Page 6 - etmol 20
P. 6
מאת זאב ייבין
הישוב היהודי בגליל ובגולן עבר דרך פוא לנסות ולשחזר עיר בת אותה העיר היתה מורכבת ממספר אלמנטים
ארוכה מישוב חקלאי מבוסס -אם־כי תקופה כדוגמה לעשרות עיירות כאלו בעלי חשיבות ,מהם האופייניים לעיר
יהודית דווקא .מקורותינו מזכירים את שהיו בגליל ובגולן בתקופת המשנה לא עשיר מאוד -במאות השניה
החצרות ,הדיורין )דירותז( ,חנויות, והתלמוד. והשלישית והיה לישוב עירוני צפוף
במאה החמישית והששית .במאה בתוספתא ,מסכת מכות ,מתוארות רחבות ורחובות ,מרחצאות ,בתי־בד,
יקבים ובתי־מלאכה .כן מוזכרים מקו השביעית -עם הכיבוש הערבי -עיירות מסוג זה:
התדלדל הישוב ,ובמאה השמינית לא ״שלושה עיירות הללו אין בונין אותן מות כמו הסנטר ,הקרפף ,בית־הקברות,
לא כרכין גדולין ולא טירין )מבצרים( הגורן ,האילן ,שיחין ומערות ועוד. התאושש עדיין.
בפרק זמן זה ,שבין המאה השלישית קטנין ,אלא עיירות בינוניות .אין בונין מוזכרים שלושה סוגי דרכים :דרך
והמאה השביעית ,הצליחו הנהגות הי אותן אלא במקום שיש מים ,אין להם המלך )שאין לה שיעור -שרוחבה
שוב ,בארץ־ישראל ובגולה ,לשמור על מים -מביאין להן מים .ואין בונין אותן בלתי מוגבל( ,דרך הרבים )שרוחבה 16
אוטונומיה רחבה בתוך הקהילות ולקבוע אלא במקום שיש אוכלוסין ,נתמעטו אמות( ,דרך היחיד )שרוחבה 4אמות(,
את דמותו של עם ישראל לדורות .וזאת ,האוכלוסין -מביאין אחרים ומיישבין שביל היחיד ושביל הרבים .כנכסים
למרות הלחצים הקשים והמתמידים של תחתיהן .נתמעטו דיוריהן -מוסיפין שהם רשות הרבים מוזכרים בית־
הכנסת ,המקוה ומלון־האורחים ,אלה השליטים הרומיים .בתקופה זו ולפניה עליהן כוהנים לויים וישראל״.
האחרונים אופייניים לעיר יהודית .ערים -תקופת המשנה והתלמוד -התגבשו
גדולות היו מחולקות לשכונות ,ש עיר של יחיד גם דפוסי חיים חברתיים ועירוניים יחד
התפתחו עם גידול העיר ,ואילו ערים עם התפתחות הדרגתית' של ישובים
קטנות היו ,כנראה ,״חד־שכונתיות״. ועיר של רבים יהודים מיוחדים -״העיירות הבינונ
מקורותינו מדברים על עיר של יחיד יות״.
מקורותינו אינם מרבים לספר ועיר של רבים ועל תהליך של מעבר
באירועים היסטוריים ובתיאורי מקומות ממצב למצב .לדוגמה מביא ר׳ נחמן
הנהגת העיר ומצבים .המשנה והתלמוד דנים בכל במסכת עירובין ,מקום בשם ״דיסקרתא
היבטי החיים שבתקופתם בזיקה לדפוסי דנתוזאי״ ,עיר שהשתייכה ליחיד ,ו -המוסד העליון בחיי העיר היה אסיפת
ההתנהגות ובהתאם להלכה הפסוקה ״נוספו בה דיורין מרובין ונעשתה עיר התושבים ״בני אותה עיר״ .היו כללים
של רבים״ .נראה שבראשיתה היתה זו אשר לפיהם נקבע מעמדם של יושבי שנקבעה אז ולדורות.
עם זאת ,עולה ממקורות אלה תקופה עיר קטנה ,רכושה של משפחה אחת ,או העיר :מי שגר בעיר שנים עשר חודש,
■דינאמית ביותר של יישוב ערים ,קביעת אפילו אדם אחד .אבל במשך הזמן גדלה הוא כבני העיר ,מי שקנה דירה בעיר
דינים ודפוסי התנהגות מוסריים ,דתיים ,העיר על־ידי צירוף שטחים של אחרים נכלל אף הוא מיד בין בני העיר.
אזרחיים ומשפחתיים -עדות לחיים ויישוב אוכלוסין נוספים בשטחים אלה ,חובתם של בני העיר היתה להשתתף
תוססים ,עדים ומעודכנים לזמנם .בגליל ובמהלך דור אחד או שניים הפך הישוב בהוצאות הקהילה .חובה זו נמדדת לפי
ובגולן התקיימו באותה תקופה כ־ 100לעיר של רבים שחלים עליה כללי התקופה שבה יושב האיש בעיר .מי שחי
עיירות יהודיות שהיוו את עיקר בעלות ,טהרה ושמירת שבת ,החלים על בעיר שלושים יום חייב כבר לתת
צדקה .מי שיושב בעיר שלושה חדשים ההתיישבות היהודית באיזור .ראוי אי רשות הרבים.