Page 129 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני
P. 129
את השינוי העמוק שהתחולל באופייה של השכונה תיאור אחד העוסק בדמותה של ימין משה לאחר .20ווק ,התהילה ,עמ׳ .547
לאחר השיקום מבטאת במקרה זה דמותו החיצונית השינוי הקיצוני שהתחולל בה ,נמצא בקטע המסיים .21גור ,מוות בחוג ,עמ׳ .66
של הבית ,בכלל זה השם הקבוע על דלת הכניסה , את הספר ׳התהילה׳ של הסופר היהודי—אמריקני הרמן
ווק ,שהתגורר בשכונה שנים אחדות .ספר זה -עם
הכתוב בשלוש שפות . חלקו הראשון ׳התקווה׳ -מלווה את סיפורו של העם
היהודי מאז מלחמת העצמאות ועד חגיגות הארבעים
׳לפעמים בלילה ,כשחושך בסביבה׳ למדינת ישראל ,הנערכות בין השאר למרגלות ימין
הפיסה האחרונה בסביבותיה של משכנות שאננים משה ,בברכת הסולטאן :
המושכת אליה אף היא את עיני המבקרים במקום
היא כמובן מרכבתו של משה מונטיפיורי ,שהוצבה ליד שכונת ימין משה היא המקום המושלם לצפייה במחזה
טחנת הרוח לפני כמה עשרות שנים ,ומאז הספיקה הזה ,ותושבי השכונה נתונים ללחץ של חבריהם להזמין
אף לעלות באש ולעבור שיפוץ יסודי ושחזור ,ולבסוף אותם .דירתם של יעל ומקס רווה ,בשורת הבתים
שבה והוצבה במקומה ,הפעם מאחורי קיר זכוכית הראשונה ,עם נוף לעיר העתיקה ממרפסות בשתי קומותיה
משוריין ,מוגנת ממגע ידם של המבקרים .כמו טחנת ומהגג ,היא המקום המבוקש ביותר בעיר ,במובן מסוים20.
הרוח גם מרכבתו האישית והמרשימה של מונטיפיורי
מזוהה מאוד עם השכונה וסביבתה ,ולפיכך אין פלא תיאור אחר של השכונה המתחדשת ,ההולכת
שאף היא זכתה לתיאורים שונים ,חלקם ראליסטיים ומתמלאת באנשי רוח ,הגות ואמנות ,מצוי בלב רב
וחלקם כמעט מיסטיים ,ובהם ,כך דומה ,ראוי לסיים המכר הבלשי של הסופרת הירושלמית בתיה גור ,׳מוות
בחוג לספרות׳ .קרבן הרצח הנחקר בספר ,פרופ׳ שאול
סקירה זו . תירוש ,הנו חוקר ספרות בעל שם עולמי ,שקבע את
קורותיה של המרכבה שהביא ארצה בוריס שץ ,
מנהל בית הספר ומוזאון ׳בצלאל׳ ,היו הבסיס מקום מגוריו באחד מבתי ימין משה לאחר שיקומה :
לסיפורה של המשוררת והסופרת היידית ריקודה
פוטש ׳די מרכבה׳ (המרכבה) ,מתוך ספר הסיפורים משב רוח פתאומי נשא ריח פרחים כשירד מיכאל
שלה ׳אין געסלעך פון ירושלים׳ (ברחובות ירושלים) . בצעדים מהססים במדרגות הרחבות לתוך השכונה
פוטש חיה בירושלים למעלה משלושים שנה ועבדה הרומנטית ,המפוארת ,שהיתה למקום מגוריהם של
כספרנית ב׳בצלאל׳ ,ונראה כי שם הסיפור ביידיש , אמני העיר ושאר נכבדים ,ונעצר לפני המרכז למוסיקה
׳די מרכבה׳ ,הוא המפתח לקריאת הסיפור כולו ,שכן ] [...מיכאל התבונן בביתם ,בגינות המטופחות ,בשלטים
המילה המקובלת למרכבה ביידיש היא ׳קאָטש׳ , המכריזים ׳גלריה לאמנות׳ והיה סקרן לדעת איך ייראה
בעוד המילה ׳מרכבה׳ מכוונת את דובר היידיש דווקא
ל׳מעשה מרכבה׳ ...ואכן ,בסיפורה משתמשת פוטש ביתו של תירוש.
במרכבה כביטוי סימבולי למצבו של האדם ,כפי שהיא ברחבה הקטנה שלפני הבית ,שנכנס אליה בעד שער
כותבת בפתח הסיפור :׳יש חפצים שגורלם קשור ברזל כהה ,לא היתה גינה .רק שיחי ורדים אחדים ושלושה
פסלים נימרו את לובנו של משטח החצץ ] [...אלי לא
הגיב ופתח את הדלת ,שאליה הוצמד שלט מקרמיקה
ארמנית ובו כתבו בעברית ,אנגלית וערבית :תירוש21.
128