Page 117 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני

‫אינם חוסכים ביקורת מן האישים והגופים שפעלו ‬
‫בירושלים במרוצת השנים‪ ,‬והשפיעו במעשיהם על ‬

‫אופיין של השכונות ועל סיפורן הנפתל והמורכב‪ .‬‬

‫על שדים‪ ,‬תקוות ואכזבות‪:‬‬ ‫משכנות שאננים וימין משה ולצדן שכונות נוספות בירושלים‪ ,‬על כרטיס ברכה צבעוני ‬
‫טחנת הקמח וגורלה‬ ‫שהופק בירושלים בשנת ‪ ,1893‬בבית הדפוס הירושלמי של א״ל מונזון‪ .‬גלויה זו היא חלק מסדרה ‬
‫שתיארה עשרות שכונות ומבנים חדשים בירושלים של שלהי המאה התשע עשרה‪ .‬‬
‫המבנה הראשון שהוקם על כרם משה ויהודית כבר ‬
‫ב—‪ 1857‬היה כאמור טחנת הקמח הנודעת‪ ,‬ומאז ‬ ‫ייחודה ההיסטורי של משכנות שאננים כשכונה ‬ ‫‪ .1‬עגנון‪ ,‬תמול שלשום‪ ,‬‬
‫הקמתה הייתה לאחד מסימני ההיכר המוכרים ‬ ‫היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר ‬ ‫עמ׳ ‪ .570‬‬
‫והמזוהים ביותר עם נופה של ירושלים‪ .‬אין פלא אפוא ‬ ‫העתיקה‪ ,‬ודמותו המסקרנת והמפעימה של הוגה ‬
‫שהיא תוארה לא אחת ביצירות ספרותיות שונות‪ ,‬‬ ‫השכונה משה מונטיפיורי‪ ,‬הניבו תיאורים והתייחסויות ‬
‫תוך התייחסות לחידוש שבעצם הקמתה ולשאלות ‬ ‫שונות לשכונה ולסביבתה ביצירתם של סופרים ‬
‫שהטרידו ירושלמים כה רבים‪ :‬האם אכן טחנה הטחנה ‬ ‫ומשוררים בעשרות השנים האחרונות‪ .‬תיאוריהן ‬
‫קמח בתקופה כלשהי? ואם כן ‪ -‬כמה זמן פעלה? ‬ ‫הספרותיים של משכנות שאננים וימין משה מלווים ‬
‫את שתי השכונות ואת סיפורן המיוחד‪ ,‬למן היציאה ‬
‫ומדוע הופסקה פעולתה? ‬ ‫מן החומות והחששות שנלוו אליה ועד להיותן שכיית ‬
‫התיאור הסדור והמוכר ביותר של הטחנה ושל הפסקת ‬ ‫חמדה ירושלמית מוכרת ואהובה‪ .‬תוך כך מתייחסים ‬
‫פעולתה מצוי בספרו של ש״י עגנון ׳תמול שלשום׳‪ .‬‬ ‫הכותבים לעתים גם לסוגיות חברתיות וביטחוניות ‬
‫בלק‪ ,‬הכלב הירושלמי הסובב ברחבי העיר‪ ,‬מגיע ‬ ‫שליוו את השכונות ב—‪ 150‬השנים האחרונות ולא פעם ‬

‫לבסוף גם ל׳משכנות מבטחים׳‪ :‬‬

‫אבל מזלו של בלק באותה שעה חוץ לדרך הטבע היה‪.‬‬
‫וכשדימה בנפשו שכבר כפתוהו‪ ,‬הביט בקצה עינו לראות‬
‫מה עושין בו‪ .‬ראה שהוא עומד במשכנות מבטחים‪ ,‬אצל‬
‫ימין משה סמוך לבית הריחיים של מונטיפיורי‪ .‬וכיון שראה‬
‫בלק את עצמו אצל בית הריחיים של מונטיפיורי שוב‬
‫לא היה מתיירא‪ ,‬שבית הריחיים עומד בטל‪ ,‬ואין עושים‬
‫בו מלאכה‪ ,‬ואפילו לא היה עומד בטל אף כן אין סכנה‪,‬‬
‫משום שהוא עשוי להלך בכח הרוח ולא בכח בעלי חיים‪1.‬‬

‫עגנון מפרט גם את הסיבות להפסקת פעולתה של ‬
‫הטחנה‪ .‬הוא מתחיל את דבריו בתיאור הקללה שהטילו ‬
‫הערבים בטחנה כיוון שנתקנאו‪ ,‬וממשיך אל הסיבות ‬

‫‪116‬‬