Page 7 - etmol 20

‫הרוחות בדרך בלל‪ .‬את הבורסקי‪ ,‬שאף‬
‫הוא מטרד סביבתי‪ ,‬הרחיקו חמישים‬
‫אמה מן העיר‪ ,‬והשאירו אותו רק במזר­‬
‫חה של העיר‪ .‬גם את כבשני הסיד ואת‬
‫אילנות‪-‬הסרק הרחיקו מן העיר‪ ,‬והוא‬
‫הדין לגבי השובבות והגרנות הציבו­‬
‫ריים‪ .‬בל אחד ממטרדים אלה היה חייב‬
‫במרחב של חמישים אמה סביב ומבל צד‬
‫כדי ליצור מרחק מספיק ביניהם ובין‬
‫שטח המגורים של העיר‪ .‬והיה אם‬
‫התפתחה העיר והתקרבה למטרד‪ ,‬היו‬
‫מרחיקים את המטרד‪ ,‬ואם אי‪-‬אפשר היה‬
‫להרחיקו‪ ,‬השאירו מרחב של חמישים‬
‫אמה סביבו ‪ .‬גם את הקברות לא חששו‬
‫להרחיק מן העיר‪ ,‬להוציא קבר נשיא או‬
‫קבר של מלך‪ ,‬שאותם נהגו להשאיר‬
‫בתוך העיר מחמת הבבוד‪ ,‬אך יחד עם‬
‫זאת הקפידו על שמירת מרחב בן חמי­‬

‫שים אמה סביבם‪.‬‬

‫בתים שהם חומה‬ ‫שלוחי בית‪-‬דין ושוטרים אשר הקפידו‬ ‫חייב גם לתת לתמחוי‪ ,‬כנראה סעד‪ .‬ומי‬
‫על שמירתן הלבה למעשה‪.‬‬ ‫שיושב בה שנה חייב גם במעות חיטין‪,‬‬
‫העיר היהודית‪ ,‬זו שנוסדה במרוצת‬ ‫כנראה מס המוטל על יושבי העיר‬
‫המאה השלישית‪ ,‬לא היתה זקוקה להגנה‬ ‫תקנות אלו מבדילות בין רשות הר­‬ ‫הקבועים ‪ -‬בני העיר‪ .‬מי שבא להש­‬
‫ולחומה כמו הערים הגדולות המעורבות‪,‬‬ ‫בים ורשות היחיד‪ .‬נאסר‪ ,‬למשל‪ ,‬לפתוח‬ ‫תקע בעיר חייב איפוא מיד בבל מעשי‬
‫כגון טבריה‪ ,‬קיסריה‪ ,‬בית‪-‬שאן וכדומה‪.‬‬ ‫חלון מול חלון ודלת מול דלת ברשות‬ ‫הצדקה והמס ובהשתתפות פעילה בהג­‬
‫בעוד שערים גדולות ונוכריות אלו היו‬ ‫היחיד‪ ,‬אבל הותר לפתוח אלה כנגד אלה‬
‫חלק ממערך אסטרטגי גדול של האימ­‬ ‫ברשות הרבים‪ .‬תקנה זו אופיינית לאר­‬ ‫נת העיר ובשמירתה‪.‬‬
‫פריה הרומית‪ ,‬היו הערים הקטנות‪,‬‬ ‫צות הים התיבון‪ ,‬באשר אלו החזיקו‬ ‫לבני העיר זכויות להביע את דעתם‪,‬‬
‫ה״עיירות הבינוניות״‪ ,‬זקוקות להגנה‬ ‫חלונות ודלתות פתוחים מחמת החום‪.‬‬ ‫לקבוע בדעת רוב את המידות אשר‬
‫מפני איבה מקומית בלבד‪ .‬יתר‪-‬על‪-‬בן‪,‬‬ ‫תקנה זו פחות אופיינית לארצות קרות‪,‬‬ ‫ישמשו במסחר בעיר‪ ,‬את גובה המסים‬
‫בבניית חומה סביב עיר פרובינציאלית‪,‬‬ ‫שבהן החלונות קטנים וסגורים בדרך‬ ‫ואת שכר הפועלים‪ .‬כן זבאי בן העיר‬
‫ראה המימשל אות למרידה או להתנג­‬ ‫לבחור את ״טובי״ העיר‪ ,‬לקבוע עונ­‬
‫דות‪ ,‬וכמובן מנע נסיונות ביצור כאלה‪.‬‬ ‫כלל‪.‬‬ ‫שים על עבריינים ולחוקק‪ ,‬בדעת רוב‪,‬‬
‫וכך היו עיירות אלו פרוזות בדרך כלל‪.‬‬ ‫נראה שהיה מי שקבע גבול מוגדר‬ ‫את התקנות העירוניות המתייחסות‬
‫אולם בכל זאת הן הקימו מעין הגנה‬ ‫בין רשויות היחיד ורשות הרבים ונאסר‬ ‫למסחר ולמלאבה בעיר‪ .‬בן חייבים בני‬
‫סביבן‪ :‬על‪-‬ידי צימוד הבתים החיצוניים‬ ‫להוציא אלמנטים ארכיטקטוניים בולטים‬ ‫העיר לכפות זה על זה בניין בית‪-‬בנסת‬
‫זה לזה‪ ,‬כדי שיהוו רצף אחד של הגנה‬ ‫של הבניינים אל רשות הרבים‪ ,‬כמו‬
‫״היקפית״ סביב העיר‪ ,‬ובין הבתים‬ ‫גזוזטראות‪ ,‬״אלא רצה‪ ,‬בונם לתוך‬ ‫ולרכוש ספרים בעבורו‪.‬‬
‫נשמרו שניים או שלושה מבואות צרים‬ ‫״טובי״ העיר נבחרים על‪-‬ידי בני‬
‫‪ -‬״עיר שגגותיה חומתה״‪ .‬הגנתן‬ ‫שלו״‪.‬‬ ‫העיר ועומדים בראש העיר‪ .‬מוזברים‬
‫הפנימית של ערים אלו הושגה על‪-‬ידי‬ ‫תעלות הביוב‪ ,‬אמות המים והדרבים‬ ‫שבעה טובי העיר‪ ,‬אך נראה לנו שאין‬
‫יצירת גושי מבנים סגורים בתוך עצמם‬ ‫היו רשות הרבים ואחריות בל בני העיר‬ ‫מספר זה חובה על הערים כולן וכל עיר‬
‫‪ -‬״חצר השותפין״ וכן על ידי היווצ­‬ ‫על שמירתן ועל התקנתן‪ .‬הביצוע היה‬ ‫ועיר קבעה את מספרם לפי תקנותיה‪.‬‬
‫רות מקרית של רחובות ומבואות פני­‬ ‫מוטל על שלוחי בית הדין אשר עשו את‬ ‫מוזכרים גם תוארים כמו ״זקני העיר״‬
‫מיים‪ ,‬כדי שלא יהיה רחוב ישר ורחב‬ ‫המלאבה מטעם הקהל‪ ,‬באמור ב״מועד‬ ‫ו״פרנסי העיר״‪ .‬נראה שהתואר‬
‫אלא במה שיותר רחובות צרים ומפות­‬ ‫קטן״‪ :‬״ומתקנין את קלקולי המים‬ ‫״פרנס״ הוא תואר הבולל בתוכו את כל‬
‫לים ובהם מעברים מקורים‪ ,‬פינות רבות‬ ‫שברשות הרבים וחוטטין אותן ומתקנין‬ ‫מי שעוסק בצרכי הציבור‪ .‬גם ״זקן‬
‫את הדרבים ואת הרחובות ואת מקוות‬ ‫העיר״ אינו תואר מוגדר‪ ,‬אלא מעין‬
‫ופתחים מעטים‪.‬‬ ‫המים ועושין כל צרבי הרבים‪ ,‬ומציינין‬ ‫מוסד שנוצר מעצמו בכוח הדרת הבבוד‬
‫וכך הצליחו ישובי היהודים בארץ‪-‬‬
‫ישראל והנהגותיהם לשמור על אוטונו­‬ ‫את הקברות״‪.‬‬ ‫הטבעית ובכוח הנסיון שבידי הזקנים‪.‬‬
‫מיה פנימית רחבה בתוך הקהילות‪,‬‬ ‫המקורות מונים במה מטרדים סביב­‬
‫להמשיך ולחיות את חייהם ולגבש דפוסי‬ ‫תיים ומחייבים להרחיקם מן העיר חמי­‬ ‫חלון מול חלון ‪ -‬אסור‬
‫שים אמה )בערך ‪ 30‬מטר(‪ .‬למטרדים‬
‫תרבות‪ ,‬יצירה וחברה לדורות‪.‬‬ ‫נחשבים בית‪-‬הקברות‪ ,‬אשר יכול היה‬ ‫במרוצת הדורות נקבעו תקנות‬
‫להיות ממוקם בכל צד של העיר‪ ,‬להוציא‬ ‫עירוניות רבות‪ ,‬והוקמו בתי‪-‬דין ונתמנו‬
‫התכניות והציורים בעמודים אלה הם פרי‬ ‫את הצד המערבי‪ ,‬באשר משם היו באות‬
‫נסיון לתת תכנית של עיר כזאת מבלי‬
‫להתייחס למקום מסוים‪ .‬הציורים‬
‫מסתמכים על הנתונים הכתובים ועל‬
‫מימצאי סקר מפורט שנערך בכמה ישו­‬

‫בים בני אותה תקופה בגליל ובגולן‪.‬‬