Page 125 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני

‫כמו במקרים רבים אחרים‪ֵ ,‬ידעו בדרך הטבע מעלות ‬
‫ומורדות‪ .‬אך תיאורה של ימין משה בספרה של עליזה ‬
‫אלרואי ׳מראות מצחיקות׳‪ ,‬שנכתב כמה עשרות שנים ‬
‫אחרי קרות הדברים‪ ,‬משקף הוויה שונה של השכונה ‬
‫החצויה‪ .‬בני העדות השונות מתגוררים זה עם זה ‬
‫וההשפעה ההדדית מתבטאת בכמה דרכים ובין היתר ‬

‫גם בשפת הדיבור‪ :‬‬

‫רציתי לפגוש את שתי הסבתות שלי‪ ,‬שאהבתי אותן‬
‫והתגעגעתי אליהן‪ ,‬אפילו שרק סבתא אחת‪ ,‬הסבתא‬
‫מצד אמא שלי‪ ,‬היא סבתא באמת‪ ,‬ולסבתא האחרת‬
‫אנחנו רק קוראים סבתא‪ .‬ככה התרגלנו כל השנים‬
‫לקרוא לה‪ .‬היא אשה בודדה‪ ,‬והיא בכלל אשכנזייה‪,‬‬
‫שגרה בשכנות לסבתא בזמן שהן גרו בשכונת ימין‬
‫משה‪ ,‬ומאז היא יודעת לדבר מעט לאדינו‪ .‬סבתא ואמא‬
‫תמיד ספרו שרוב האשכנזים שגרו בימין משה ידעו‬

‫לדבר לאדינו והיו ספרדים שדיברו יידיש‪12.‬‬

‫על קו הגבול וב׳סוף העולם׳‪ :‬מלחמת‬ ‫כיוון שהשכונה חולקה בראשיתה לשני אזורים ‬ ‫ברכה לביא‪' ,‬ימין משה'‪ ,‬‬
‫העצמאות וימי הקו העירוני‬ ‫נפרדים‪ ,‬שאשכנזים וספרדים גרו בהם זה לצד זה אך ‬ ‫לבד על קנבס‪.‬‬
‫בנפרד‪ ,‬אפשר היה לצפות כי ההפרדה בין הקהילות ‬ ‫‪ .12‬מיוחס ‪ -‬אלרואי‪ ,‬מראות ‬
‫המאורעות הקשים שהתחוללו בימין משה בזמן ‬ ‫תשפיע גם על אופייה של השכונה וכי יחסי העדות‪ ,‬‬
‫מלחמת העצמאות‪ ,‬ואשר במהלכם נטשו תושביהן ‬ ‫מצחיקות‪ ,‬עמ׳ ‪ .18‬‬
‫המקוריים של ימין משה ומשכנות שאננים את ‬
‫שכונותיהם ועברו להתגורר בשכונות אחרות ‬
‫במערב העיר‪ ,‬שינו מן היסוד את דמותן הפיזית ‬
‫והאנושית של שתי השכונות‪ ,‬ומטבע הדברים זכו אף ‬
‫הם למגוון תיאורים כתובים‪ ,‬היסטוריים וספרותיים ‬
‫כאחד‪ .‬למשל את ימי מלחמת העצמאות הקשים ‬
‫שבהם התחוללו בימין משה קרבות כמעט מדי יום ‬
‫ביומו‪ ,‬תיאר כשנה לאחר מעשה הסופר והעיתונאי ‬
‫הנודע אביעזר גולן (גולדשטיין) בספרו ׳להבות ‬
‫בשמי ירושלים׳‪ .‬תוך כך הדגיש בייחוד את ביצוריה ‬

‫‪124‬‬