר נבחרים על-ידי בני
-״עיר שגגותיה חומתה״ .הגנתן שלו״. העיר ועומדים בראש העיר .מוזברים
הפנימית של ערים אלו הושגה על-ידי תעלות הביוב ,אמות המים והדרבים שבעה טובי העיר ,אך נראה לנו שאין
יצירת גושי מבנים סגורים בתוך עצמם היו רשות הרבים ואחריות בל בני העיר מספר זה חובה על הערים כולן וכל עיר
-״חצר השותפין״ וכן על ידי היווצ על שמירתן ועל התקנתן .הביצוע היה ועיר קבעה את מספרם לפי תקנותיה.
רות מקרית של רחובות ומבואות פני מוטל על שלוחי בית הדין אשר עשו את מוזכרים גם תוארים כמו ״זקני העיר״
מיים ,כדי שלא יהיה רחוב ישר ורחב המלאבה מטעם הקהל ,באמור ב״מועד ו״פרנסי העיר״ .נראה שהתואר
אלא במה שיותר רחובות צרים ומפות קטן״ :״ומתקנין את קלקולי המים ״פרנס״ הוא תואר הבולל בתוכו את כל
לים ובהם מעברים מקורים ,פינות רבות שברשות הרבים וחוטטין אותן ומתקנין מי שעוסק בצרכי הציבור .גם ״זקן
את הדרבים ואת הרחובות ואת מקוות העיר״ אינו תואר מוגדר ,אלא מעין
ופתחים מעטים. המים ועושין כל צרבי הרבים ,ומציינין מוסד שנוצר מעצמו בכוח הדרת הבבוד
וכך הצליחו ישובי היהודים בארץ-
ישראל והנהגותיהם לשמור על אוטונו את הקברות״. הטבעית ובכוח הנסיון שבידי הזקנים.
מיה פנימית רחבה בתוך הקהילות, המקורות מונים במה מטרדים סביב
להמשיך ולחיות את חייהם ולגבש דפוסי תיים ומחייבים להרחיקם מן העיר חמי חלון מול חלון -אסור
שים אמה )בערך 30מטר( .למטרדים
תרבות ,יצירה וחברה לדורות. נחשבים בית-הקברות ,אשר יכול היה במרוצת הדורות נקבעו תקנות
להיות ממוקם בכל צד של העיר ,להוציא עירוניות רבות ,והוקמו בתי-דין ונתמנו
התכניות והציורים בעמודים אלה הם פרי את הצד המערבי ,באשר משם היו באות
נסיון לתת תכנית של עיר כזאת מבלי
להתייחס למקום מסוים .הציורים
מסתמכים על הנתונים הכתובים ועל
מימצאי סקר מפורט שנערך בכמה ישו
בים בני אותה תקופה בגליל ובגולן.