Page 121 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני

‫במשכנות שאננים‪ ,‬וכמו משפחות רבות אחרות ‬ ‫בסדרה הראשונה של שטרות השקלים החדשים שנכנסה למחזור ב—‪ ,1985‬הונפק שטר בן חמישים ‬
‫העדיפה אף היא בתחילה לחזור מדי לילה לביתה ‬ ‫שקלים חדשים שהוקדש לדמותו של ש״י עגנון‪ .‬בגב השטר נראה מעין קו רקיע של ירושלים ובו ‬
‫הישן שברובע היהודי‪ .‬המיתולוגיה המשפחתית שיוצר ‬ ‫מבנים בולטים המשקפים את עולמו הספרותי של עגנון הנטוע בירושלים‪ ,‬ביניהם אף טחנת הרוח‪ ,‬‬
‫הופרט סביב חוויית הלילה הראשון במשכנות שאננים ‬ ‫שנזכרה בכתביו פעמים אחדות‪ .‬‬
‫דומה שהיא מייצגת נאמנה את התודעה הירושלמית ‬
‫ארוכת השנים בדבר הסכנות האורבות ליוצאים אל ‬ ‫סוגיית היציאה מן החומות קיבלה כאמור את ביטויה גם ‬ ‫‪ .7‬הופרט‪ ,‬אריות ‬
‫מחוץ לחומות‪ ,‬כמו גם השמירה הנסית שזכו לה ‬ ‫בספרות הילדים‪ .‬דוגמה אחת היא ספר הילדים והנוער ‬ ‫בירושלים‪ ,‬עמ׳ ‪ .22-20‬‬
‫אלו שהחליטו לצאת ולהרחיב בגופם את ירושלים‪ :‬‬ ‫של הסופר שמואל הופרט ׳אריות בירושלים׳‪ ,‬שראה אור ‬
‫ב—‪ .1973‬בפרק השני בספר מובא סיפורה של משפחת ‬
‫ר׳ יוסף חסין‪ ,‬סבו של ר׳ אברהם‪ ,‬שעל שמו נקרא יוסי‪,‬‬ ‫חסין המדומיינת‪ ,‬שאביה‪ ,‬ר׳ אברהם חסין‪ ,‬נודע בספר ‬
‫היה בין האמיצים‪ .‬אמנם בתקופה הראשונה היה חוזר‬ ‫בשמו ׳המוכתאר של ימין משה׳‪ .‬משפחת חסין‪ ,‬על פי ‬
‫כל ערב ללון בבית הוריו בעיר העתיקה‪ ,‬אולם לאחר זמן‬ ‫הסיפור‪ ,‬הייתה אחת המשפחות הראשונות שהתיישבו ‬
‫מה החל להרהר באפשרות להשאר גם בלילה בחדרו‬
‫בשכונה החדשה‪ .‬קורותיו של אותו לילה מסופרות‬
‫במשפחה בכמה נוסחים‪ .‬ר׳ אברהם נוהג לספר את‬
‫הדברים כך‪ :‬׳באותו יום הלך ר׳ יוסף למקווה וטבל‬
‫בטהרה‪ .‬אחר כך התפלל בדבקות בבית הכנסת שלנו‬
‫ונדר שני כדי שמן לעניים‪ .‬אמא שלו‪ ,‬סבתא שרה‪ ,‬זכר‬
‫צדקת לברכה‪ ,‬הלכה אל הכותל המערבי להתפלל‬
‫ושמה פתקה בין אבניו הקדושות ]‪ [...‬באותו ערב יצא‬
‫בנה‪ ,‬יוסף‪ ,‬לישון בחדרו‪ ,‬במשכנות שאננים‪ ,‬והמטפחת‬

‫של אמו על צוארו‪.‬‬
‫בלילה דפקו על דלתו‪ ,‬שאל‪ :‬׳מי שם?׳‪ ,‬ואחר כך‬
‫בלשונם‪ :‬׳מאן הדא?׳ ולא נענה‪ .‬שמע אותם מתלחשים‬
‫ליד הדלת‪ ,‬אמר אחד‪ :‬׳יהודי הוא שנשאר בלילה‬
‫במדבר!׳ אמר שני‪ :‬׳אם ישאר אחד יבואו מחר עוד‬
‫שנים‪ .‬אחר מחר יקחו מאיתנו את כל המדבר׳‪ .‬אמר‬
‫שלישי‪ :‬׳נבעיר עליו את הבית ויברח׳‪ .‬חזר ואמר הראשון‪:‬‬
‫׳ננסה ברובים! נראה איזה שאטר )גיבור( הוא! ׳‪ .‬ור׳ יוסף‬
‫שומע ושפתיו לוחשות‪ :‬׳ה׳ לי לא אירא׳‪ .‬פתאום צהלו‬
‫סוסיהם‪ .‬׳יש דבע )צבוע(׳ אמר אחד‪ ,‬׳חיה רעה הדבע׳‪.‬‬
‫׳מכשף גדול הדבע׳‪ ,‬אמר השני‪ .‬׳נירה בו כדור!׳ אמר‬
‫הראשון אבל קולו רעד ]‪ [...‬שמע אותם ר׳ יוסף כשעלו‬
‫על סוסיהם‪ .‬כל אותו לילה לא עצם ר׳ יוסף את עיניו‪.‬‬
‫היה עומד ומתפלל ובידיו המטפחת הקדושה‪ .‬כשנפתחו‬
‫חומות העיר העתיקה מיהרו כל בני המשפחה למשכנות‬
‫שאננים‪ .‬באו לראות אם חי ר׳ יוסף או חס וחלילה‪7...‬‬

‫‪120‬‬