Page 6 - etmol 20

‫מאת זאב ייבין‬

‫הישוב היהודי בגליל ובגולן עבר דרך פוא לנסות ולשחזר עיר בת אותה העיר היתה מורכבת ממספר אלמנטים‬
‫ארוכה מישוב חקלאי מבוסס ‪ -‬אם־כי תקופה כדוגמה לעשרות עיירות כאלו בעלי חשיבות‪ ,‬מהם האופייניים לעיר‬
‫יהודית דווקא‪ .‬מקורותינו מזכירים את‬ ‫שהיו בגליל ובגולן בתקופת המשנה‬ ‫לא עשיר מאוד ‪ -‬במאות השניה‬
‫החצרות‪ ,‬הדיורין )דירותז(‪ ,‬חנויות‪,‬‬ ‫והתלמוד‪.‬‬ ‫והשלישית והיה לישוב עירוני צפוף‬
‫במאה החמישית והששית‪ .‬במאה בתוספתא‪ ,‬מסכת מכות‪ ,‬מתוארות רחבות ורחובות‪ ,‬מרחצאות‪ ,‬בתי־בד‪,‬‬
‫יקבים ובתי־מלאכה‪ .‬כן מוזכרים מקו­‬ ‫השביעית ‪ -‬עם הכיבוש הערבי ‪ -‬עיירות מסוג זה‪:‬‬
‫התדלדל הישוב‪ ,‬ובמאה השמינית לא ״שלושה עיירות הללו אין בונין אותן מות כמו הסנטר‪ ,‬הקרפף‪ ,‬בית־הקברות‪,‬‬
‫לא כרכין גדולין ולא טירין )מבצרים( הגורן‪ ,‬האילן‪ ,‬שיחין ומערות ועוד‪.‬‬ ‫התאושש עדיין‪.‬‬
‫בפרק זמן זה‪ ,‬שבין המאה השלישית קטנין‪ ,‬אלא עיירות בינוניות‪ .‬אין בונין מוזכרים שלושה סוגי דרכים‪ :‬דרך‬
‫והמאה השביעית‪ ,‬הצליחו הנהגות הי­ אותן אלא במקום שיש מים‪ ,‬אין להם המלך )שאין לה שיעור ‪ -‬שרוחבה‬
‫שוב‪ ,‬בארץ־ישראל ובגולה‪ ,‬לשמור על מים ‪ -‬מביאין להן מים‪ .‬ואין בונין אותן בלתי מוגבל(‪ ,‬דרך הרבים )שרוחבה ‪16‬‬
‫אוטונומיה רחבה בתוך הקהילות ולקבוע אלא במקום שיש אוכלוסין‪ ,‬נתמעטו אמות(‪ ,‬דרך היחיד )שרוחבה ‪ 4‬אמות(‪,‬‬
‫את דמותו של עם ישראל לדורות‪ .‬וזאת‪ ,‬האוכלוסין ‪ -‬מביאין אחרים ומיישבין שביל היחיד ושביל הרבים‪ .‬כנכסים‬
‫למרות הלחצים הקשים והמתמידים של תחתיהן‪ .‬נתמעטו דיוריהן ‪ -‬מוסיפין שהם רשות הרבים מוזכרים בית־‬
‫הכנסת‪ ,‬המקוה ומלון־האורחים‪ ,‬אלה‬ ‫השליטים הרומיים‪ .‬בתקופה זו ולפניה עליהן כוהנים לויים וישראל״‪.‬‬
‫האחרונים אופייניים לעיר יהודית‪ .‬ערים‬ ‫‪ -‬תקופת המשנה והתלמוד ‪ -‬התגבשו‬
‫גדולות היו מחולקות לשכונות‪ ,‬ש­‬ ‫עיר של יחיד‬ ‫גם דפוסי חיים חברתיים ועירוניים יחד‬
‫התפתחו עם גידול העיר‪ ,‬ואילו ערים‬ ‫עם התפתחות הדרגתית' של ישובים‬
‫קטנות היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬״חד־שכונתיות״‪.‬‬ ‫ועיר של רבים‬ ‫יהודים מיוחדים ‪ -‬״העיירות הבינונ­‬

‫מקורותינו מדברים על עיר של יחיד‬ ‫יות״‪.‬‬
‫מקורותינו אינם מרבים לספר ועיר של רבים ועל תהליך של מעבר‬
‫באירועים היסטוריים ובתיאורי מקומות ממצב למצב‪ .‬לדוגמה מביא ר׳ נחמן‬
‫הנהגת העיר‬ ‫ומצבים‪ .‬המשנה והתלמוד דנים בכל במסכת עירובין‪ ,‬מקום בשם ״דיסקרתא‬

‫היבטי החיים שבתקופתם בזיקה לדפוסי דנתוזאי״‪ ,‬עיר שהשתייכה ליחיד‪ ,‬ו‪ -‬המוסד העליון בחיי העיר היה אסיפת‬
‫ההתנהגות ובהתאם להלכה הפסוקה ״נוספו בה דיורין מרובין ונעשתה עיר התושבים ״בני אותה עיר״‪ .‬היו כללים‬
‫של רבים״‪ .‬נראה שבראשיתה היתה זו אשר לפיהם נקבע מעמדם של יושבי‬ ‫שנקבעה אז ולדורות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬עולה ממקורות אלה תקופה עיר קטנה‪ ,‬רכושה של משפחה אחת‪ ,‬או העיר‪ :‬מי שגר בעיר שנים עשר חודש‪,‬‬
‫■דינאמית ביותר של יישוב ערים‪ ,‬קביעת אפילו אדם אחד‪ .‬אבל במשך הזמן גדלה הוא כבני העיר‪ ,‬מי שקנה דירה בעיר‬
‫דינים ודפוסי התנהגות מוסריים‪ ,‬דתיים‪ ,‬העיר על־ידי צירוף שטחים של אחרים נכלל אף הוא מיד בין בני העיר‪.‬‬
‫אזרחיים ומשפחתיים ‪ -‬עדות לחיים ויישוב אוכלוסין נוספים בשטחים אלה‪ ,‬חובתם של בני העיר היתה להשתתף‬
‫תוססים‪ ,‬עדים ומעודכנים לזמנם‪ .‬בגליל ובמהלך דור אחד או שניים הפך הישוב בהוצאות הקהילה‪ .‬חובה זו נמדדת לפי‬
‫ובגולן התקיימו באותה תקופה כ־‪ 100‬לעיר של רבים שחלים עליה כללי התקופה שבה יושב האיש בעיר‪ .‬מי שחי‬
‫עיירות יהודיות שהיוו את עיקר בעלות‪ ,‬טהרה ושמירת שבת‪ ,‬החלים על בעיר שלושים יום חייב כבר לתת‬
‫צדקה‪ .‬מי שיושב בעיר שלושה חדשים‬ ‫ההתיישבות היהודית באיזור‪ .‬ראוי אי­ רשות הרבים‪.‬‬